לא על עצמי
בלילה בלילה במיטה
בשקט בשקט בלי שאף אחד רואה
המחשבות האלה מתחילות לטייל
מי בכלל ביקש מהם לבוא
ואני בוכה ובוכה עד שהכרית רטובה
ואותם זה בכלל לא מעניין
המחשבות האלה שאני נשארת יתומה או שקורה לאחיי דבר רע. חס ושלום וחס וחלילה.
המחשבות האלה שגורמות לי לבכות את חיי
שעושות לי מצפון שאם זה יקרה חלילה זה יהיה בגלל שחשבתי על זה
אבל אני בכלל לא רוצה לחשוב על זה
זה פשוט מגיע ככה
מבלי שארצה, שאבקש
מה אני יכולה לעשות?
איך אני יכולה פשוט להפסיק לחשוב דברים רעים?
אני לא רואה סרטים של מוות
אני בכלל כמעט ולא רואה סרטים
~
אני לא קוראת ספרים של הריגה
אני בכלל וכמעט לא קוראת ספרים
~
לא מדברים אצלנו בכיתה על כאלה דברים
שבת אחת שהלכתי לבית כנסת, אני חזרתי מיד בסיום התפילה לבית.
ידעתי שהוריי ואחיי מתעכבים כמה דקות ואז חוזרים לבית.
לא ידעתי שיהיה התוועדות אחרי התפילה, זה לא היה מתכונן מראש, זה היה ספונטני כזה.
אני בבית, רואה שאחרי שעה, שעה וחצי הם לא חוזרים כבר התחיל להיות לי סיוטים בראש; אולי הגיע איזה מחבל לבית כנסת, אולי היה תאונת דרכים בדרך לבית ועוד כלמיני דברים מזעזעים. ואני בראש כבר מתחילה לחשוב לאיזה אח (מהנשואים) אני אתקשר ראשון במוצ"ש. ואיך כולם ירחמו עלי בכיתה. ואני אהיה ילדה מסכנה שאצטרך להסתדר לבד כי חיים שלמים לפני. ואיך אני אשאר חזקה ולא ישבר.
וכמובן שלא קרה כלום ב"ה ואחרי זמן מה הם חזרו בריאים ושלמים.
וזה רק דוגמה אחת (לא קטנה) להרבה סיפורים ומחשבות נוראיות שעוברות לי מידי יום בראש
ואז אני כבר מתחילה לבכות עד שהכרית סחוטה מדמעות
מתביישת לשתף בזה את אמא
ואני בנתיים נשארת עם זה לבד
וזה קשה ונמאס
אז למען ה' מאיפה המחשבות האלה??
ואיך אני יכולה להתפטר מהן???
יש לי משפחה מושלמת
אני אוהבת את כולם
אחד אחד
ילדים טובים כולם
מידות טובות, חסידיים
מאוד משפחתיים ואוהבים
אז למה מגיע להם שיחשבו עליהם כאלה מחשבות כאלו?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
30 תגובות
אמאלה מזדהה!!
כתבת אותי!!
כל היום המחשבות האלו רצות לי בראש!
מעודד שאני לא היחידה.
אאוץ'
בברכת המפיל בלילה, כתוב "ואל יבהלוני רעיוני, וחלומות רעים *והרהורים רעים*… " מבטיחה לך שכשמכוונים בקטע הזה ממש טוב, זה עוזר. מנסיון.
אני רוצה לספר לך משהו, את לא היחידה. וזו הבשורה הכי טובה שיכולה להיות. כי אי אז כשמחשבות מהסוג הנ"ל הגיעו לי לראש חשבתי שאני משוגעת. אבל לא אל תדאגי מדובר בתופעה ידועה שיש לה טיפול.
