יום לחודש/אב

חודש לא יציב

גיל ההתבגרות
10 שנים של חוסר יציבות
גיל של היכרות שלנו עם העולם
גיל שקשה לכל אחד באופן אישי
גם אם עוברים אותו כולם
כל אחת חווה אותו באופן קצת אחר
אבל מכנה משותף לכולנו. הוא מאתגר
ובתוך האתגר והקושי יש הרבה נפילות
אם זה בפן הרוחני עם התפילות
אם זה בפן הנפשי הפנימי שזו בעצם הפגישה
עם המחשבות, ההסתכלות על החיים והגישה
הצורך לקבל החלטות, אחריות אישית
התפתחות של האופי, של האינטליגנציה הרגשית
הכל מערבב בתוך גיל אחד ארוך
כמו גשר צר ולא יציב שאין לך מושג איפה לדרוך
ובדיוק את מה שתיארתי עכשיו
שלחה נערה אל הרבי במכתב
הרבי התייחס במלוא הרצינות
וענה לה בפשטות וכנות
כן, זה נכון שהכל רעוע ולא יציב
נכון שלפעמים שמח ולפעמים מכאיב
זה נכון שרוצים ללכת ישר אבל יוצא עקום
זה נכון שנופלים וקשה לקום
אבל זה כל היופי, זה מה שמיוחד
נופלים וקמים ועושים עוד צעד אחד
כי כמו כל גשר גם הגשר הזה יגמר
והדבר הכי חשוב הוא לא להיתקע ולא לוותר
אנחנו פעם חלשות ופעם חזקות
פעם בלי מצב רוח ופעם מצחיקות
לפעמים צריך רצינות, לפעמים נהנים
כי פשוט אנחנו בין הזמנים
חודש אב הוא החודש של המתבגרים
גם הוא לא יציב ומלא באתגרים
הוא מתחיל ב9 ימים של עצב על חורבן בית המקדש
אבל בכל זאת מתמקדים בבנין של זה החדש
לאחר מכן מגיע יום האהבה היהודי
אבל בו יש משהו מיוחד וייחודי
פעם לפני הרבה שנים
כל הנשים היו יוצאות לחולל בכרמים
וכך היו מביאות חתנים
אבל האהבת ישראל שלהן הייתה כל כך גדולה
שהן ויתרו אחת לשנייה על השמלה
(הסיפור הזה הלהיב אותי ממש
שגם אם זה פחות קשור על הדרך סיפרתי מדרש;))
ובכלל, כל החודש הזה הוא בתוך החופש
בלי מסגרת על הראש, שקועים בנופש
וכשכל כך עסוקים בלכייף
יותר קל לנו לזייף
בטעות פספסתי תפילה
חם וקשה עם הגרביים
בתוך המולה של חופש כל כך גדולה
קשה לחשוב פעמיים
אבל תכלס מהחודש הזה אפשר ללמוד
איך דווקא בזמן הזה חשוב ללמוד ולעבוד
לא לוותר, להמשיך לצעוד על הגשר
להתחבר לעצמנו לשמור על הקשר
לנסות להיות כמה שיותר טובה
גם בנפילה, ב"חורבן" להתמקד בחדש ומתוך אהבה
חודש אב בדרך כלל הוא בין השנה הקודמת לשנה חדשה
פותחים דף נקי מתחילה תחושה
של התחלה טובה של שאיפות גבוהות
וצריך לזכור שגם אם יש התחלות פחות טובות
לא להיכנע לנפילות
אלא להמשיך ללכת לנסות לעלות
להתקרב עוד אל המקום הבטוח, היציב ולגלות
על עצמינו, את עצמינו בכל זמן ומצב
לחצות את הגשר, להתגבר, לזכור ששום דבר לא לשוא
כמו בחודש אב.