עלי כותרת

***
"היא אוהבת אותי"
"היא לא אוהבת"
"היא אוהבת אותי"
"היא לא אוהבת"
ככה היא לוחשת
תוך כדי שהוא תולשת
את עלי הכותרת.
אחד אחרי השני.
לא מרחמת על הפרח
שהולך ומתקטן.
ולאחר כמה דקות
לפרח נגמרו העלים
העלה האחרון היה
"היא אוהבת"
אבל היא לא היתה שלמה עם זה.
היא החליטה שהיא לא אוהבת.
אז היא זרקה את הפרח.
סתם היא הרסה אותו.
תלשה לו את העלים היפים.
והפרח הזה הקטן
יכול להיות בנאדם..
שבאים, נעזרים, משתמשים בו
אבל אז זורקים.
ולפעמים העזרה לא נחשבת
כי את העצה הם לא לוקחים..
אז למה להרוס לו ככה את החיים?
למה לתלוש לו "עלי כותרת" יפים?
למה???
כי ככה הם אנשים..