הי, אפשר שאלה? / לך לך פ"ג2

רחלי ושבי נכנסו אל החדר, סוקרות אותו במבטיהן.

"אז כאן אנחנו אמורות לגור בשבועיים הקרובים?"

מסתבר שנחמד לטוס לדודים מחו"ל, וזה אפילו עוד יותר נחמד כשהם מממנים בנדיבות את הטיסה לצמד האחייניות שהסכימו להיות מרכזות בקעמפ אצלם.

נחמד פחות נניח להבין שתקנות הקורונה שם מאלצות אותך להיכנס לבידוד של שבועיים שלמים (למרות שבארץ שכחו מזמן בידוד מהו), ולא לצאת מהחדר השינה של בת דודה שלך עד להודעה חדשה.

אופס:)

תעודת הצטיינות מתשע"ט, זכיה במקום ראשון בחידון כלשהו משנה שעברה, סתם תמונת נוף נחמדה מאי שם, תמונה גדולה ויפה של הרבי. הממ זה נראה שזהו.

"תיודעת משהו?" רחלי שואלת בטון משועמם את התקרה "אפשר לחלק את מה שתלוי פה על הקיר לשני חלקים"

"תני לי לנחש שעלית בדיוק על הרעיון המקורי של לשים את שתי התמונות ביחד ואת שתי התעודות ביחד. הבידוד באמת תרם למנת משכל שלך כמה גרמים" שבי צוחקת. יודעת שבכל מקרה רחלי לא תפגע.

"דווקא כן. אבל לא מהסיבות שחשבת עליהן" רחלי מנסה לאלתר איזו תשובה ניצחת, מהר לפני שהיא תצא פיתה "התעודות ברור שהן של דבורה, הבדודה המקסימה שלנו, אבל התמונות – לא ממש. את התמונות האלו, הייתי יכולה למצוא בכל חדר כמעט. תמונה של נוף יפה או תמונה של הרבי הן לא משהו שייחודי דווקא לחדר הזה"

שבי מסכימה איתה, אבל בנאדם כמוה לא יוותר על הסבר מפורט ומודגם "אוקיי. אבל למה בעצם זה עובד ככה? הרי גם את התמונות האלו דבורה סך הכל קנתה מכספה. זה כן תמונות ששייכות לה. באלך להסביר למה זה ככה או מינימום לתת דוגמה?"

"יש שני סוגים של דברים ששייכים לי" רחלי מתנדבת בכיף לתפקיד המורה. גמככה אין לה שום דבר אחר לעשות "יש חפצים שיכולים להיות שייכים לכל אחת אחרת. כמו נניח העט שיש לי בקלמר, כרטיס משיח שהשארתי בארנק, החולצה שקניתי בזויה ויש לחצי כיתה גמכן, וגם תמונת נוף שקניתי בטיול שנתי של כיתה י"

"כי זה באמת לא משהו מקורי כל כך. תזכירי לי כמה כרטיסי משיח קיימים בעולמו של הבורא יתברך?"

"בול. אני רואה שהבנת:)

לעומת זאת, תעודת הצטיינות מהרגע שהיא נוצרה היא תהיה שייכת לי, ורק לי. כל אדם שרואה אותה ישר ידע שזה שייך לי. בשונה משטר של 200 שקל שאולי היה שלי עד לרגע שאיבדתי איתו"

שבי מבינה מהר 🙂

אבל לרחלי יש עוד הרבה מה לומר

רצית דוגמה, נכון?

קחי את העולם הזה כמשל. כל העולם כמובן שייך לקב"ה, כמו שכל החדר וכל מה שבתוכו שייך למארחת שלנו.

אבל יש דברים בעולם שכשרואים אותם הם נראים סתם חפצים פשוטים, ולא צועק לנו בעין שזה שייך לבעל הבית – לה'.

ויש דברים שעצם המציאות שלהם מגלה אלוקות בעולם. בדיוק כמו שתעודה מזכיה במקום ראשון בתחרות זה משהו שאני לא יכולה להעביר לשום חברה, כי זה שייך לי וכל מי שרואה את זה ישר ברור לו שאני קיימת והוא גם יודע מה היכולות שלי.

מכירה קצת פרקי אבות? מושלם 🙂

כתוב שם שיש חמישה דברים בעולם שהם "קניינים" של הקב"ה. ברגע שרואים אותם, ישר ברור שהם שייכים לה'.

למשל התורה שמגלה אלוקות בעולם, או יהודי שכל המהות שלו זו אלוקות טהורה וקדושה.

גם הכוכבים בשמיים למשל הייתי מצפה מהם להתקלקל כמו כל דבר אחר בעולם שמתישהו נהרס, ואחרי 6 אף שנה בלי תקלות, ברגע שרק חושבים על זה מבינים שיש אלוקים שמסדר את זה.

"אה, ושמעי גם משהו חמוד" אמרתי כבר שכשרחלי מתחילה לדבר זה ארוך? 😉

"המשנה מפרידה את אברהם אבינו מכל עם ישראל. שמת לב?

זה בגלל שכשרואים יהודי, רואים את הנשמה האלוקית שלו ולכן הוא קניין של הקב"ה.

אבל אברהם אבינו, היהודי הראשון, פרסם אלוקות הרבה הרבה יותר מכל יהודי אחר. לכל הוא זכה להיות סוג קניין בפני עצמו"

גוט שבת אהובות =]