ערב חג:)
שש בבוקר. בהכרה מעורפלת אני שומעת את כולן מתרוצצות, מתארגנות, תורות למקלחת היחידה בדירה. "את רוצה ללכת לסליחות?" "לא עזבו אותה היא לא רוצה" מה? סליחות? זה חלום או מציאות אני לא יודעת.
התעוררתי בשמונה ועשרים, ועיכלתי את גודל הפספוס. אני פספסתי את הסליחות האחרונות לשנה זו! אין דבר, התארגנתי לתפילה יחד עם חברה יחידה שנשארה. לא ראיתי כל היום בנות מהדירה.
הלכתי לארוחת בוקר באשל, ידידה מהקומה מעלי הזמינה אותי לשופינג איתה. בספונטניות יצאנו, הסתובבנו בחנויות בגדים, הכרתי מעט אזורים אחרים מהשכונה. קניתי לכבוד החג עקבים. הקודמים נשברו בשבת. קניתי נשנושים לחג. חזרתי לדירה, והתחלתי לגהץ ולהגץ, בדקתי שיהיו לי מספיק בגדים לחג, אני צריכה לעשות כביסה. מישהי חזרה מהאוהל, מסתבר שבערב ראש השנה נהוג ללכת לאוהל, בלי קשר לימים הקודמים אם הלך או לא. התלבשתי (כמובן רק שעה אחרי כולן, פשוט בזבוז זמן להתלבש לפני כן) ויצאנו לתפילה. לקחתי את המחזור היפה שלי, שמלווה אותי כבר כמה שנים. היום הוא יגשים את ייעודו, ויהיה מחזור שהיה אצל הרבי!! תפסתי חדר שני מעבר אמצעי מדרגה שלישית, התוודעתי לחוקים במקום. האמריקאיות קונות מקומות, אז אורחות עומדות במעברים בלבד. אמרתי תהילים, ולאט לאט נהיה צפוף יותר, היו אמריקאיות נחמדות והיו כאלה ממש לא. התחילה תפילה. בכל שנה, אני מרגישה פחד ויראה מיום הדין. הפעם- מה ברור שה' מקבל תפילותינו! הוא אבא שלי! איך הוא לא יתן לי שנה טובה, אין סיכוי. אני התנצלתי ואשתדל להיות טובה יותר, אז זהו תהיה שנה טובה כי ה' אוהב אותי. באמת שכל רגע אני מרגישה רגע לפני ההתגלות, לפני הגאולה האמיתית והשלימה. הגלות הזאת לא נורמלית!!
אחרי התפילה שובצתי אצל משפחה, הלכתי עם עוד חברה. אחרי ימים של לחם צר ומים לחץ (אשל), פתאום אכלתי ואכלתי ואכלתי… היה טעים מאוד.בעלת הבית דאגה לי ולכולם בצורה ממש אישית, והתגלגלו שיחות מאוד נחמדות בין האורחות.
מסתבר שאני אדם משעשע. בסוף הארוחה, עם כרס משתפלת, באתי למארחת וחיבקתי אותה ואמרתי תודה על האירוח. היא דאגה לי יותר מהרגיל, סתם לומר תודה זה לא מספיק מביע מה הרגשתי. אני חושבת שזה לא היה מעשה מקובל שם, היתה אווירה קצת מחשמלת. בעיקרון זה נראה לי מוזר, לא לחבק אחרי יחס אישי כל כך.
משם התקדמנו לסעווען סעווענטי, קרישמע וקצת תהילים. משם המשכנו לדירה, אמרתי תהילים והלכתי לישון.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
וואי הצחקת אותי חיבקת אותה חחח בת כמה היא?
יכולה להיות סבתא שלי בטוח. רבנית כזאתי, מנהלת איזה מכון לבנות. אישיות ממש מכובדת
וואי משוגעת עליך
את נשמעת מותק!!
ולחבק זה נפלא לדעתי..;)
את כותבת ממש יפהפה
חמודהה
ממש!!!!!
את נדמעת סופר חברמנייתת
יווווו.
אני פשוט אוהבת את הבלוג הזה!
וזהו.
מסתבר שאני אדם משעשע???
וואי חמודה את? לדעתי זה לא משעשע זה פשוט דורש אומץ לחבק מישהי שרק עכשיו הכרת..
מעניין אותי איך הסתדרת עם העקבים..
חחח אני לא יודעת אם כתבתי את זה, אבל הלכתי איתם בשדרה ומישהי עצרה אותי ואמרה לי שהיא מעריצה אותי, כי אני הולכת מהר על עקבים גבוהים כל כך הרבה זמן lol
זה מאד חמוד הכל, אבל קשה לי לקרוא בלי נשימה… יש מצב לקצת יותר אטנרים? (חלוקה לפסקאות בעברית יפה;) )
סורי, זה המצב פה. חוסר נשימה….