שביל החיים

לאן מוביל?
מהלכת לי בשביל
תחת כיפת שמים
עוברים מעלי שמש וירח
עננים גשמים וערפל
לפעמים גם בא לו הסתיו, מלטף.
צועדת אני עם סל עמוס שמונח על זרועי
בלילה מניחה אותו בצד השביל ונחה מהדרכים המטלטלות.
אבל אז באו הרעמים והעירוני משנתי העמוקה, מדי פעם הצטרפו הבזקים של ברקים שנתנו לי טיפת אור בחושך אבל מיד זה נכבה וחזרה לה האפלה
הם לא נתנו לי רגע למנוחה .
בא לו הגשם השוטף והתערבב עם דמעותי המלוחות שבוכות מאבל הדרכים העמוסות.
בבוקר שוב קמה ,לוקחת את הסל איתי ואינו נח מלאסוף אליו חבילות,
החבילות נאספות תוך כדי הליכתי בשביל החיים.
חבילות של אושר ויושר
חבילות של אמונה לביטחון
חבילות של שמחה ואהבה.

חבילות של כאב
צער
אכזבה,
חוסר אמון ובכמויות
שזה כבר נעשה לי כבד בשביל להמשיך להתקדם בדרכי

עם הרוחות שנשבו באות אליי שאלות
שלמה לי לרצות להמשיך בדרך?הרי היא קשה וכבד לי…
למה לי ללכת בשביל זה ואינני יודעת לאן הוא מוביל??
למה לי ללכת דווקא בשביל זה? הרי העולם רחב וגדול ויש עוד שבילים…
למה?!
מרגישה את הענן האפור שבא מעלי ,מפיל עלי ערפל ואנני רואה את המשך הדרך.
אבל הבנתי כבר כמה דברים ורוצה אני להמשיך בדרכי הקשה למרות הכל
אך הענן הזה לא נותן לי להמשיך הוא מעיק וחונק
מטשטש לי את המסלול ולא יודעת לאן עלי לפנות.

בודדה יושבת אני בשולי הדרך
לצידי יש רק סל
מרוב חוסר המעש החלטתי לפתוח אותו
אך הוא מסרב וקשה לי לפרוץ את הפתח למרות שיודעת אני שאינו נעול כי שלי הוא.
אחרי מירב נסיונות הוא מעט מעט נפתח
הידיים כואבות מהעבודה הקשה והגוף קצת עייף
אבל אל יאוש!
הוצאתי דבר דבר מן הסל ,מצאתי דברים מהעבר שצרבו מעט
מצאתי דברים שלמדו אותי להבא
והפכו אותי למי שאני היום
לטוב או לרע
את תכולת הסל הנני מכירה
מרימה אני את עניי משמחה ולפתע למולי רואה שהתמוגג לו הענן האפור והדרך ברורה וסלולה ולפעמים טלולה ואולי ואולי לא נראית ממש ברורה
אבל יודעת שתמיד אסור לעצור גם אם יש ערפל שמערפל לי את ראיית הדרך.
בהצלחה לכל המהלכות בשביל שזוכרות שאין מקום למנוחה❤
השביל= המסלול של החיים
הסל = הלב שלי
מזג האוויר= הרגשות והתחושות שלי