העולם עומד_ אנשים פשוטים

פשוט אנשים עם הוספות שלי:)
ראיתי לפני תקופה את השיר פשוט אנשים והתחברתי.. ניסיתי להוסיף לו קטעים משלי.. (מה שבמרכאות זה ציטוט מהשיר)
"זה סיפור על אדם כה נחמד שהיה כאן מסתובב בין כולם ובכל זאת לבד כל חייו לא ביקש שום דבר רק חייך וקיבל באהבה כל מה שעבר עליו"

זה סיפור על אנשים כה נחמדים וטובים,
שהסתובבו ומסתובבים בעולם.
ומנסים לחייך,
ומקבלים באהבה גם אם לא קל.
ומייאש.
וזה סיפור עלי ועלייך ,
על כל אחת ואחד שאוהב .
ונותן.
ולמה הנתינה שלי,
לא חוזרת,
רק בועטת, כמו לוחשת ,
סתם ויתרת ונתת, כי לא קיבלת כלום…

"בלילה גשום וקריר ברחובות העיר
אף אחד לא שמע את הלב שזועק"

בלילות אני פוסעת בחושך
מסביב שָקט וגשום.
רוח נושבת ודמעות מתערבבות
עם מי גשמים.
ושקט. ואני לבד.
ואין מי שישמע את הלב שזועק אליו:
אבא, קשה לי.
ואני לבד.
ועצוב.
וכואב.

"כל העולם מתקיים ונושם ועומד
רק בזכות אנשים כה תמימים
נשמות טהורות, שרוצות רק לתת
לתקן ולבנות, להאיר ת'חיים"

העולם הוא גדול
ואיך מתקיים
רק על ידי אנשים תמימים, אני ואת ואתן.
נשמות טהורות גם שלבושות אחרת
ומדברות שונה
וקצת ירדו מהדרך
אבל בלב הם נשארו אוהבות,
ורוצות לתת ולתת ולהאיר לעוד אדם,
ולתת חיים.

"העולם מתקיים ונושם ועומד
רק בזכות אנשים כה פשוטים
אנשים באמת, באמת ותמים"

אנשים פשוטים,
כמוני וכמוך
תמימים באמת,
תמימים עם אלוקים.
כולנו נשמות
ואנשים פשוטים.

"הוא עמד ואמר לעולם
אין לי כלום ויש לי הכל בחיי
וזה יותר מידי, יותר מידי"

יש לי הכל. והלב שלי לוחש שהנתינה עוד תחזור.
"התרופה לעולם היא לשמוח וגם לא לקחת ללב את מה שכואב כי גם ככה הכל יעבור ויחלוף לו רק צריך לוותר לא צריך למהר יש מקום לכולם בעולם ולזכור לאהוב באמת את כולם"
לא לקחת ללב. גם כשכואב. ועצוב. וזה יעבור. וצריך לתת, לוותר. כי זה מה שחשוב. ולאהוב, ולזכור שכולנו, אנשים פשוטים, שעליהם, העולם עומד.
פשוט אנשים.