אכזבה עצמית
אחת, שהייתה תמיד מוצלחת, במשפחה, בחברות, בחיים
וכשזה הגיע להדרכה זה נעצר…
הרגע הזה שאת מנסה לבכות ולא מצליחה
מנסה להוציא את אשר על הלב וכלום.
הרגע הזה קרה. לי.
פעילותמועדוןילדים
הרגשתי בעננים. עשיתי פעילות, והסוף?
עליו אעדיף לוותר.
הרי זה סתם יגרום לעוד כיווץ בלב.
אבל החלטתי לכתוב את אשר הלב
כי את הדמעות להוציא לא הצלחתי
מקווה שפה לפחות
אצליח לפרוק.
התחלתי פעילות הכול היה נראה נחמד
נחמד? לנחמדות יש מספר סוגים
הנחמדות כאן הייתה הסוג האחרון. מהסוף.
חצי ראשונה של פעילות עברה והחצי השנייה?
עליה אעדיף לוותר הרי ממילא
אין בה משהו מיוחד
ואם התעניינת
ילדים יצאו ויצאו ובסוף נשארתי לבד
בדד.
הלב מתכווץ עוד ועוד
משלים את הדמעות שלא יוצאות
ואני לתובנה מדהימה מגיעה
שהאגו שלי נפגם
האגו של המצליחנות
האגו של השלמות
האגו הזה שתמיד היה בי
ושלא תחשבו
הרבה הוא נפגם
מפה ומשם
רק שפה
סופסוף הבנתי
שמותר לתת לו להיפגם
מקווה שאצליח להתרומם
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
וואי הזדהיתי ממש עם הרגע הזה שרוצים לבכות ולא מצליחים.. אוי?..
מדהימה שהגעת לתובנה הזאת!!
אןץץץץץץץץ איזה פוסט כואב !!!!!!!!!!!
מקווה בשבילך שתצליחי לאחות את השברים ולהתרומם??
יאוו איזה עצוב.. אחת הסיבות שאני לא הולכת להיות מדריכה בזמן הקרוב..
טוב, אני מקווה שאחרי מה שאני אכתוב את תגידי תודה לה' על זה שהלב שלך מתכווץ ואת לא בוכה.
אני אחת מאוד חברותית, מאוד!
הרבה חברות ב"ה, ומשפחה מהממת!
מה צריך יותר מזה?
צריך מחסום לדמעות!
חאלס!
כמה אפשר לבכות?
זה בלתי נסבל!
בקטע שבזמן שאני בוכה אני כועסת על עצמי ברמות ומנסה להפסיק לבכות,
לפעמים זה הולך כשאני צובטת את עצמי, ולפעמים זה לא עוזר בכלל.
אבל אני לא בוכה כל יום, ממש לא!
כי אין לי על מה.
אבל אם היה ח"ו אז כנראה שהייתי בוכה כל יום.
קיצור, סיוט!
יש לי גם ימים כאלה שאני בוכה בלי הפסקה.. ואני פשוט לא יוצאת מהחדר..
אבל מצד שני כשרוצים לבכות ולא מצליחים זה מצטבר ומצטבר עד שמרגישים שהלב כואב. פיזית.
שהוא כמעט מתפקע מעומס הדמעות שרוצות לצאת ולא מצליחות.. חוויתי תתחושה הזאת וזה נוראא.. הרגשתי שהלב שלי פשוט לא עומד בעומס.. ויום אחד כשהרגשתי שהוא ממש עומד להפוצץ פשוט נכנסתי לחדר וניסיתי בכוח לבכות ואז ברגע אחד כל הדמעות פשוט יצאו.. ובכיתי ובכיתי.. איזה כמה שעות..
אחרי זה הרגשתי כזאת הקלה
ממש הקלה פיזית.. כאילו סחבתי משא על הגב ועכשיו הורידו לי אותו..
אני אומרת שיש אנשים שמוציאים צער כאב ותסכול בדרכים אחרות מאשר לבכות, ואני גם רוצהה…
תודי לה' שאת בוכה
אני לא מסוגלת
ב"ה אין הרבה על מה לבכות כי אני בדיוק כמוך
חברותית, זורמת, יש לי משפחה מהממת והכל בסדר איתי!!
אבל לפעמים גמלי יש רגעים שאני צריכה לבכות
אבל לא מסוגלת, יש לי מחסום לדמעות, הם פשוט לא יוצאות
אף פעם
עד שזה מתפרץ
אבל זה קןרה לעתים רחוקות אחרי שבאמת אין להם עוד מקום להידחק
אנשיםם תלמדו אותי לבכות
אוחח
לא יכולה להגיד מזדהה כי לי דווקא הולך בהדרכה?
אבל בהחלט יכולה להבין את התחושות.
זה כל כך מבאס
להשקיע לחשוב להכין
ובסוף-
לקבל בומרנג לפנים.
אולי את יכולה לעשות להם את הפעילות הנדושה ביותר בתולדות האנושות.
מה אתם רוצים שיהיה במהלך השנה?
ואז הם אומרים/מביעים את זה בדרכים שונות.
ואז זה אולי יתן לך כיון
בהצלחה נשמה?
תחזרי לספר שהסתדרת מחכה לך.
דיי אמלהה קשהה קשההה
איך אני אוהבת אותך יאוו ברמות???
ואני הכי דוגרית
יאויאו
הלוואי שזה כבר הסתדר
הזדהות הזדהותת
קרה לי פעם משו דומה
את לא יודעת עד כמה אני אוהבת אותך
רצינייי
אני הכי אמיתית איתך!!!!
אמן תצליחי
אוהבת אבל ממש;*
וואי נשמה אחת
נשמע שכאב לך ממש והתאכזבת נורא.
גמני הייתי מדריכה.
וזה בסדר.
כל ההתחלות קשות ולא תמיד הפעילות יוצאת וואו ביחס לכמות ההשקעה והרצון להצלחה.
אבל אל תדאגי,תכף הם יכירו אותך ויעריכו ויאהבו את האישיות שלך ואז ממילא הם ירצו להשאר בפעילות ויגלו יותר עניין.
וממה שקראתי בפוסט הם יכירו אישיות מיוחדת;)
אהבתי את הכנות שלך בפוסט.
המון הצלחות וס"ד!