עופר בהומור אפור #2

אז שלום לכן בנות, וכן, חצוצרות! אני שולחת פרק שני. 😍

בין אזעקה לאזעקה, חגג בן דודי בר מצווה. ניצבנו כל המשפחה בתחנת האוטובוס, רועדים מקור, מחכים לאוטובוס שלא בא. (הערת המגיהה: אם אתם מחכים, כנראה שהוא לא בא.)
חה. מצחיק. (מכירות את המעצבנות האלה שזו התגובה שלהם לכל אמירה שנונה של אי מי?…)
אבל המגיהה הזו, יצאה מגדר אמירה שנונה… אם כתבתי שהוא לא בא, הכוונה שכבר שעתיים הוא אומר לנו בעוד שתי דקות, ופתאום הוא קפץ שוב לעשרים וחמש! ועוד מילה אחת, אני נוטלת ממך את רשות הכתיבה.🤐
(הערת המגיהה: אז משני הכיוונים אני לא יכולה לכתוב! עדיף לי לומר את מילותיי האחרונות ולהפרד מכם – אימוגי בוכה.) טוב, דמעות תמיד ממיסות אותי,
(חוץ מ 2-3 מקרים. ואל תשכחו להוסיף למספרים שציינתי שני אפסים.) אז אם נראה שיש לה ביקוש אני אתן לה לדבר שוב.

רגע, איפה היינו? בלבלה אותי לגמרי זאתי. אה. בתחנה. ברררר קור אימים. חושך. רק אנחנו ועוד אישה שיושבת על הספסל.
איכשהו, הגענו לדיבורים על המלחמה, ואני, פלטתי לאחותי הגדולה שגם רוסיה נגד ישראל.
ואז אחותי הקטנה פקחה זוג עיניים וקראה בקול גדול:
"אז למה נותנים לכל הרוסיות להיות כאן???"
כמובן הסברנו לאחותי הקטנה והתמימה, שאין קשר בין המדינה, ליהודים שזה המוצא שלהם.
הרי אם כן, איך יש כאן פרסים מרוקאים וכדו'? : )
מה שקרה דקה לאחר מכן, גרם לי לפרץ צחוק בלתי ניתן לעצירה.
האישה שישבה על הספסל ענתה לטלפון שלה וקראה גם כן בקול גדול: "דאאא???"
ולאחר מכן כמה משפטים במבטא רוסי כבד.😂 פאדחנית אחותי.

חח בקטע של הצחוק גמני פדחנית לא קטנה. בעיקר באוטובוסים. אנשים מתחילים לגולל את כל חייהם בשיחות הטלפון היישר לתוך האוזן שלי, וכמה שאני משתדלת לא להקשיב הם צועקים יותר בקול! אפרופו בקול, פעם עלתה איזה אישה לאוטובוס עם איזה עשרים מנות צ'יפס ופלאפל בתוך שקיות. וכמובן, דיברה בטלפון. זה הלך ככה:
"נישטטטטטטטטט נורמאללללללללל צ'יפססססססססססס".

ייאיי אני גאה בעצמי שהבנתי אידיש🤣 האישה, כך נראה, התלהבה מאוד מהפלאפל שמוכרים בשכונה שלנו וטרחה ליידע בזה את כל האוטובוס… כל נסיונותי לעצירת הצחוק כשלו, ואתן יודעות איך זה הולך, בתחילה חיוך דקיק, שפתיים רוטטות, שפתיים נפתחות, ואז צחוק שאת נואשות מנסה לחנוק : ) ואגב, שאר האנשים באוטובוס דאגו להשלים לי את המניין והצטרפו גם. מי בחיוכים ומי בצחוק מאופק. רק מדמיינת מה היה קורה אם הייתי עם חברות…

האוטובוס הגיע לבסוף. כן. לא יאומן. בדיוק מתי שנאמר עוד עשר דקות ראינו את האוטובוס מתקרב. כעע לא סתם אומרים שהישראלים דייקנים. בהנחה שהנהג הערבוש ימ"ש יצא לשביתה.
(הערה של מישהי שהיא בכלל לא מגיהה: אומרים את זה על הייקים. חוסר בידע בסיסי.)

קיצור, עלינו על האוטובוס, (איזה התעלמות אלגנטית מהלא -מגיהה שמופעלת על מצב נודניק, אה?…) ואני ואחותי, לבושות בחצאיות עור חגיגיות, רק התיישבנו וגילינו שהחצאיות שלנו דאגו לנו להחלקה על הקרח בחינם.
זתומרת החלקה על המושב.
כל פניה חדה של הנהג גרמה לנו לספלאשששש הישר מהכיסא, ולידיים שלנו להיצמד בחוזקה לידיות.
אני בטוחה שזו מזימה זדונית של היצרן שמכוונת נגדי. האמת שזה קורה לפעמים גם בחצאית של הסמינר…

ותגידו, בגלל זה האלה ממאה שערים שעולים על האוטובוס מרימים את החליפה הארוכה שלהם ולא יושבים עליה?
היה לי ולאחותי ויכוח נוקב על העניין. אני בכלל טענתי שזה בשביל שהיא לא תתקמט.
(הערת המגיהה: שקר, ממש, איזה נוקב… את סתם מוסיפה נופך. זה לקח עשר שניות בדיוק)
אופסססס! היא כתבה בטעות את הערה בשמה המקורי! חכו שניה, הלכתי להביא בשבילה ספריי ומטאטא.
"ווואהההההואהאההה!!!"

למרות שחשבת שזה הצחוק המרושע שלי, שתדעי שזה סה"כ הבכי של המגיהה.😝