?
רעד בלתי נשלט,
קור וחום חליפות.
פרצוף חיוור, לחיים סמוקות ושתי עיניים כבויות.
מבט בוהה מזוגזג,
לא רואה את הדרך חזור.
השביל עצר,
השיר נדם,
והכל שלא בערך אתמול.
יד גדולה מושטת,
מושכת לכדי חיבוק.
כי כל ילד צריך,
מבוגר אחד שיאמין בו.
שהוא עוד יגדל ויפרח.
יעוף.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
וואווווווווו
מהמםםםםם
הכתיבה שלך זה משו מיוחד!
אל תאבדי את זה!
זה מזה יפה!
ואני חושבת, שכל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו, אבל גם כל מבוגר צריך ילד אחד שיאמין בו, כדי שהוא יוכל להאמין חזרה לאותו ילד.
חחחח קצת הסתבכתי…
העיקר, זה וואוווו!
❤
מלי את מקסימה!❤
העביר בי צמרמורת.
מקסים!
אעאעא זה מדהים.
ואוו.
ואוו.
ואוו.
ואיך שאת צודקת…
אגב כתבת ממש יפה:)
?
כל מילה תהרוס
יש לך עתיד!
שייה
וואווווווווווו השיר הזה כתוב מושלםםםם אהבתייייייי
תודה שהגבתן נשמות??