ילדים. מחפשים. אימהות—
כיסוי ורוד
וזר פרחים
על עיניים מקוות
ימים יפים
הפרפרים
עפים לכל הרוחות
מעלימים
את הרוע
של חיילים
עם מדים
ממאנים
להאמין
עד כמה רע
הוא לא מושג
של פעם
ושוב דמעות
במחנה
ילדים
אסירים
מסתובבים
עם דמעות
מחפשים
אימהות
הוא מסתכל
לשמיים
השמש שוקעת
ואיתו
השמחה
מי העז
אותה לקחת?
ואסירים
מסתובבים
עם דמעות
ילדים,
מחפשים
אימהות
ועוד תא גז
לעיניו
נפתח
בשאגה
ועוד
יהודים
עולים
בסערה
וילדים
שבוכים
ואיתם
מלאכים
ואין סוף
למחזה
אבא!,
ראה את גודל
המחנה—
ושוב
עולים דמעות, לעיניים
ילדים מסתובבים
מחפשים רק קצת מים
מחפשים את הוריהם
שעלו בסערה
מחפשים ולא מוצאים
אוי, כמה נורא
אמהות ואבות
שעלו לשמים
בגלל נגיף אחד
עוד דמעות ומים
ילדים וילדות
עם סימנים,
שאלות- – –
ומלאכים,
כמו ילדים
בוכים, מבכים
והשמים
מוזילים
גשם, מים
ואין סוף
למחלה
אבא!,
ראה את גודל
המחלקה- – –
ושוב,
כיסוי עיניים
שחור,
אוטם אוזניים
ואיך נשמע
את השופר
כהרף עין
הנה כבר- – –
רק נפתח את הכיסוי
ונראה רק טוב גלוי
בית מקדש וכהנים,
לווים שמנגנים
ושוב, שוב דמעות
של שמחה
כאן זולגות
מאמינים
לא מפסיקים
לקוות]—
ושוב,
לא נותרים
סימנים
עם שאלות—
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
את כותבת מהמם!
הכתיבה היא על עצמך?
איה.
ההשוואה בין השואה לקורונה צימררה אותי
וגרמה לי לבכות
לבכות על המצב שלנו
טעטא.
וואו.
אזה פוסט חזק!!!!
הכתיבה – מטורפת, איך הצלחת לכתוב בקצה קצב אחיד וזורם לכל האורך בהתמדה?
והמסר – צמרמורות.
שאוצ'. כואב לקרוא את זה, ותיארת את זה כל נכון ונוגע…
נגעת בי.
אלופה שאת ❤
מחכה לעוד פוסטים שלך! ?