הבוחר בנביאים טובים /22

שמעי בן גרא

מאיזה שבט היה אליצור הראובני? ראובן. זה ברור.
מאיזה שבט היה שלומיאל השמעוני? שמעון. (לא הקרצתי שמות… פתחתי חומש במדבר….)

אז בא נראה אותך. מאיזה שבט היה מרדכי היהודי?
בואי נקרא ביחד את הפסוק. (את בטח מכירה אותו בע"פ כי אומרים את זה בקול…) "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני."
רגע, התבלבלתי לגמרי. כתוב איש יהודי וכתוב איש ימיני. (איש ימיני זה מבנימין.)

טוב, המפרשים מביאים המון מדרשים ופירושים. שהוא היה משבט יהודה מאמא ובנימין מאבא. שהוא כפר בע"ז ולכן זכה לתואר יהודי. ויש עוד הרבה.
אבל יש עוד מדרש.
השם 'יהודי' רומז על מישהו שהיה משבט יהודה ומרדכי נקרא 'על שמו' כלומר מתייחס גם עליו.

רוצות סיפור?
400 שנה לפני מרדכי הנהיג את העם דוד המלך.
בסוף התקופה היפה קם אבשלום ודרש את המלוכה. דוד בורח מירושלים כדי שלא יחריבו אותה.
בבריחה שלו הוא מגיע לעיר 'בחורים'. ושם מצפה לו קבלת פנים חמה ולוהטת.

שמעי בן גרא יוצא לקראתו. שמעי היה אדם חשוב מאוד, ממשפחתו של שאול המלך. אבל שמעי לא בא להצטרף לדוד, הוא בא לקלל אותו….
שמעי היה בטוח שדוד גרם למותם של בני משפחת שאול והוא ראה במרד אבשלום עונש מידה כנגד מידה.
הוא מקלל את דוד בקולי קולות. כשמסביב לדוד אנשיו שידיהם על ניצבי החרבות.
כששמעי רואה שלדוד לא מזיז כל כך הקללות שלו הוא עובר למעשים, ודוד זוכה לגשם של אבנים ועפר על הפרצוף.
אבל כל מי שחשב שדוד יתפוצץ, טעה.
את הבזיון האדיר הזה דוד סופג בשתיקה ומסרב להיענות לבקשת עבדיו להרוג את המקלל.

מרד אבשלום נכשל. דוד חוזר לירושלים, למלכותו. בדרך, כמו חצי שנה קודם לכן, ממתין לו שמעי. הפעם כדי לבקש סליחה.
עבדי דוד זועמים. אבישי בן צרויה שואל: "האם על זה ששמעי בא לאחר מעשה להתנצל, כשהוא יודע שאתה יכול להעניש אותו, לוותר לו? הוא פגע בצורה חמורה בכבוד מלכו! ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול…"

אך דוד מסתכל קדימה. בעיניו הקדושות הוא רואה מה שיקרה בעתיד. הוא רואה צרה גדולה לעם ישראל. הוא רואה שלשמעי יוולד ילד שממנו יהיה המנהיג באותה תקופה.
"סלחתי לך." דוד אומר לשמעי, בעוד כל עבדיו קומצים את ידיהם.
הקב"ה ראה את המעשה של דוד, ואמר לו "אתה הצלת את שמעי כדי שיוולד מרדכי הצדיק. על שמך הוא יכתב. ועוד הייחוס עליך יכתב לפני שמו."

טוב,
קראנו על שמעי. עכשיו קצת נקרא על 'הצד השני'. (:

אשת שמעי לא צידדה בדעת אבשלום. להפך, היא הצילה מרגלים של דוד ממוות.

כשדוד נמלט מירושלים הוא דאג לשתול את חברו הטוב כמרגל בין אנשיו של אבשלום ושני נערים, אחימעץ ויהונתן בני צדוק ואביתר הכהנים שיעבירו את הידיעות.
אוקי. יש ידיעות. ידיעות שיכולות להציל לדוד את החיים, ואחימעץ ויהונתן שני הרצים יוצאים לדרך.

באמצע הדרך הם קולטים שאנשי אבשלום רודפים אחריהם הם נמלטים לעיר בחורים הקרובה שם הם פורצים בבריחתם לבית אחד, כשהם רואים שבבית אין מקומות מסתור הם נמלטים לחצר, שם היתה באר, הם הסתתרו בתוכה.

המחבוא לא היה מוצלח כל כך, הרי אנשי אבשלום ראו אותם נכנסים לבית, אם הם יראו באר הם יחפשו בתוכה, וימצאו אותם.
אשת שמעי שראתה את הנערים נמלטים כל עוד נפשם בם, קלטה במהירות מה קורה.
היא מיהרה ופרסה שטיח על הבאר. על השטיח הניחה גרעינים והתיישבה ליד לברור אותם. אנשי אבשלום שנכנסו לחצר לא העלו על דעתם לבדוק את הבאר כי כלל לא ראו אותה.
הם שאלו את האישה: "ראית שני נערים רצים?"
"כן." היא ענתה בביטחון. "ראיתי אותם, הם רצו לכיוון שם." הצביעה לכיוון מרוחק.

אנשי אבשלום רצו לכיוון אליו הראתה האישה. אך לא היה שם איש. וגם לא שני נערים. הם הבינו שהנערים הצליחו להתחמק ולברוח.
במפח נפש חזרו לירושלים. כשהם חושדים שבני הכהנים משתפים פעולה עם דוד, אך יותר מידי מה לעשות, לא היה להם.
הנערים ניצלו. גם הידיעות שהיו בידיהם.

ואשת שמעי זכתה בזכות המעשה הטוב שלה לצאצאים מפורסמים
של נס פורים
מרדכי ואסתר.