חשבתי…
חשבתי ששכחתי.
שהזמן עשה את שלו.
שהרחקתי.
שהדחקתי.
והצלחתי להקהות
ת'זכרונות
שצבטו.
חשבתי שהתרגלתי.
שנאהבתי.
שנשאבתי.
למציאות
של עכשיו
וגעגועים
סופסוף
שקטו.
אז איך קורה לי
שהופעת
כך פתאום
בטבעיות
ובתום
וחיוכך
כה מוכר לי,מוכר.
ובן רגע קמים
זכרונות רדומים
נעימים.
מתוקים.
אף יותר
מסוכר.
חשבתי ששכחתי.
שהתרגלתי.
שהשלמתי.
שאת שייכת
לעבר הישן.
אז איך זה
שבליבי
זז מיתר
עדין.
מזכיר
שתמיד היית בי,
בפנים.
רק שעכשיו
הגעגוע
חזק יותר
מאי פעם.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
וואו, הזדהתי ממש!!!
בדיוק לא מזמן יצא לי לפגוש מישהי שלא ראיתי שנים..הגעגוע והזכרונות התעוררו בכאב.
הכתיבה שלך מהממת! הרגשתי את עצמי בתוך המילים
אמאאא!!
קבלי הזדהות מוחלטת!!!
אולי אני מרגישה טיפה שונה… כי אני זאתי שניתקתי. אני מנסה לשכוח כל הזמן!! לא לזכור שזה קרה. לא לזכור שזה היה פעם. ופתאום, מישהי אומרת משהו, וזה מזכיר לי. והכל צף לי כזה. ולמרות הכעס והכאב העצום שיש לי שם, יש איזה משהו קטן שנראה לי קוראים לו געגוע…
אבל יכול להיות שזה רק בגלל שזה קרה ממש לאחרונה… כאילו, יכול להיות שיגיע יום ואני אצליח לשכוח… כמו שאני רוצה!
וואו! הצפת לי את הכל כזה!!
וואו… אין לי מילים…
גאאאדד את פשוט… ואוו
אמאלהה הזדהיתייי איתךך בטרוף!!
היה לי קשר ממש טוב עם מישהי!!
ומסיבות לא סיבות זה נותק (יותר נכון אני נתקתי)
עבר הרבה זמן שפשוט אפשר לומר שדי שכחתי ממנה..
ויום אחד היא ממש התחילה לפתח את הקשר מחדש.
והכל פשוט עלההה!!
וואו זה הזוי מה שהולך כאן עכשיוו;)
ושמתי לב שהתגעגעתי אליה, מאוד!
פוסט מטורף,
אוהבת אותו, ממש.
כל מילה נכתבה בחדות מקסימלית,
את כותבת מדהים, על גבול הלא מצוי,
תנצלי את העוצמה האדירה שיש לך בידיים ובלב,
מחכה לך, פשוט כי נגעת לי ממש.
וואי כתוב מהמם…
וכן, גם לי זה קרה.
יום אחד הייתי ליד הבית של אותה חברה, ופתאום כל הזכרונות הציפו אותי….. היא כבר עברה דירה משם, אבל אצלי בראש האזור של הבית שלה עדיין היה מאד מאד מזוהה איתה.
הלכתי לספסל שכמה פעמים ישבנו בו ביחד, וכתבתי לה מכתב.
מכתב שלא שלחתי.
כתבתי שם הכל…
את הגעגוע.. את האהבה.. את הכעס על הנטישה.. את הקנאה.. וגם את התודה על כל מה שהיא למדה אותי.. על כל השנים שהיא היתה החברה הכי טובה שלי..
ובאופן מפתיע, הכתיבה הזו הצליחה לנקות לי את המוגלה.
היום אני מפרגנת לה. כבר לא כועסת.
כן, עדיין מתגעגעת לפעמים, אבל בקטע טוב. לא בקטע שצובט לי חזק חזק את הלב.
הצלחת לעלות לי את הגעגוע מחדש
אחחחח כל מילה אממ… אין לי איך להגדיר אפילו
ואוווו ביטאת את זה ככ יפה
מתארת לעצמי שכל אחת עוברת משהו בסגנון
תראי כמה בנות התחברו לזה
גם אני
מזדהה
מזדהה
מזדהה
שלמות שבא לבכות
תמשיכי לכתוב מהממת
אנחנו איתך ?
איזה יופי.
מקסים.
פשוט קסם.