על פי התיאורים שלך זה בדיוק מה שאני מכירה ocd.
ocd מתחלק בעיקרון לשניים. מחשבות טורדניות הן מגיעות לראש בלי שאת רוצה ועושות בו כבשלהן, שזה מה שאני מניחה שיש לך. ומעשים בפועל 'טקסים' שאנשים עושים כתרופה למחשבות האלו. המחשבות והמעשים יכולים להיות הזויים ולא קשורים לשום דבר. כמו לרדת במדרגות דווקא ברגל שמאל או להאמין שמספרים אי זוגיים הם מזל רע וכאשר את חושבת עליהם את מתחילה להילחץ. זה יכול גם להגיע עד לאיפה שתיארת והרבה מעבר תאמיני לי.
זה ממש על רגל אחת מה שאני מסבירה לך כאן. הדבר הראשון שאני מציעה לך לכי לאמא שלך ברגע זה ותספרי לה אל תדחי אם את לא רוצה החמרה. דבר שני אני מציעה על טיפול cbt שידוע מאוד כעוזר מפחית את המחשבות האלו ומעלים אותם בעזרת השם.
בשבילי תקופת ההתחלה ואי הוודאות הייתה סיוט ואני לא רוצה שתעברי אותה גם את, מספיק את סובלת.
אני בטוחה שאמא שלך לא תצחק וסיכוי סביר שהיא גם מכירה את התופעה, תדברי איתה, אני בטוחה שלא תתחרטי❤️
–
מעט טיפים
כשמגיעה לך מחשבה כזו לראש, את לא נלחמת בה. זה לא יעזור. תני לה לשוטט ותוך כדי תכניסי מחשבה טובה, אחרת. המוח לא יכול לחשוב על שני דברים במקביל. זה הרבי אומר והמדע מחזק.
עוד משהו שלי עזר מאוד, הרבי אומר שצריך לעבוד את השם מתוך שמחה ולכן כאשר אדם בוכה בגלל קיום מצוות (יש כאלה שזה מתבטא אצלם בחזרה על מצוות ומילות התפילה) הוא צריך להבין שזה רק היצר הרע.
הצלחה הכי גדולה שיש, מחכה לשמוע שסיפרת לאמא שלך.
מצטרפת לתגובה.
תודה שכתבת את זה.
❤️
כשאני קוראת משפט כמו "תספרי לאמא שלך" ועוד חוזר על עצמו, זה הכי מתסכל שיש. במיוחד אם כתוב בכלל אבא?
אבל בלי להתייחס,
כל הכבוד לך על התגובה, איזה ידע ואיזה בגרות!?
אמאלההה אני כתבתי את זה???
היה לי פעם גם מחשבות ממש קשות, ואז בדקתי איך אני יכולה להתפטר מזה. אז ככה: הראש הוא כמו דלת, והמחשבות כמו מישהו שדופק. את בוחרת אם להכניס אותם אלייך הבית או לא. פשוט להסיט את המחשבה לדברים טובים. וזה קשה אני יודעת.
ומשהו נוסף שעוד יותר עוזר- זה להגיד פרק שאת יודעת בעל פה, כמו פרק מ"א לדוגמא, ואז זה לא מצריך ממך ריכוז כי המילים זורמות מהפה, ולהרפות, ואז לאט לאט נרדמים. זה ממש עוזרר
ואם זה קשה ואת ממש רוצה להרדם כבר, תתחילי לספור מרצפות בחדר. 10 שניות ואת ישנה..
ואפשר גם לשים ניגון מרגיע.
ב ה צ ל ח ה !
מזדהה איתך ברמות
אני על אוטובוס ויש ערבי עליו ואז ישר רצים סרטים.
