ומי שחטא- ישוב, וימחל לו

אשרי מי שלא חטא
גולשת,
על פני רקיע מאפיר,
איתה בא לסיומו,
יום שהיה פעם בהיר,
ואני מביטה בה,
ראשי מורכן,
גם אצלי שקע אור קטן..

אט אט,
החושך נעשה קודר,
האמנם היה יום,
מי זוכר??
ובליבי פנימה,
דוקר,
גם בו התפשטה,
עלטה..
ממלאת אותו בנוכחותה.

הסטתי את הווילון,
תנועת ייאוש,
אפופת חידלון,
מצבי אבוד, נטוש,
לא העזתי להרים מבט,
להציץ שוב מהווילון,
ולגלות שהובהר מעט..

נפלתי,
חשוב להודות,
אני יודעת…
אך לא פחות,
חשוב לדעת,
להתרומם,
לקום מהרפש,
לחלץ את הנפש.
מי שלא חטא,
אשריו,
ומי שחטא,
מה יהיו מעשיו?
ישוב, ישוב,
אל בית אביו כנעוריו.

הרמתי מבט,
העזתי להציץ מעבר לווילון,
ושוב לא ראיתי עוד חידלון,
יום חדש הפציע,
בהיר יותר מקודמו!
מתוך החשוך,
החל להיצבע לו הרקיע,
גוון בהיר וקסום,
התרומם לו מצבי העגום!
וכמו האור החדש שהופיע,
לוחש לי מן הרקיע
"אין מצב אבוד"
הודיע.