כל מה שרציתי לבכות ולא היה לי אומץ
כמה רע כבר יכול להיות?
התקופה הזאת הוציאה ממני דברים שלא ידעתי שקיימים בי.
צער.
כאב.
פחד.
ובעיקר חרדה משתקת.
שלא נותנת אפילו ללחוש אותה.
לא ראו עליי את זה, עד שבאו הטיקים.
העוויות פנים שאני לא מתכוונת לעשות, והורסות את הפנים היפות שלי.
אני לא משוגעת.
לא חולת נפש.
אני כואבת. שרופה מבפנים. הלב שלי זולג, זולג, זולג…
דמעות של דם.
אני מפחדת למות.
אני לא רוצה שזה יקרה לי. לא כשאני צעירה כל כך, ועוד לא הספקתי כלום.
עם כל האבסורד שבדבר, אני חיה את הפחד הזה.
וכשבא התקף הפאניקה, היא מקפיאה אותי לקרח יבש. לדם קרוש.
ראש השנה.
יום כיפור.
ועשרה ימים שביניהם.
עשרת ימי זוועה.
מיציתי את הפחד הקר שח"ו ה' לא יחתום אותי…
והנה החרדה הזו שוב זוחלת לי פנימההההה
לא יודעת מה צריך לעשות עם זה.
ניסיתי להתקרב חזק לה',
לחזור בתשובה.
אבל זה לא מרפה ממני.
מרגישה רחוקה כל כך….
ואיך אעמוד כך בבית דין של מעלה בבושת פנים???
בבקשה תעזרו לי.
לזה קוראים פחד מוות
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
23 תגובות
את יודעת, זה מצריך טיפול יותר רציני ממה שאת חושבת..
הנה דוגמא למה שהקורונה גורמת בפן הנפשי…
בבקשה תפסיקו עם הלחץ וההיסטריה הזאת!!!!! הם מזיקים לא פחות מהקורונה עצמה (מהכרות אישית…)
אפשר לשמור על הכללים אבל למה צריך את כל ההלחצות האלה?!?!?
לגמרי איתך
תקשיבי,
את מפחדת פחד מוות למות, את מפחדת שה' יחתום אותך ח"ו להפך הטוב, את מפחדת כי את צעירה ורוצה לחיות ואוהבת לחיות.
אבל משום מה כמו שכתבת את חיה את הפחד.
מתוקה. תנשמי רגע עמוק.
ה' אוהב אותך, ה' לא רוצה להרוג אותך כן? לא אותך ולא אף אחת אחרת?
הימים הנוראיים לא ניתנו כדי שנפחד פחד מוות מגזר דין רע, הם ניתנו כדי להמליך את ה' למלך וכן ה' גם חותם אותו לטוב או ח"ו לרע.
לפחד לא יעזור כי ממילא ה' כבר החליט אם נחיה או נמות כן?(כמובן שאפשר לשנות גזרות ע"י תפילות וכו צדקה תציל ממוות ועוד) אבל עם מחשבות לא בדיוק אפשרי להתווכח במקומם את צריכה להכניס מחשבות טובות. (הרבי).
תביני שה' הוא אבא הוא לא מגיע אם איזה חרב והורג את כל מי שלא נראה לו. הוא ברא אותך כאן כי הוא רוצה אותך.
ומתוקה אם הגעת למצב כזה שרואים את זה כלפי חוץ, אני מניחה שמבפנים את סובלת פי מאה.
ההורים שלך יודעים מזה? תספרי להם!!!
בדרך כלל אני לא מהאלה שממליצות ללכת לטיפול לא אוהבת שעל כל דבר קטן שולחים לטיפול כי זה נגיש ואת משלמת רק לא יודעת כמה כסף וזה עוזר הוקוס פוקוס…
אבל זה הגיע כבר לשלב שאת כל היום חושבת על זה אם הבנתי נכון מהפוסט וזה חבל.
לכי לעזור לעצמך, תשתחררי. ה' לא הביא לנו מצוות כדי שנהיה עצובים. ראש השנה זה זמן שמח!!
מבטיחה לך שהוא אוהב אותך!!
מלא מלא בהצלחה!!!!!! 3>
וואו במבי איזה תשובה מדהימה!!!
את גדולה מהחיים!!
אימלה מרגיש לי כאילו אני כתבתי את זה!!!!!
אוף. קשה לי לראות שקשה לך!!!!!!
באמת!
