שמלת כלולות /4

אפילוג – אחרית הימים

לפרק הקודם
כך הם פסעו מעדנות.
בדרך העולה בית ק-ל, כשהם לועסים את אותם המאכלים המשביעים. והמביט מקרוב, יכול היה לראות, שהיכן שדמעותיה של רננה המצטערת על נפילותיה, פגשו בכתמיה, החל לובן זך וטהור כיהלום מלוטש , להתפשט.

– – – – – – – – – – – – – – –

ומשהם קרבו לארמון המלך, ושעריו בצבצו באופק. פנה אליה צדוק בלחש ואמר "ואני, אני לעולם אזכור לך חסד נעורייך. לכתך אחריי במדבר. ארץ לא זרועה. תמיד תישארי  ולו בגלל זה –  עם שמלת כלולות נקיה."
.
.

סוף

כל הזכויות שמורות