"כשתתחתני תביני"

עמדת נרגשת תחת החופה,
העיניים שלך נצצו בברק שאי אפשר לתאר.
"כשתהיי שם, תחווי את האושר האינסופי הזה, רק אז תביני…"
אמרתי לי והנהנתי בהסכמה.
תמיד אמרו לי "שתגדלי תביני", ועכשיו את אומרת רק במילים אחרות;
"כשתתחתני תביני".

ואני בדרך— בדרך להיות כלה.
ואחרי שראיתי וטעמתי כמה וכמה חופות של חיים מרגשות.
שלך ושלך ושל עוד חברות…
וכל חופה גרמה לי מחדש לחשוב.

על שני אנשים זרים שביום אחד, תחת חופה אחת הופכים ל"רעים".
ועל האהבה הנצחית הזו שתזרום בדמם כל הימים,
ועל הנצח וההמשך והקשר והרגש…
והבית שהולך ונבנה לתפארת…!

אבל למה בחופה שלך כל הדמעות ברחו החוצה,
משהו שעוד לא קרה.
היית כל כך יפה וקורנת, באמת שקינאתי בך… קצת קצת…
אבל משום מה, הלב שלי שבדר"כ מאושר – היה כבוי,
לא כי רציתי גם, אלא כי עזרת לי לדייק את הרצון שלי.

את בחרת לך חתן, ובחרת לך דרך של חיים,
לא כזו שאני בחרתי.
לא הדרך שאבחר בה כנראה.
אני מתפללת על בית חסידי, בית של תוירה!
ואת… את בחרת לך דרך אחרת…

וכשעמדת שם ואני למרגלות חופתך,
זה היכה בי.
כמה משמעותיות הבחירות שלנו בחיים.
כמה שהן לא רק בחירות של היום, אלא בחירות בעיקר של מחר.
והנה, לחופה, לוקחים אותן, את כל הבחירות היפות שבחרנו,
בגיל הכל כך קטן, אבל הכל כך משמעותי הזה.

מה שתבחרי ומה שתעשי,
עם זה את הולכת להקים את הבית.
ואם חשוב לי (ולך) מאיך הוא יראה לימים,
זה הזמן להשקיע בבחירות ובנטיעות שאנו נוטעות,
כדי שלימים נוכל לקצור אותן,
את הפירות.
תחת חופה מרגשת כדת משה בישראל…
יתאחדו הלבבות כמו פעם… ונזכה!

הלוואי שכולנו נזכה בעיתו ובזמנו!
שמחות לכולנו!