אז אני פותחת תהילים (כלל בסיס: שתמיד תמיד לא משנה מה יהיה עלייך חת"ת, ואם לא חת"ת אז לפחות ספר תהילים) ואומרת פרק כ', או קכ"א או את הפרק האישי שלי וזה מרגיע אותי בידיעה שגם אם לא קרה משהו, התהילים לא נשרפים או הולכים לאיבוד, הם פשוט הולכים למטרה אחרת, חשובה לא פחות
ואגב גם אם אין עלייך ספר תהילים את יכולה להגיד את זה כי זה פרקים שזוכרים בע"פ ואפילו בלילה אם עולות לך מחשבות אז או תהילים או תניא שזה גם מאוד עוזר
ואם יש לך דרך או בקרבת מקום ניגונים שקטים כאלה מרגיעים תפעילי ותשמעי קצת, זה יעשה לך טוב לנשמה
ואגב לגבי זה שאת לא מספרת על זה לאמא שלך אז קצת חבל אבל אני לגמרי מבינה אותך כי אני באותו מקום בדיוק כמוך.. פשוט מאוד תדברי עם המשפיעה (ואם אינלך זה הזמן למנות אותה) ותגידי לה, בלי להתבייש
מקווה ממש שעזרתי לך, בהצלחה:)
האמת אני בכלל לא מקפידה על ברכת המפיל…
מתחילה להקפיד מהיום בעז"ה. תודה?
וואי אלופהה
תשתפי אותנו כשיבואו תוצאות.
אוהבת ??????
אויי
זה אני לפני שנה.
את פשוט צריכה לא להיבהל מהמחשבות האלה. כשנבהלים מהן זה רק מחמיר אותן.
אין לך מה להיבהל.
כשעולה לך מחשב לראש של "אימהלה, אני אשאר יתומה בודדה מכל המשפחה כי יבוא אוטו וידרוס את כולם" או משהו כזה פשוט לדמיין הפוך.
תיזכרי ברגעים שמחים שהיו או דברים שאת רוצה שיקרו (חתונה וכאלה.)
וזה בעצמו מרגיע.
וואו!!! מזדהה כל כךך
וחשבתי שרק אני כזאת:(
וואו זה קשה כל כך..
לגמרי אני מרגישה שאם יקרה משהו למישהו זה יהיה בגלל שחשבתי על זה
יש לי גם מחשבות שכאילו מתכננות את העתיד ״היום יקרה משהו רע״ ״השנה יהיה איזה אסון״ וכל מני כאלה שאני לא מצליחה להיפטר מהם!!!! ודברים שאני חושבת אבל זה לא אני כי המחשבות האלה באות ואני צורחת על עצמי בראש ״תפסיקי לאמר דברים כאלה!! מה יש לך!!!״ ואני מרגישה שזה אני ולא אני…קיצר מסובך
ככה המוח שלי כל היום וזה סיוטט
וואוו. אני נורא מזדהה עם המחשבות והרגשות. מצב המשפחתי שלי נורא שונה משלך לפי איך שתיארת. אחותי אומרת שהוא מפורק ממזמן. וזה נכון?
לפני כמה זמן, כאילו כל החיים שלי אמא שלי הייתה מתאשפזת. חולה הרבה. פיזית. מסכנה??
ולפני כמה זמן, אמא שלי התאשפזה, (היא עדיין. היא הייתה בחג גם שם…) שחררו אותה, ובאותו יום המצב שלה נהיה ממש גרועעע. היא איבדה את ההכרה. ולקחו אותה באמבולנס. כאילו אמבולנס זה ממש לא נדיר אצלנו. זה שגרה כזה… כי היא חולה, אבל הפעם זה היה מפחידדד. ואחרי שלקחו ראיתי מגבת עם דם איכסס גועל נפששש. (מרב שראיתי כל כך הרבה דם בחיים שלי, ואני ילדה רגיש, ןכל פעם שאני רואה אזכןר של דם נהיה לי התקף חרדה) והייתי ממששש במצבבב נוראייי אותו יוםםםם. כאילו היו דברים שאני לא יכןלה לספר אותם… וזה ממש השפיע עליי. ופחדתי. חשבתי שזהו, זה הסוף. ורצו לי מחשבות שאשב שבעה חס ושלום, ואני אכתוב בסטטוס שבת שלי ובעיתון במקום רפואה שלימה, אני אכתוב לע"נ. קיצוררר ממש נלחצתייי???
