נסעתי באוטובוס. כביש התגלגל תחתי.
ראיתי אותה מהצדודית. היא ישבה מלפניי. זיהיתי אותה מהתיכון. שנה מעלי, ילדת חמד עם כפתור עליון סגור וחצאית עד הקרסוליים.
היא ישבה מלפניי, ולקחה לי דקת הלם לזהות.
השיער שלה היה פזור. ארוך, מתולתל. היא לבשה חולצה קצרה, ו-מ-כ-נ-ס-י-י-ם. אייפון בצבץ לה מהכיס.
לא הכרתי. לא זיהיתי.
פעם פעם, כשנכנסתי לתיכון חשבתי עליה בתור אופציה למשפיעה. אלוקים. מי זאת הילדה הזו? למה היא עשתה את זה, למען ה'?
פלאשבק היכה בי.
זה היה בכנס של הבצ'פר, היו מהכיתה שלה כמה זוכות שהגיעו למקומות הראשונים. היא הייתה ביניהן. הן עלו, אחת-אחת. כל אחת מלווה בתשואות ומחיאות כפיים. צווחות קצובות של: 'היא מִשֶלָ-נו, היא מִשֶלָ-נו'. אבל כשהיא עלתה- ווליום הצרחות ירד משמעותית. מחיאות הכפיים גוועו. כלומר, כן היו מעט מחיאות כפיים, אבל לא כמו של הבנות הקודמות מכיתתה.
היא עלתה לבמה. סמוקה. קיבלה את הפרס. אבל הוא לא היה כבר שווה.
הנערה הזרה שמלפניי נעה. צלצלה בפעמון. רציתי לחבק אותה, ללחוש לה מילים טובות. לומר לה שה' אוהב אותה. אבל היא כבר ירדה בתחנה, והאוטובוס הותיר אותה מאחור בחריקת גלגלים.
נשכתי את שפתיי בכוח. בחיים לא הרגשתי דחייה חברתית, ב"ה. גם לא רוצה להרגיש. היא עברה. היא סבלה כל בוקר-צהריים-ערב. היא בכתה אל הכרית. היא הייתה יושבת לבד בהפסקות.
בנות, יש לכן בת בכיתה כזאת. בטוח. תתיחסו אליה, תחברו אותה. לא הייתן רוצות לקחת על המצפון שלכן את הנשירה הבאה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
זה נכון, הלוואי שנזכור תמיד, לא צריך לחכות למקרים הקיצוניים!
(סליחה על הציטוט מליבי קליין, רחלי בסוף לראות בטוב ומי שלא חטא, למה לא שמתם לב קודם? קודם לא הגיע לי יחס? רק אחרי שנפלתי כל כך עמוק נזכרתם בי?)
אני.
איה.
זה צבט אותי, מה שכתבת עכשיו.
וזה קורה כל כך הרבה.
מצטרפת למה שאמרת!
תודה. פוסט חשוב.
אני ככ מבינה גם אני הייתי בדרך החוצה
אאוצ'. אאוצ'.
תודה שהעלת את זה.
וואו
צודקת. צודקת. צודקת
מניסיון😥😥
מצפון כבר יש….
איפה היית לפני כמה שנים???
צודקת.
אד עכשיו לא שמתי על הבנות האלה.
עכשיו אני אשים לב. תודה
זה שהם בוחרות להשליך את הדחייה החברתית על להיות לא דתיות זה בחירה שלהם..
באותה מידה בדיוק הם היו יכולות גם לעשות משו אחר קיצוני כדי שיתייחסו אליהם..
לדעתי מי שאומרת "אני שמתי מכנסיים כי לא התייחסו אלי בכיתה" זה תירוץ עלוב שהיא אומרת למצפון שלה..
אז מהיום כל מי שלא התייחסו אליה יפה תיהיה לא דתייה??
אם זה הגישה אז המצב בטטההה (רקובה)
מקווה שהבנתם למה כוונתי..
נשמהה, זה מצב כ"כ קשה והרגשה כזאת נוראית שאת לא רצויה ולא שמים עליך, מניסיון עצוב.
זה לא קל כזה אתגר וילדה כזאת מחפשת את עצמה במקומות אחרים,כי אולי שם היא תהיה רצויה,
סתם לידע, שבתיכון זה כ"כ חשוב, ובאמת שאי אפשר לשפוט אותה,
את כנראה לא התקרבת למקרה כזה, כאילו, שזה לא קרה לך, ב"ה. אז בבקשה אל תשפטי ואל תכתבי ככה עליה.
סליחה על הבוטות, פשוט ממש הציק לי אופן הכתיבה וחוסר ההבנה וכו'…
נכון, את צודקת,
אבל עדיין באיזשהו מקום, איך שהתייחסו אלייך בחברה יכול להשפיע מאוד על הבחירות שלך בעתיד.
לא?
נשמה שליייי
את באמת חושבת שבגלל זה היא הלכה ונהייתה לא דתייה??
אם היא עשתה אתזה בעיה שלה..איך זה קשור לזה שלא מחאו לה כפיים בתרועות וחצוצרות
אויי מסכנה שלנוו מהיום כל מי שלא ימחאו לה כפיים ויאהבו אותה תיהיה לא דתייה
כי אין לה ברירה אחרתת החברה הוציאה אותה..
אני לא חושבת שרק בגלל זה, ברור שהיו לה עוד סיבות,
אבל זה מה שדחף אותה.
כשלא מקבלים מישהו במקום שלו, הוא ילך לחפש מקום אחר, והיא מצאה מקום אחר. רחוק.
זה שלא מחאו לה כפיים זאת רק דוגמא.
היא הייתה נורא לבד בהפסקות, ראו עליה מבחוץ שאין לה חברות.
וואייי, זה כ"כ עצוב.
לנו בכיתה יש כמה בנות כאלה.. אני מקווה שבהמשך הם יותר יתקבלו, אניהייתי גם אחת מתוך הבנות של ממש מקובלות, אבל השתדלתי עם החברות שלי להכניס אותם אלינו, ולא שלי היה כזה טוב…
עכשיו סיימתי י"ב, ואני מקווה שיהיה לי יותר טוב מבחינה חברתית וגם לחברות האלה שלי, שקצת הודחו לצד..
חייבת להגיד שאת כתבת יפה וקולע ועצוב. וזה באמת נקודה למחשבה, כל הכבוד לך!
היי,
תודה💜