קררררר!!..
הד עולה ממרחק, אני מצטמררת. מפנה ראש. אפילה.
דיי! בתנועה מהירה אני תולשת את העדשות השחורות מעיניי. כוכבים מתערבלים סביבי במהירות מקסימאלית, זוהרים ומהבהבים. גוונים חדים ממלאים את שדה הראייה, החושך כולו מתבהר ומתמתק וערפל כבד צונח על הארץ.
אני בחדר שלי.
המיטה המוכרת, המוצעת ביסודיות, מחייכת אליי מבעד לכרית. בהחלטה של רגע אני חולצת את נעליי ונשכבת על המיטה, מותשת. עוצמת עיניים.
אני מתעוררת זמן לא רב לאחר מכן בתחושה לא מוכרת, עיגולי זיעה מצטברים על מצחי ללא הפסקה.
חם לי. אני פותחת את החלון.
קר לי. אני סוגרת אותו בחזרה, מפנה פנים אל הקיר.
גביני עיניי מתרחבים בחוסר אמון. על הקיר מהבהבת הספרה אחת באור אדום.
הלב שלי דופק במהירות מטורפת.
בום-בום-בום.
הדם עולה ויורד, ראשי מאיים להתפקע.
המספר אחד מטשטש לרגע, ובמשנהו שב ומתחדש, לצידו נוספת הספרה שתיים, מהבהבת באור אדום זרחני להחריד.
אני עוצמת עיניים, ממלמלת שמע ישראל בחרדה. קבס מציף את גרוני. אני חולמת..?
מה הולך כאן, למען ה'?
צליל של שעון, זעיר, נשמע לפתע. המספר שניים עשרה גודל, נהיה אדום עמוק, ארגמן, ואז מתחלף.
11:60,
אומרות האותיות, מתחדדות.
11:59
11:58..
הפה שלי פעור. עדר סוסים דוהר לי במוח, משתולל. פרסות הסוסים מכות על ראשי כאלפי פטישים.
11:40
11:38
אני סוגרת את פי בנקישה, המומה. המספרים מהבהבים באדום, שעון מתקתק ברקע. דממה מוחלטת.
11:10..
9..
8..
מה הולך לקרות??
4..
3..
2..
1..
אני עוצמת עיניים בחרדה. השעון משמיע צרימה עזה ונעצר. להבה פורצת מתוך הקיר, מעלה באש את המספרים הבוערים. האש מכלה רגע את כל אשר סביבה, מבצעת רוורס ונבלעת בקיר במהירות כשהופיעה. מותירה אחריה שובל עשן מסתלסל וקיר חרוך, שחור.
ואז, רק אז, צונחת לי ההבנה למוח.
לאחר כל פגישה שלי בעולם השחור, אני צריכה 'לשלם מכס'.
הפעם זה שתים עשרה דקות מהחיים.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
לאאאא
מה זה היה?!?!!!
ראיתי את הפוסט וזה עשה לי טובבב
איך התרגשתי לראות שיש אחד חדש!
היה נדיר!
אני לא יודעת איך לתאר את רגשותיו ההומים.
את כותבת כמו סופרת ותיקה.
אהבתי ממש!
מחכה כבר להבאאאא
תשלחי הכל מהר
לא יכולה לחכות
יש גבול לטוב לב שלי…
הייתי קונה את זה בתור ספר בטוח
חחחחי אנלא מצליחה לבטא את עצמי
אז אני אתייאש.
מקוה שהבנת את המסר
חור בגרב!!!!
אני טובעת מים של מחמאותת 😲
ריגשת אותי עכשיו!
תודהה 💜
ו.. המסר היה מובן וברור, כמעט כמו שברור לי השם שלי. את יכולה להיות רגועה 😉
אגב, העלתי כבר את פרקים 5,4 ו-6.
לא ממש הבנתי מה הלך בסיפור, אבל שמעי, את חתיכת כישרון.
דבר ראשון: תודה 💗
דבר שני: קראת את הפרקים הראשונים? אני אשמח אם תשתפי מה לא היה מובן בסיפור, שאני אדע מה לשפר.
בכל אופן אני כותבת פה תקציר:
מיה (גיבורת הסיפור) מגלה שהיא יכולה להיפגש עם בעלה לעתיד ב'עולם השחור'.
בפרק הקודם בעלה מזהיר אותה שכל פגישה כזו גובה תשלום בחיים.
וזה בעצם מה שקורה בפרק הזה. בלילה מתחילות הספרות שתים עשרה להבהב, אחד עשרה שישים, אחד עשרה חמישים ותשע, וכן הלאה.
היא מבינה שזה גובה ה'מס' שהיא משלמת הפעם – שתים עשרה דקות מהחיים.
מקווה שעזרתי 🙂
א…א….נ…יי
אני מגמגמת מרוב הלםם
תגידי מההה
את מטורפתת
פליז תמשיכייי הכתיבה שלך משאירה אותי עם פה פתוח ושוק של החייםםם
הסוף הזההה אמאאא
תעשי סוף טוב פליזז
חחח.. אל תדאגי, הסוף יהיה טוב.
כלומר- מקווה 😊
תודה ענקית, בכל אופןן💗💗
ואוווווווווווווווווו
מטורףףףףףףף!!!
מחכה כבר לפרק הבאאא
תודהה 😘
נראה מה יהיה עם הפרק הבא, אולי אני אמשיך בצורה של בלוג.
וואו את ממשיכה!
ואת פנטזיונרית אמיתית. רק נראה אותך מצליחה לקשור אחר כך את כל הקצוות הפרומים…
מנסיון, זה הכי קשה. בהצלחה!
חחח.. לגמריי 😅
אני מקריצה לפני כל פרק..
בוא נראה איך אני מצליחה לסגור עכשיו הכל 😉
תודה בכל אופן,
על המחמאה והאיחול 🥰