צריכה הסבר ודחוףףף
אני עוברת את החיים כמו כולן…
עם לימודים פעילויות משפחה וחברות אבל אני לא חיה את החיים אני עוברת לידם. אני מתנהגת פנימה כמו חסרת רגשות, אני לא מרגישה… עוברים לידי החיים, חגים ואירועים ואני לא מרגישה.
גם אם אסתכל על תמונות מאתמול לא אדע ואאמין שזה באמת קרה, אולי אני חלק מחלום ופתאום אקום ממנו?? לכן אני נכנסת הרבה לדכאון ולחוסר הבנה מה נסגר איתי וכתוצאה מזה אני מעלה חום ולא מרגישה טוב. מה לא בסדר אצלי… אני מחכה לשמוע עוד בן אדם שעבר אתזה ויצא מזה נורמאלי.
אשלם לו הכל בשביל שיוציא אותי מזה
3 שנים בלי חיים
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
אוף.
את קיימת את לא חייה
וזה כול כך חבל…
אני מציעה לך לחפש ריגושים! הלב שלך זקוק לאיזה טלטול מעורר
תחפשי משהו שמרגש אותך (רגש של פחד, שמחה, כעס וכד…)
תנסה להבין מה כן מזיז לך איפה את כן נוכחת ולא רק צופה ותיקרי את המקומות האלה תהיי בהם יותר
מאחלת לך פשוט להיות, זה מתנה עצומה!
אוי מאמי…
זה קורה הרבה לאנשים עמוקים…
שחושבים על זה שהם חיים במקום לחיות…
זאת אומרת…
יש לזה גם פריוולגיות…
זה מאפשר גם לנהל לפעמים את עצמי יותר נכון…
אבל זה באמת לא נחמד…
תשתדלי לחיות את ההוווה…
כשאת נהנת- להנות…
כשאת מדברת- לדבר…
לא רק לחשוב על מה שקורה…
את מבינה?
זאת אופציה קיימת ושמעתי על הרבה חברות עמוקות וחכמות שמתארות את מה שאת אומרת…
זה בסדר…
אגב זה גם יכול להיות תוצאה של איזשהו מנגנו ןהגנה…
יש דברים בתוכך שאת מפחדת לפגוש?
סיפור שקרה לך שקשה לך מולו?
תנסי לחפור ולבדוק אם יש דברים בחיים שלך שאת לא מוכנה לקבל…
גם אם הם נראיים לך לא מהותיים…
יתכן שאם הדחקת אחד מהם- זה יצור לך בועה שתגרום לך להרגיש כמו שאת מתארת… (כי טבעם של מנגנוני הגנה להשלט גם על החלקים הנחמדים…..)
את מבינה?
אני מכירה חברה וגם לי בעצמי היה את השלב הזה שזה היה בגלל האופציה השניה…
וכשגיליתי (כנ"ל לגביה) את החלק שאותו אני מנסה להדחיק- ועבדתי איתו- דברים פשוט הסתדרו מעצמם…
תעדכני אם יש משהו שלא הבנת…
אבל תהיי רגועה…
באמת…
דברים כאלה מקבלים המון עוצמה כשכל כך מפחדים מהם…
בפועל ההתעסקות שלך בזה מונעת ממך באמת לחיות את החיים בצורה טובה ורגועה…
תבדקי את זה…
בהצלחה!!!
ואגב מאמי…
אם הבנתי אותך נכון- אז זה לא מדוייק לומר שאת לא מרגישה…
את פשוט לא מרגישה את מה שאת מרגישה…
את מבינה מה אני מתכוונת?
זאת אומרת…
את כן מתנהלת בהתאם לרגשות שאת מרגישה אבל את כאילו- מהבחינה הרגשית- מנותקת…
אני הייתי נוהגת (בתקופה ההיא) לומר שהלב שלי מרגיש רגשות אבל אני לא מרגישה אותו…
אמאלהה
העפת אותו שנה אחורה. ככה בבום.
ממש לא יפה מצידך האמת, מאוד לא מתחשב.
סתם, אני צוחקת.
טוב, לא היה לי חום וזה גם לא היה שלוש שנים. אמאלה. היה לי מספיק שנה.
את רוצה שאני אזדהה איתך? שאני אכתוב לך עצות מעצבנות של אנשים שחושבים שהם יודעים הכל?
טוב תעני לי, אני אשמח מאוד (זה יהיה פיצוי הולם מצידך).
רק משהו קטן, כשתביני מה את עושה בעולם, את גם תרגישי אותו ואת הסובבים אותך.
אופקורס- אשמח לעצות מעצבנות מקסימום אני לא אעשה אותם:)
קודם כל חיבוק ענק!
בבקשה שתמצאי את הבנאדם הזה תגידי לי גם??
אני מנסה להבין אם יש כזה דבר לעבור ולסיים עם זה או שזה לנצחח, מה עוברר? זה פשוט לחיות בלי חיים!
אולי הדבר שהכי מעודד בעולם *כרגע* זה לעבור את זה עם עוד מישהו שעובר את זה יחד איתך. מישהו שמזדהה איתך, מישהו שמבין אותך פלוס מינוס..
מאחלת לנו שזה כן יגמר מתישו ונשאר תקינות..
אוהבת!!!
את אוהבת לקרוא?
מקווה בשבילך שכן.
אם כן תשיגי דחוף את הספר "לא ביקשתי לבוא לעולם". הספיק לי לקרוא פרק אחד מתוך הספר בשביל לפתור כמה דברים.
הוא גאוני ממש ממש.
וואו שלוש שנים זה הרבה.. בהצלחה יקרה!
ואוו התגובות שלכןןן, כבר חיזקתןןן תודה נשמותת ואני אחפש תספר:) אעדכן
מזדהה
אצלי זה קצת יותר חמור, אבל לפחות (עדיין) לא 3 שנים-