שבוע שעבר ראיתי אוצה אחרי שחודש וחצי לא, והיא אומנם על כיסא גלגלים ולא יכולה לזוז, ומלא מכשיריםוצינורות כמו תמיד… אבל היא הייתה נראית טוב, רגיל, כאילו רגיל חולה… אבל לא כמו אותו יום… והרגשתי יותר טוב
חפרתייי חחחחחח
יעווו מלח
את גיבורה מהחיים!!
אני כולי דמעות
אני לא יודעת איך את עושה את זה
איך את מצליחה לחייך ולצחוק ככה…
מעריכה אותך מאד!
וגם מעריכה שאת כותבת את זה פה.
❤️
חחחחחח מה על מה ולמההה????
מה גיבורה? אני לא עושה שום דבר מיוחד?
אויש, למה דמעות? סליחה ממש. לא התכוונתי…אוף
יאאא
הכל טובב
אבל זה נשמע שאת עוברת התמודדות לא קלה.
וזה כיף לראות אותך ככה מאושרת!
לא צריך להיות גיבורה… זה מספיק!
ו… אולי תלמדי אותי גם…?
חחח מוזר לי. כי זה רק אחד מההאתגרים?
חח אני מבינה אותך. אני יודעת שזה בא מזה שאת מבואסת מעצמך או משהו. אבל אל תרגישי לא טוב כלפי עצמך. אולי את לא מרגישה, אבל את בטוח גיבורה!?
אין השוואות מי גיבור או לא, כולם גיבורים!!
אני לא יודעת איזה קשיים ונסיונות לך יש, אבל אין דבר כזה שאת לא גיבורה. קמת היום? למרות שהיה קשה? למרות שבאלך לישון כל היום? (מקווה שלא) אז את גיבורה. גיבור זה לא מלשון שהוא חזק, "גבר"? אלא מלשון התגברות. אם התגברת על משהו קטנטנן בשמיים זה משהו גדול, ואת גיבורה אמיתית!
פעם מישהי שאלה, "איך את כל כך חזקה?"
עניתי לה "אני משתדלת. וכשלא, אני פשוט לא מראה את זה"?
????
חחחח
איזה נשמה אתתת
❤️❤️❤️
העלית לי היום חיוך פעם ראשונה תודה לךךך ?
חחחחחח?
יאאא באמת??? איך?? מה אמרתי כבר??
יואןווווו איך,שאני שמחההההההה אוהבתותךךךך????????
תודה על כל התגובות?
אני שמחה שהעלתי על זה פוסט כי חוץ מהעצות הטובות שקיבלתי (שיש כאלא שבאמת לא חשבתי עליהם),
ראיתי (קראתי יותר נכון) שאני לא היחידה. למרות שזה לא ישנה את המציאות זה מרגיע לדעת את זה…
תודה שותפות??
אמא אמאאא אמאא
אמיתי חשבתי שאני כתבתי אתזה
מטורף!
אני יכולה להתפוצץ על עצמי כל היום!! זה בלתי נסבל!!
מזדהה ברמות ברמות
זה תסריטים שרצים בשניה אחת.. זה אומר שב10 שניות עולם ומלואו ש"הולכים" לקרות את חושבת עליהם
נב
מזדהה עם זאת שקראה לעצמה .
בנות שמזדהות ושמות לב שזה באמת מפריע להם ביום יום וזה דבר שנמשך.. תשתפו אנשים שקרובים אליכם, אל תשאירו את זה בלב להתמודד לבד.
יש דרך לטפל בזה, זה לא 'לא נורמלי ואתן לא 'משוגעות' בשום צורה. יש הרבה אנשים שמתמודדים עם זה וכואב לי שתסבלו סתם כשאפשר להקל אליכם.
בהצלחה לכולן!
את צודקת ממש. חמודה שאת שזה חשוב לך?
האמת שאני לא מעיזה ללכת לטיפול רגשי, אני מפחדת, גם פעם הייתי אצל תרפיסטית שדווקא רק הוסיפה לי לכל.. וסגרה אותי… וקרו מלא דברים שקשורים לפסיכולוגיה.
