שעייף אותי, שהעיף אותי לגבהים.
כתבתי כשנזרקתי שוב למים
הבור, כל כך מאיים.
אך עם זאת הוא מקיים.
שחור כל כך, שנראה ורוד
סגור כל כך, פתוח לכל.
מגלה את הכל.
בועה, שיורדת לעולם בטוחה
מתנתקת ממנו, מעוכה.
מעטפת חוררו,
את השקוף דקרו.
גילו את הפנים.
בכל זאת אני בידו,
מחזיק את ידי, לבדו.
חלק ממנו, עצם באינסוף
את הכאב יאסוף,
מהסוף.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
לפחות למדת לשחות?
הסיום הורס הורס
למדתי לשחות בטוח, ובדרך ליבשה
היום אני ביבשה ב"ה בטוחה חזרתי לחוף
מה זה המוכשרות הזאתתת.
אל תדאגי תאיר חיים, יש גם ימים כאלה.
בררר. הסוף צימרר אותי קשות.
אני פשוט מתפעלת ממך כל פעם מחדש.
את מדהימה וכותבת מהמם ותזכרי את זה.
אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלך.
הסוף הזה קטלני נורא.
אהבתי חד משמעית.
אהבתי.
והתרגשתי.
וואו.
אההההה.
יפהההה.
אני אוהבת את הפוסטים שלך תאיר.
את כותבת מושלם!
אהבתי אהבתי אהבתי!
תאיר, את כותבת ככ יפה❤️
תמשיכי לעלות לנו עוד הרבהה
אמאלה אמאלה אמאלה ריסקת אותי
תאיר את משהו מיוחד!!!
זהו.
אמהלהה הסוףף הסוףף
ששלימותתת אחת גדולה!!!
החרוזים מושלמים מושלמים.
והכתיבה עמוקה ובועטת.
קיצור, פוסט של תאיר חח?….