הייי משלומכן?
בזמן האחרון ירדתי רוחנית אבל ממש.
לא יודעת… אבל לא שמתי לב לזה, זה קרה פתאום. הכרתי דברים… ראיתי לא מעט, שמעתי ועדיין😔
הכל צף לי כל הזמן בראש. זה דברים שאי אפשר לשכוח. אני לא מבינה איך נכנסתי לזה בכלל?
דיברתי עלזה עם חברה והיא אומרת לי כזה "אני יודעת שאת לא באמת רוצה את זה, פשוט נסחפת."
זה נכון. אני פשוט לא מבינה כמה זה מזיק לי. וממשיכה… ובגלל שכולם רואים / שומעים את זה אז זה לא נורא.
וזה כן!!
בהתחלה כשנכנסים לזה הכל נראה ורוד. אחר כך מבינים שנפלנו לרשת של היצר.
כמה שאני ארצה לשכוח אתזה, אבוד..🥺🥺
עכשיו נגיד החלטתי שאני אפסיק עם זה לגמרי! אבל אני יודעת שזה לא יקרה. זה ממכר. אי אפשר להפסיק בבום. זה עבודה…
אבל איך?!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
כל הכבוד לך על האומץ ועל זה שאכפת לך:-) אם את רוצה להתנתק מזה לחלוטין דבר ראשון את צריכה להתעסק בדברים אחרים-אי אפשר להיות כלי ריק, הכוס תמיד תהיה מלאה השאלה במה…אז דבר ראשון אני ממליצה לך להיות עסוקה-תתנדבי, תלמדי משהו חדש, תעזרי בבית וכל מה שעולה בדעתך העיקר לא להשתעמם ולחזור לזה😉 זה בקטע היותר פרקטי. מה שבאמת עוזר לי להתמודד באופן אישי עם ניסיונות כאלו זה לימוד חסידות-תחפשי חברה ותקבעו חברותא בתניא זה הופך לך את עבודת ה' לאחרת לגמרי והרבה יותר טובה ואמיתית! ובאופן כללי כשאת עושה מעל הטבע שלך, הקב"ה עושה מעל הטבע שלו בטוח שה' יראה לך בגשמיות ממש עד כמה הוא שמח מזה
בהצלחה❤
וואי קשה😔
דבר ראשון טוב שאת מודעת לזה וזה אכפת לך😍
דבר שני אולי כדאי שתתחילי בקטן?🤔
אם זה סרטים למשל…אז 10 דק פחות וכו🤗
אימאלה ינדירה!
קודם כל את מושלמת ברמות ששמת לב לזה,
שאת מרגישה ויודעת שזה לא טוב לך..
כמה שזה קשה ה׳ נותן ניסיון ויודע שאת תוכלי לעמוד בו
(שוב, את יכולה לעמוד בו!)
ודבר שני (מנסיון לצערי) באמת איך תוכלי להפסיק אתזה?
קודם כל תכתבי לרבי, כמה שהרבי מבין אותךך
אחרכך תספרי למשהי את זה, למשהי שאת מכירה וסומכת עליה
זו יכולה להיות משפיעה ויכולה גם להיות סתם משהי בוגרת
(משהי שגדולה ממך עם חוכמת חיים וכזה;))
תספרי לה ותבקשי ממנה עזרה ותכל׳ס רק הלספר לה יקל עליך
ולבסוף והדבר הכי חשוב (מכמה ניסיוןן) מעשה בפעול
קחי החלטה טובה לא לזמן ארוך, לזמן קצר שבוע, שבועיים.
עד שתרגישי שאת יכולה יותר (אני הייתי ועדיין לוקחת עד לתאריך חסידי כלשהו)
ואז זה לא נראלך נצח ואת מרגישה שאת יכולה וזה הגיוני לך.
אחרי תקופה את תרגישי שאת מסוגלת ובקלות
בקיצור, את אלופה ברמותת ובהצלחה רבה!!
נ.ב : סליחה על המגילה פשוט נגעת בי כ״כ והיה לי (הרבה) מה להגיד:)
ולגבי הלשכוח..
תאירי בחזרה את החושך שנגרם;)!
את אולי לא יכולה לשכוח הכל
אבל בהחלט יכולה להזיז הצידה, לא להתייחס (לא לתת לזה מקום)
תלמדי שיחות של הרבי, דבר מלכותת
תחלקי נש״ק, תאירי את הסביבה וכוו׳
ובעז״ה תראי שאת אפילו יותר חסידית מלפניי
שוב, בהצלחהה!
את האמת אני מודה שגם אני התחלתי ממש להיתקלקל לא יודעת מה קרה לי ואך אני יוצעת מזה
ממש מבינה אותך
[כול הכבוד על האומץ זה לא פשוט ככה לשתף]