חזרנו למשחק

אבא, זהו, קיבלתי החלטה
כי אני נשברתי אחרי שיותר מדי טיפסתי
וחברה שלי הייתה צריכה להזכיר לי
משהו שכתבתי לפני שנה וחצי
היו צריכים למשוך אותי מהאוזניים
התעלמתי
אבל עובדה שלעצבות נכנסתי
חיפשתי וחפרתי
ולא היה לי כח להמשיך
במסע המפרך הזה
אבל חשבתי על המשיח
"בהריחו ייראת השם"
מה הוא יריח?
ילדה שקמה מתי שבא לה?
שלא מארגנת ת'בית פיקס לשבת?
מישהי שקשה לה
להתפלל רגע אחד בכוונה?
לכבוד הורים מהנשמה?
תגידי מה נסגר?
זו לא אותה דומיה
כבר ללמוד לא בא לה
רק לצחוק כל השנה
ככה את מדמיינת את עצמך?
מדברת עם חברות כל החיים?
תגידי מה נסגר עם נשמתך?
היא זועקת
את חוסמת עם מילים
כי השיעור שנתן לי כוחות
כבר נגמר
הוא מחדש אותי כל פעם
מטעין אותי מיליון אחוז
אבל מסתבר שאחרי יום של החלטה
אחרי יומיים שוב חזרנו למשחק
אני אחת שרק רוצה לברוח
אבל בפנים עמוק יושב מצפון
מנסה לכבות אותו, לא מצליחה
מוצאת ת'עצמי פותחת תהילים
קוראת פרק אחד ופשוט בוכה
סוגרת את הספר
אין לי כח עוד לשמוע כלום
אני רוצה רק לדבר איתך
אבא למה הריחוק המטורף הזה?
אני רוצה רק לחבק אותך
שמישהו יקשיב לי בשמיים
שיתן לי יד להתקדם
אני שבורה
ואין לי כח עוד לקום
שוב ירדה לי דמעה
דמעה ענקית
בכיתי ת'חיים שלי ברגע זה
לא יכולה להסביר
עצרתי ת'שיר
חזרתי
עולם אני כאן
תירגע לא ברחתי
אבל אבא אתה ידעת כמה שרציתי רק אותך
אני הלכתי אחריך
בלילות הכי קשים
אני שרפתי עולמות
ובראת מלאכים
אני שרפתי תאוות
שרפתי חשקים
שרפתי את עצמי
ועדיין נשארה בי בהמה
אז הפסקתי כבר ממזמן את הקטע של לשרוף
התחלתי לבנות הכל מחדש
ביחד עם עצמי
לא לבד
לא בנפרד מהאויב
כי להביס אותו זה יותר מדי כואב
אז אולי
יום אחד הוא יתקרב
ובינתיים אבא אל תלך ממני
תעזור לי להניף את דגל האמת
אל תעזוב אותי לרגע
אחרת אני מתה
בעולם היפה שבראת
לא רוצה לשרת לרגע ת'צד אחר של הקדושה