יש לי מלא מה להגיד לך. אבל אני לא יגיד אני רק רוצה לתת לך חיבוק!
אם היית מפרסמת את זה לפני חודש וחצי הייתי כותבת:
"מההה? אני לא היחידהההה???
??????
הפחד הזה משגע! משחק בי כאילו אני שחקן בלוח שחמט
נמאסססס! דייי כבבבררררררר!"
אבל זה עלה עכשיו.. אחרי שדיברתי מלא על הפחד שלי וניסיתי להתגבר עליו או לשכוח ממנו… בסוף הצלחתי ברוך השם! עם עזרה של המשפחה המהממת שלי? אני לא יודעת להגיד לך איך זה קרה אבל עכשיו אני כבר לא מפחדת יותר.
אז אני רק כותבת לך שהייתי במקום שלך וחוויתי אותו דבר בדיוק. אבל זה יעבור! מבטיחה!!! לא יודעת אם זה עוזר ומעודד אבל אותי זה די החזיק, התקווה שזה ייעלם לו יום אחד.
הרבה הצלחה וכח! אוהבת אותך?
אוי נשמה!! אנחנו נשתדל כמה שיותר בדרך הטבע, אבל חס ושלום!! ה' אוהב אותך מותק. תחשבי חיובי. תחשבי טוב. ותנסי כמה שיותר למלא את היום שלך בדברים חיוביים! זה קשה. אני יודעת. אבל אם רצון חזק בעזה תצליחי! כשתתעסקי בדברים טובים וחיוביים, הדברים השלילים והמחשבות הלא טובות יפוגו. לא יהיה להם מקום. לא יהיה חהם מציאות. המון המון בהצלחה, ותזכרי שאבא שבשמיים תמיד איתך!!❤️
נראה לי את צריכה טיפול פסיכולוגי, ולא בקטע רע.
סתם ככה,
יש כאלה עם בעיה הפוכה
מז'תומרת??
לפצ׳קל ששאלה מז׳תומרת..
אז יש כאלה עם בעיה הפוכה,
כאלה שמפחדות לחיות
רוצות כבר לנוח. לדום. לעד לעולם
נח שם בקבר
דומם. רגוע.
אין טלטלות
קריעות
צער
הכל-כלום.
רק שחור נעים
אפר ועפר מלטף
נמלים מדגדגות בנעימים
וחחרגולללליםםםםם
(פפיווו…) רוחות… אאההה
עוד עולם.
יש שמפחדות לחיות.
מה באמת את לא יודעת עד כמה זה מפחיד???
את יודעת מה זה אומר לחיות?????
אמאלההה הכרתי פעם מישו שחי, אל תשאלי.. בסוף הוא מת מזה..
וואי וואי רחמונעססס
ממש לא כדאי. הוא לא היה היחיד
שמעתי שלכל אחד זה מגיע בסוף..
מנסיון, יותר ממליארדי אנשים..
קיצור מסקנה.
מפחיד לחיות
פחד מוות.
בבקשה שמישהו יסביר לי.
מה מפחיד בלמות? מה? זה יותר קל מללכת לישון
אפס אחת מתוקה,
את לחוצה ומפוחדת וקשה לך מאד עם המציאות הזאת שאת חיה בה עכשיו.
דבר ראשון אני רוצה להגיד לך שאני מזדהה איתך מאד. גמלי לפני שנתיים כזה היה את החרדה הזו,חרדה שמשתקת את הגוף, שהדופק עולה ל-200,זיעה קרה, סחרחורת ויש עוד לא מעוניינת לפרט..,מניחה שאת מבינה אותי.
לעשרת ימי תשובה הייתי קוראת עשרת ימי ****,התפילות שלי באותם ימים היו סוג שעה ויותר, עם בכי לחוץ ומפוחד.
כל הזמן הייתי מפחדת פשוט חרדת מוות, לגמרי ככה. הכי אמיתי.
ועד שקרה איזשהוא מקרה שגרם לי לדבר עם מישי שיותר גדולה ממני שעזרה לי בטירוף.
אני אנסה קצת, מקווה שזה יעזור לך:
תקשיבי מותק,הקב"ה לא מחפש אותך,לא מחפש להעניש אותך ח"ו.
את הבת שלו,את הכי אהובה עליו בעולם.הכי.
הוא לא מחפש להרע לך,ההפך הוא מחפש לעשות לך הכי טוב שיש.
ואני יתן לך הוכחה:מצוות התשובה.
