תדברו, תתקשרו, תלכו, תבקרו. זה רגעים שלא יחזרו!
היום באתי
הכל נשאר אותו הדבר
מאז הפעם האחרונה שביקרתי
המנורה במטבח שמהבהבת
הספה שתמיד מסודרת
הריח של תה הקינמון
מתמזג עם רצפה בוהקת בניחוח לימון
השולחן שקצת מקרטע
הרדיו שתמיד מנגן ברקע.
היום באתי
ונשארת אותו דבר סבתא
והעיניים שלך זרחו כשנכנסתי
ולעצמי אמרתי
הרגשתי
את המצפון שלי צורח
וכעסתי
על עצמי
למה אני לא באה אלייך יותר
למה אני תמיד הולכת מהר
את כל כך לבד
ואני בקושי מגיעה לבקר..
עניין של סדר עדיפויות, הבנתי
אז אולי הגיע הזמן לשינוי
חשבתי
ולפני שיהיה מאוחר,
לבקר שוב באתי
עם פרח
ומזוודה
על הכיסא החום התיישבתי
והאושר שלך
היה שווה את כל הדרך שעשיתי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
בול.
אוה, כתבת ממש יפה, רננה!
מזכיר לי שעשינו יומולדת ועל האש משפחתי לפני יומיים, עם סבתא רבתא שלי וסבתא, ודודים ודודות ובני דודים ובנות דודות, היה מזה כייף!!
והאמת, את ממש צודקת, ראו על הפרצוף של סבתא רבתא שלי, שהיא גאה בנו, למרות לא בדיוק הלכנו בדרכה. (היא לא דתייה)
איזה נשמה את!
עוררת אותי, גם אני צריכה לבקר את סבתא שלי יותר,
היא כל כך שמחה כשאני באה אליה..
אוי את מתוקה ברמות.
וצודקת לגמרי אבל.
וואווווווו
נגעת….
אהבתי מאד
בעזרת ה' אלך גם בשבוע הקרוב
תודה?
אוף אוף אוף אני חייבת לעשות עם זה משהו!!!! דחוף! אמא שלי בדיוק אמרה שהשבוע חייבים לבקר את סבתא!
בתור אחת שלא יכולה יותר לבקר את סבתא בבית שלה, לכו!
למה את עוד פה??
וואווו כמה שאת מדהימה!!!
פוסט יפה נכון כל כך.
וואו מושלמת!
וזה באמת נכון!!
וואו.
כל כך! באמת שזו מתנה שצריך להעריך. ולהבין, שהיא זמנית!
אתן לא מבינות עד כמה..
סבתא,
אני כל כך רוצה לבוא שוב לבקר. להריח את הריח המיוחד כל כך. השופע עבר והווה המקופלים יחדיו. לטעום את תביליני האהבה שלך סבתא, בתבשיל חם שתמיד יהיה מוכן למי שיבוא לבקר. לשמוע דברי חכמה ותבונה, דברים שרק החיים מלמדים.
לחבק אותך, סתם ככה. לחפון את ראשי בשמלתך, לנשום עוד קצת חום סבתאי.
סבתא. אני מצטערת שלא הספקתי, כבר הלכת. זה היה מהר, פתאומי. לא התכוננו בכלל, וגם בגלל הקורונה מיעטתנו להפגש, וגם אז- לא התחבקנו.
למה לא ניצלתי הזדמנויות. למה התחמקתי מלקפוץ אלייך הביתה כשעברתי ליד..
למה עיקמתי אפי למול האהבה שלך המקופלת בחטיף קצת ישן ורך, שחשבתי שעבר עליו הקלח.
איך לא הבחנתי במסירות שלך הטמונה בגערות על איך שאני רזה וחייבת לאכול.
אם רק הייתי יודעת..
אם רק הייתי מבינה.
הייתי יודעת לנצל כל הזדמנות להיות בקירבתך. לחבק, להקשיב, ובעיקר לנשום אותך. את האוויר המתוק והטהור שפיזרת סביבך. התמים הזה, רואה הטוב.
חבל.
חבל שלא ניצלתי.
חבל שנרתעתי מריח הזיקנה.
אוהבת אותך, ומתגעגעת עד כלות נפשי.
נכדתך?
תודה שהעלת את הנושאא
לב סגול ריגשתתת
ואוווווו
עשית לי צמרמורת…..
סבא שלי ניפטר בתחילת שנה ואני מרגישה שלא ניצלתי מספיק את זה שהיה לי סבא כל כך חמוד וטוב!!!!
וואי..
בול אני רק בלי הקטע בסוף…
קשה לי להגיע אליה הרבה וחבל.