כן, אני_גאה_בעצמי_!

מאוד.
נכון שקשה, וזו מציאות כואבת…
אבל בואו נרפה… נחכה קצת בשקט.
גם כשהידיים כבולות כבר מזמן.
והגשם יורד, מטפטף על ענן.

הרגליים כאובות, אחרי מסע כה ארוך,
והלב השבור, מנסה לעטוף.

הגוף ששרד כה הרבה בחיים…
והנפש שמזמן כבר נכשלת ברבים.

הראש הייגע, איבד את זכרונו.
הכתפיים שסחבוהו, מאיימות על פיטורו.

ואני? מה נשאר עוד… נאבדתי בין כולם.
מחפשת את הטוב… שירפא את העולם…

אז…

נכון שקשה וכואב לי בלי סוף.
והלב הכבד שלי… רק רוצה אוויר לשאוף.

אבל החיים שהשארתי, אי שם במדבר.
והנפש ששרדה איכשהו… את העבר.

כולם מחכים לי… למחוא לי כפיים.
כי אחרי מסע לא נורמאלי…
נשארתי בחיים עדיין.

כן.
אני_גאה_בעצמי_!
מאוד! !
תודה שקראתם.?