המלך ואני10

—

ידוע שהכיסוי ראש הוא לא סתם "כיסוי" יש לו משמעות מעבר לציווי ללבישת כיסוי הראש.

אז זה קודם כל הבסיס של העניין, כיסוי הראש מפאר את האישה היהודית.

האמנם שהמצווה שכל כך הרבה נשים טוענות שהקשה ביותר בשבילן היא לכסות את הראש? והרי זה נוצר בשביל לקשט אותן!

הנפש האלוקית יודעת מצויין שזה בכדי לפאר אותה, אך מה נעשה שיש גם נפש בהמית שהיא אוהבת לשאול הרבה שאלות ולרוב היא גם לא מקבלת תשובות, אז להאמין לך שזה בשביל לפאר אותה היא לא תאמין, אבל נתעסק בעניין הזה כמה שאפשר – העבודה שלנו בדור הזה היא לא לכפות על הנפש הבהמית דברים שאינה הייתה אליהם רגילה, לא לדרוש ממנה "סור מרע" כי לא נקבל זאת, היא דעתנית ועקשנית גדולה, אך אם נדרוש "עשה טוב" ישנם סיכויים הרבה יותר גדולים שנקבל תשובה חיובית ממנה, ולמה? כי היא מבינה שלא צריך להשליך את כל מה שהיא הייתה רגילה, רק צריך להוסיף קצת טוב.

זו שיטה מצויינת כי בחדר כל כך חשוך אור אחד קטן שתדליקי מאיר את כולו. ה"עשה טוב" ישפיע עליה ובין כה וכה את תראי שמשהו כאן התקדם, אבל אל תדרשי מעצמך לסלק את הרע שבך. קחי נר קטן (למשל פעם אחת בלבד ביום שבה לא תדברי לשון הרע) האור הזה יאיר את כולך.

—

"כשהיה הרבי הרש"ב בן שבע עשרה או שמונה עשרה שנה, היה מאריך ביותר בתפילה, ואחר התפילה היה נשאר ללא כוחות. אמר ר' שלום, המלמד שלו, לאביו הרבי המהר"ש, שצריכים לראות [לוודא] שהבן יקצר בתפילה. ויען לו הרבי המהר"ש: מה יכול אני לומר לו. הוא הרי חש בתפילתו את (ענין) ה"אמת". וגם גופו מרגיש את האמת, שכן גם גופו הוא "כלי" לאמת. כשהרבנית רבקה [אשת המהר"ש], סיפרה זאת לנכדה [אדמו"ר מוהריי"ץ] היא הוסיפה ואמרה, שמאז שמעה את דברי המהר"ש על בנה, היא התחילה להעריכו אחרת, בדרך ארץ מיוחדת".

(דרכי החסידות ענינים עמ' 45)

—

הסבתא הרבנית רבקה ידעה שלהתפלל זה דבר נעלה, אך היא לא ידעה שהתפילה הצליחה להביא את נכדה הרבי הרש"ב נ"ע למצב שבו אפילו גופו החומרי הפך להיות כלי לאלוקות, הוא חיבר את התחתונים עם העליונים, לא היה אצלו מציאות אחרת מאלוקות.

ולמה? כי להתפלל זה לקחת את הנפש הבהמית ולהכיר לה את בורא העולם, וכשהנפש הבהמית מגיע למצב שהיא מזדעזעת ודומעת (כביכול) כשהיא מדברת איתו – זה משנה את כל מציאותה בגוף, היא כבר לא חפצה בשום דבר אחר מאלוקות.

אל תקחי לתשומת ליבך שאחרי שבוע של "תפילה בעבודה" בקביעות את תהפכי להיות צדיקה גמורה, כי זה לא העניין, הרבי הרש"ב זה הרבי הרש"ב ולא אנחנו. חוץ מזה שהרבי הרש"ב נ"ע התפלל למעלה מההגדרה של ה"עבודה" שהחסידות דרשה, ואל תשווי בין זה שהוא גם נולד בבית של רבי, ואת בת והוא בן, ולכן העבודה שלנו שונה מהעבודה שלו.

העבודה שלנו זה להתחיל לייחס את התפילה כדבר משמעותי ביותר, להתחיל לחשוב על מה שאנחנו אומרת החל מ"מודה אני" ו"שהכל נהיה בדברו" שאנחנו מברכות כל בוקר ובמהלך היום, אני לא מבטיחה לך שאחרי שחרית שעה יקרה אצלך משהו כי צריך קביעות, אבל בהחלט התפילה זו הדרך להחזיר את הנפש הבהמית בתשובה מבלי לסלק אותה מהבית בטענה שאינה רצויה, ללא ספק זה מה שהיא פועלת.

—

*לימוד ללא תפילה הוא לימוד מבוזבז, צריך להחליף את הכסף המבוזבז בכסף שווה ערך – תפילה באריכות.

*כל המצוות נועדו לפאר את עם ישראל, תלמדי את עצמך שרע לא מסלקים, מוסיפים בטוב והרע מסתלק לבד.

*התפילה זו הדרך להפוך את הגוף שלנו לכלי בקדושה, שהנפש הבהמית תהיה 'צדיקה' ולא רק לימוד התורה.

—

שנגיע כבר לאמת ולא נכפור בטובה, נודה לקב"ה באמת בתפילה, ועם תפילות של יהודים מגיעים הישר לגאולה השלימה.

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.