תחשבי שנגיד חברה שלך היתה פוגעת בך במשו שחשוב לך מאד והוא הבסיס של הקשר שלכן,פעם ראשונה-נגיד והיית סולחת,פעם שניה-סולחת בקושי,פעם שלישית-נגיד וגם סלחת,פעם רביעית-לכי לעזאזל… נכון?
ותחשבי שכל פעם שהיא פוגעת בך היא מתחרטת ואומרת שלא תעשה אתזה שוב ואז כמה ימים אחרי שוברת לך שוב את האמון ופוגעת בך.
תחשבי רגע על מצוות התשובה-ה' אומר לך-ילדה שלי,אהובה שלי,אני מקבל אותך אלי ת-מ-יד לא משנה כמה רחוק הלכת,לא משנה כמה עמוק נפלת,לא משנה כמה חזק פגעת. אני תמיד מחכה לך פה,קרוב,רק תעשי תשובה,תחזרי אלי,תגידי שאת *רוצה* אפילו רק רוצה בלי מעשים,אני מקבל אותך אלי בחיבוק גדול ואוהב,ולא רק שאני מקבל אותך אלי אני גם מ-ו-ח-ק את העברה שעשית לא משנה כמה חמורה היא!!! היא נמחקתתת כאילו מעולם לא היתה!!
עכשיו תגיד לי שניה,יש אהבה יותר גדולה מזו??
לא חושבת.
ישלי הרבה עוד מה לכתוב אבל זה לא לפורום כזה.
רק רוצה שתדעי,הקב"ה אוהב אותך הכי שיש.הוא לא מחפש להרע לך אפעם.
את עושה את ההשתדלות שלך-עושה תשובה.
וזהו.
לסלק מהראש את המחשבות האלה.הן לא שייכות לך.
אני ממש ממש ממליצה לך לפנות למישו גדול שאת סומכת עליו ולא להשאיר אתזה ככה.
שתדעי שנגעת בי ממש ואני חושבת עלייך *באמת*
אוהבת?
יאאא!! אמנם זו לא אני כתבתיי תפוסטט. אבל זה חיזק אותייי!!! תןדההה?
יואו רחלי! מזה חיזקת אותי! את ילדה מהממת!
אולי תפני למישהי שאת סומכת עליה ותדברי איתה??
אל תשאירי אתזה בלב.
אני אומרת לך מניסיון.
אמנם קצת שונה, אבל פעם היה לי פחד ממש חזק שתיהי לי סכרת, פחד מטורף שלא הייתי אוכלת כלום חוץ מירקות, רזיתי ממש ופתאום כל הגוף שלי ניהיה פריחה והייתי חלשה, אמא שלי לקחה אותי לרופא והוא אמר לעשות בדיקות דם כי יש לי חשש לסכרת.
בסוף ב"ה זה לא היה סכרת, אבל אמא שלי הבינה שאני בחרדות ודיברתי איתה וסיפרתי לה וממש ירד לי הפחד.
אני מבינה את התחושה הזו של הפחד שחונקת תנשמה..
דברי על משהי נשמה לא טוב לשמור בבטן.
יכול להיות שאני משוגעת??????????????????????????
עברתי את זה! ולכן אני אומרת לך: זה יעבור לך!
מי כמוני יודעת מזה, הייתה לי תקופה לא פשוטה בגלל זה,הייתי מפחדת לישון.. שמא לא אקום.. אבל זה פשוט עבר, כי כמה זמן אפשר לפחד מהמוות?
באיזשהו שלב את מבינה שאלוקים קובע את זמנך ואין לך שליטה על זה…
בבקשה, בשבילך תלך לטיפול . בבקשה, זה הדבר היחיד שיכול להוציא אותך משם. קרה לי כמעט אותו דבר בזמן האחרון. הלכתי לטיפול וב"ה כבר אין לי את הפחדים (כ"כ)
זה לטובתך.
גם לי יש לפעמים את הפחד הזה…..
אבל אני משננת לעצמי שוב ושוב שהקבה אוהב אותי!ואז אין שום סיבה שהוא יעשה את זה! לא תמיד זה עוזר מיד… אבל זה מדלל את התחושות קצת…
במבי, רחלי, משולש ברמודה…. וכולן:
חיזקתם! מאד מאד מאד!
הפוסט הזה נכתב לפני חודש, במצב קצה נוראי…
אבל בהשגחה פרטית הוא עלה עכשיו,
כשהקב"ה ידע שאני בדיוק-בדיוק צריכה אותו.
תודה לכולכן.