.
חולמת על המרכז
על הטופ
שעיני כולם יהיו אלי נשואות
מקנאה באחרים
מבכה במסתרים
בטוחה שיכולה
רק שאותי לא מכירים
ערימות של דפים
טקסטים ארוכים
וילון נמתח
המחזה ניפתח
בחיל ובחשש פוסעת על השטיח
עיניים חולמניות,
הנה זה קורה
בטוח.
האור מסוונר
הבמה צרה
ואני כולי מסמיקה מבושה
כולאת חלומות
גונזת תוכניות.
עומדת דום
כעלה נידף
איך קרה שהחלום המתוק
הפך עד מהרה לחמוץ וחנוק.
מחפשת מקום
למצות השקיקה
מחפשת מרגוע
לנפש המתאווה
לעמוד פעם אחת במרכז הבמה.
ואולי, אני לא יכולה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
לא יכולה לתאר לך כמה אני מזדהה
הלוואי שנצליח להתגבר על זה….
בהצלחה!!
אין אדם שלא יכול.את יכולה,מאמינה בך?
והכתיבה שלך..זה אמא'לה ואבא'להה.נדיררה.
ואוו, אני שונה ממך. מאד.
רק יכולה להגיד לך ששווה לך להסתכל על האלו שבמרכז ממבט שונה קצת, אולי זה יעזור.
בהצלחה מדהימה אחת.
שותפה, את יכולה להסביר למה את מתכוונת כשאת כותבת "להסתכל ממבט שונה קצת"?
תודה!
תסתכלי על האלו שבפסגה, שבטופ,
מה הם עושים, מה הם חושבים, איך הם מתקדמים מהמקום שלהם הלאה,
ואיך את יכולה להתקדם מהמקום שלך הלאה,
למי יותר קשה. למי יש יותר אפשרות להתקדם.
תביני שהחיים שלהם לא תמיד תותים.
ואם עדיין תחשבי שהחיים האלו תותים, תחשבי האם היית רוצה לאכול תותים שאולי יש בהם תולעים.
שותפה לדרך, אפשר לשאול בת כמה את?
אפשר בהחלט, 15
למה?
אניי יכולה להסביר, משם.
מעצבן שם, עם יש המון שיאהבו אותך יהיו המון שישנאו אותך(כמה שיש יותר אוהבים יש יותר שונאים)
את חייבת להראות מושלמת וחזקה כולן סומכות אלייך שתארגני הכול אם הן לא נהנו זה אשמתך ויש כול כך הרבה בנות שמקנאות בך
את חייבת להיות ייצוגית המאחורי הקלעים שלך חייבים להישאר שלך. כול דבר שאת עושה רואים.
המורה סומכת אלייך שתאחדי את הכיתה וכול בת שמקנא פונה אליה ועושה לך שם רע
תאמיני לי שייה לא נחמד להיות במרכז באמת. לא כדאי לך להתגרות מזה.
האמת שלא היה לי כול להתנסח אז אני מקווה שהבנת.
תודה ג'ינג'ית ושותפה.
שנייה… אז למה בעצם אתן לא יורדת משם אם ככ קשה שם?
אני עשיתי את זה. הייתי בטופ של הטופ של הטופ, בשיא המרכז
וירדתי מרצוני.
טעיתי.
זה לא נכון להגיד שקשה שם. קשה יותר שלא להיות שם.
אגב, ממש אוהבת תתגובות שלכן באתר.
שייה
זהו, הגעתי לתיכון ואם זה שאני שומרת על חברתיות והבעת דעה כשצריך(וצריך!) אני נותנת לבנות את הבמה הן מבסוטיות וסוף סוף ירדו מימני כול כך הרבה דברים ואני בונה את עצמי בקטע הפנימי יותר
אני נהנת במקום שלי כרגע תודה לה' וממש לא דחוף לי לתפוס פוקוס
ירדתי.
עוד לא יודעת אם זה היה טעות או לא. אבל כבר עשיתי את זה.
וכיף לדעת שאני לא לבד, כי זה קשה…
אמאלה חוגלת. אני חייבת לכתוב לך שבפעם הראשונה בחיים הרגשתי שמישהי כתבה אותי בפוסט שלה. אני מזדהה איתו ברמות. וואי עם כל מילה. סחטיין על הפתיחות. זה לא מובן מאליו שאת מודה בעניין בפני עצמך. בפני אחרים. שאפו ענק!
ובהצלחה לנו.
שייה
ווואו.
השיר שלך מדהים.