אבל עלה לי רעיון, שאני אומרת אותו, וכותבת בכלל תגובה רק בשביל לעזור לעןד בנות?
ללכת לפסיכודרמה. זה לא לטפל בבעיה עצמה, אלא להמציא דמות ולהפיל עליה הכל? לא עשיתי ככה. אבל אני חושבת שזה טוב. אני מכירה כמה כאלו שהיינו ביישנים וחסרי ביטחון וכל מיני והלכו ללמוד תאטרון (לא פסיכודרמה אפילו, רק מגמת תאטרון-משחק) והם עכשיו מזה בנויים!!!
אוףף
אני חלמתי פעם שסבתא שלי כאילו נפתרה ואני רואה אתזה, פחדתי ממש לספר לאמא שלי ואחרי כמה חודשים סיפרתי לה ובערך יומיים אחרי סבתא שלי נפטרה..
לא יודעת מה להגיד לך
אויש??
אני בטח מתארת כמה את אוכלת את עצמך…
אל תאשימי את עצמך. הכל משמיים. הכל מאת הקב"ה. תהיי בביטחון בו?
בכללי, יהודי הוא מעל המזל. יכולים לקבוע לו כל מיני דברים, כמו הבת של רבי עקיבא שהיה כתוב במזלות שביום חתונתה היא תמות. הגיע יום חתונתה, ונכנס עני, ביתו של רבי עקיבא רואה אותו, כולו רעב. מה עשתה? נתנה לו את המנה שלה! ביום החתונה של עצמה! ובלילה תקעה את הסיכה בקיר, והיא פתאום רואה שזה נתקע בנחש…
והיה עוד סיפור, על רבי שמואל, שדיבר עם גוי שמבין במזלות ובכוכבים. הגוי ראה בכוכבים שיהודי צריך למות!
רבי שמואל, לא האמין לו, כי יש לנו את התורה? פתאום הם מוצאים אצל אותו יהודי חצי נחש מת. והתברר שהוא נתן את מזונו לחברו שלא היה לו אוכל… כדאי לראות הסיפורים המלאים. יצאתי לא מובנת?
בקיצור, יהודי הוא מעל המזל. יש ביכולתו כח לשנות את הגזירות, לטובה או שלא… הכל בידיים שלנו. ואסור בשום פנים באופן להאמין למזלות או קריאות בקפה או משהו… כי מי שמאמין בזה חס ושלום זה יכול להשפיע לרעה. ברגע שמאמינים בקב"ה, הכל טוב????
אימאלהה פחדד
וואו, דבר ראשון – את לא היחידה. ממש ממש לא. יש הרבה אנשים שעוברים את אותם הדברים ואני לשעבר בינהים, ואת האמת שעדיין לפעמים.
דבר שני – אתחיל מזה שבתור ילדה קטנה הייתה ממש מפחדת ללכת לישון לבד. הייתי מפחדת מהכל ומחשבות מסייטות על מה שאת לא רוצה ביו באות וקופצות לי לראש לביקורים לא נעימים ולא קרואים.
ואז משהי לימדה אותי על כח הקבלה.
היא לימדה אותי שאם אמשיך להלחם במחשבות האלה הן רק יתעצמו ויתעצמו, והסחת – דעת לא תמיד (אם כי לפעמים כן) תעזור.
אז ככה, אם הרבה אומץ שלוקח זמן לקבל אותו בעזרתו יתברך,
התחלתי לקבל את המחשבות האלה ולא לנסות להלחם בהם.
והסיוטים, ברגע שראו שיש להם מקום – נעלמו כלא היו.
וזה עדיין עובד.
אז איך עושים את זה?
גם היום, שנים אח"כ, לפעמים הסיוטים (שכמובן הספיקו להשתכלל לבנתיים) קופצים לביקורים שלהם. אבל אני כבר מוכנה, וזה לא מפריע לי יותר ללכת לישון או לעשות כל דבר אחר ?.
