מפחדת להתגעגע

נוסעת מכאן

זהו.
יום ראשון נוסעים לפנימיה.

הכול מוכן, מצעים, מזוודה, ילקוט….
הכל מוכן, סע בזהירות
הכל מוכן וחדש ונוצץ.
הכל מוכן,
בוא נצא לדרך.
רק מבפנים חלק קטן בלב מכווץ עדיין.
מפחד.
הוא מפחד להתגעגע.
כן, אני אני מפחדת להתגעגע.
ויכול להיות שזה הפחד הכי גדול שלי לקראת הפנימיה.

ל&#? חיימשלי  אחותי המתוקה. אני אתגעגע אלייך קשות, אני לא מאמינה שאני אראה את החיוך המתוק שלך, והתלתלים האלה, שהם רק שלך, פעם בשבועיים.

אבאמא אבא שלי. אמא שלי. פשוט אין לי מילים יותר להגיד. אני. אוהבת. אותכם. נקודה.

המורה תודה לך על השנה הקסומה הזאת.
אני לא לא רוצה לחשוב שמעכשיו מורה אחרת תלמד אותי.

מ+?₪@. אחותי. זהו. נגמר. הסטלות שהיינו חוטפות באוטובוס… איזה צחוקים… הייתי יכולה להגיד לך לבוא אלי והיית באה שניה אחר כך.
בנין לידי. זהו עכשיו אנחנו מתרחקות.
ואני אתגעגע בכמויות.

&"₪@#א. אני אוהבת אותך, למרות שהשתנית לי כל כך. אני פשוט אוהבת אותך. ושיהיה לך רק טוב בהמשך הדרך.

*&_@י. איזה כיף היה לדבר איתך. היינו מדברות שנתיים. ואי איך חפרנו… ישבנו במרפסת, השתחנשנו עד אור הבוקר…

*ד@ מהממת אחת. היה לי איתך פשוט כיף אדיר. ואני אתגעגע אלייך בכמויות מסחריות.

'#+?. *₪&@. ₪*(!. אני חולה עליכם. נקודה.

בית שלי. משפחה. המקום שהוא הכי שלי בעולם.

מרפסת. אני אוהבת אותך. את תמיד שם כשאני בוכה. שאני צריכה קצת אויר גם בשלוש בלילה.
כשבא לי לדבר עם חברה. כשאני צריכה השראה.
אני אתגעגע.

יכול להיות שזו דמעה עכשיו על הלחי שלי?