קדימה תמיד

מחפשת קרון לעצמה
מתוך העשן
בוקע עוד קרון
משקשק
מודיע על בואו
נוסע.
והיא ממשיכה להתבוסס
בבוץ, בלכלוך השחורשמאיים להטביע.
מביטה בעיניים מצועפות
בעוד קרון שחלף
ועבר דרכה
נושא על גביו מטען חי.
והגלגלים זזים, נוסעים
מסיעים עוד אחת
בדרך המלך
אל המלך.
ומשולי הכביש היא קמה
מחפשת קרון לעצמה
בשבילה
ואין בנמצא.
וברק ההבנה ניצת
מחלחל אל ראשה.
ורגל אחת מתרוממת
מצטרפת לקודמה.
צועדת בפעם הראשונה
מחוץ לביצה.
והיא רצה, מתנשפת
בכל כוחה מנסה להשיג
חושבת לרגע לסגת
ונזכרת שיש לה תפקיד.
בגדיה מתנערים מהעפר
ידיה מתנופפות
אל- על
מעבירות בגלים שקטים
מסעירים
סימן חיים.
לצידה משקשקת רכבת
בנוחות סוללת לה דרך.
אך היא מתאמצת. מנסה.
ומצליחה. ומגיעה.
מעיפה מבט לאחור-
מעבר לאופק
נמצא בור שחור
והוא ריק
כי היא כבר הרחק.
מתוך פנים מיוזעות
נראות עיניים נוצצות.
גופה רוטט. והיא בוכה
ביד רועדת מרימה
את דגל הניצחון שלה.