כל פעם שבאה מחשבה מלחיצה, ובואי לדוג’ נעשה את: "אני לבד בבית, ואני חושבת ששמעתי רעש מהמרפסת. (ופה עולה תמונה של בנאדם מלחיץ במיוחד) מי יודע מי יכול להכנס הבייתה…" אז המחשבה הזאת מפחידה, אבל במקום לענות לעצמי בשכל, קרי: "מה פתאום וח"ו, אין לו איך לעלות לבית בכלל. ולמה שהוא יעלה, הוא לא יודעת שאף אחד לא בבית, ובכלל – לא כזה מאוחר .." – ועוד אלף תירוצים אחרים, אני עונה לעצמי :" וואלה זה באמת מפחיד. באמת שכן. האיש הזה מפחיד והרעש מפחיד". ובמקום לנסות להדוף את התמונה שלו בראש אני עושה את ההיפך, נותנת לתמונה הזאת מקום וממשיכה קצת לדמיין אותו. אוטומתית התמונה נעלמת.
לקח לי הרבה מאד זמן להצליח. ובעבר לקבל את החששות היה ממש בלתי אפשרי עבורי, כי הפחד נותן תחושת הגנה מסוימת. כאילו אם אני רק אמשיך לפחד זה לא ייקרה.
אבל בסופו של דבר ב"ה (תתפללי על זה, אדרבה) הצלחתי. וזה עבד ועובד.
בהצלחה רבה רבה רבה!!!
אוהבת אותך, ואלוקים תמידדד שומר עלייך
❤
הראש הוא כמו כלי, שתמיד צריך להיות מלא.
השאלה רק במה..
כשמתעסקים במשך היום בדברים טובים וממלאים אותו בעניינים של קדושה, לא נשאר מקום למחשבות אחרות.
כמו הסיפור (מה קרה לי בזמן האחרון אני מעלה לפה מלא סיפורים?) של המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן;
היה בחור בישיבה שקצת ירד מהדרך וקרא ספרים לא טובים וכו'.. ר' שלמה חיים הזמין אותו לשבת איתו ותוך כדי שהוא מדבר הוא מוזג לו תה בכוס, ומוזג ומוזג והמים חמים לא נגמרים.. ונוטף על הרגליים של הבחור וזה חםם!!! לבחור לא נעים, ובשלב כלשהו ביקש מהמשפיע שיפסיק. שאלו רש"ח: אבל למה זה נשפך?? פשוט, שהכוס מלאה. כשהראש מלא- אין מקום לעוד דברים. צריך לדאוג שהראש ימולא בדברים טובים ואז ממילא כל הדברים האחרים לא יוכלו להכנס..
אז בקיצור אפשר לנסות להתרכז יותר שלומדים חת"ת, ולקרוא סיפור חסידי לפני השינה.. וללמוד יותר חסידות, מניסיון זה אמיתייי פשוט מחזק את הבטחון בהשם!!
בהצלחהה ענקית!!!!
הי
אז כן גם לי ולבטוח שמלא בנות יש מחשבות מפחידות
אעעע
הכי מעצבן שהם מגיעות לי או שיש שקט או שיש הכי הרבה רעש, זאת אומרת שנגיד אני עכשיו בחתונה ושמח לי אז אני מדמיינת איך דווקא עכשיו ח"ו המחבל יבוא ויהרוס את השמחה.. אעאע סיוטטט ?
טוב אז אין לי שיטה או משהו כי עובדה שזה עדיין קיים אצלי ומפחיד אותי:)
אבל מה שכן, אני משננת לי משפט מחובת הלבבות שער ביטחון בה' שאף אחד לא יכול לעשות לי טוב או רע בלי רצון ה'. זה אחת מ9 או7 הכללים שרבינו החיי מביא. קיצר זה הומור שחור לבן כזה. אם יקרה משהו (גם שנירא רע)זה רצון ה' ואין מה לעשות . סתםם זה שאני ממש מיואשת.??? ותודה לכל מה שכל הבנות המהממות כאן כתבו?
חחחחחחחח העתקת ממני באימוגים??