שתדעו
שתדעו שאני כאן אפילו שזה קשה
שתדעו שאני מתגברת אפילו שזה קורץ
שתדעו שאני בוחרת לחיות בדרך האמת אפילו שזה מגביל
שתדעו שאני לבד בבית אפילו שזה לפעמים משפיל
שתדעו שאני בתנועה של השפעה אפילו שאני חושבת שלי זה לא מתאים
שתדעו שאני מתייעצת אפילו שזה חושף ולא נעים
שתדעו שאני כותבת לרבי גם פדיחות
שתדעו שאני רואה את הטוב גם כשהעינינים פחות..
שתדעו שאני מתפללת גם כשמרגיש לי לא מחובר
שתדעו שאני ממלמלת גם כשהמצב נראה לא מקושר
שתדעו שאני בשקט גם כשיש לי מה לצעוק
שתדעו שאני מחלקת נש"ק גם כשאני חושבת שזה מיסיון
שתדעו שאני מדברת דברים גם כשאני לא באמת חיה אותם, מנסה
שתדעו שאני באה למלאא התוועדויות ויושבת קשובה, אבל בפנים אדישה
שתדעו עוד הרבה דברים לא משמחים..שיש מי שמודה בהם ויש מי שלא..
ואני לא צבועה
אני חסידה של הרבי.
אני בקבלת עול מלאה ובביטול למה שהרבי רוצה. וזה לא אומר שאני צבועה או לא באמת חסידה. וגם אם תגידו שכן..לפחות קצת צבע נדבק..
ולא משנה מה תגידו – אני חסידה של הרבי
שיום אחד אני אצליח תמיד ולא רק לרגעים קטנים להרגיש ולדעת את האמת.
בינתיים אני עושה מה שצריך ומה שהרבי רוצה ממני. אני תלויה על השער של הרבי. מנסה להיות שלט מוצלח.
שתדעו.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
22 תגובות
וואו כתיבה מדהימה
וואו כתיבה מדהימה ממש
אני בוכה! זהו..
"שתדעו שאני מחלקת נש"ק גם כשאני חושבת שזה מיסיון"- ממש אהבתי את השורה….
יש מצבים שאני בכלל לא מבינה כיצד ניתן לעשות מצוה מסויימת. יש מניעים אישיים ואנושיים שמפריעים לי מאוד לקיים אותה!
אבל ברגע שאני מבינה שזה מה שהקב"ה או במקרה הזה גם הרבי רוצה שאני אעשה אז כל שיקולי האנושיות שלי יזוזו הצידה ואני אעשה את זה בקבלת עול. וזה קשה.
זה מבחינתי מסירת הרצון
מסירת הרצון..פתאום הגדרת לי את זה במילים המתאימות
תודה!!
כל הכבוד!!! הלוואי עלי, פחות שכל יותר מעשים
תודה יקרה!! לא מכירה אותך אבל נגעת בלב שלי. תכלס, ככה זה כולנו אבל את העזת להעלות את זה על הכתב. עזרת לי להבין.. תודה
איזה יפה !
וכ"כ נכון לגביי.
מהמםםם!!
וואוו את מדהימה, אני ממש מזדהה אתך.. אבל חשבתי אחרת שזה בא מכיוון לא חסידי… שינת אותי! תודה!
גמאני חשבתי שהמחשבות האלו מגיעות ממקום לא חסידי אבל עכשיו הבנתי שאת אותם מחשבות יש לכולן ולמדתי שצריך קודם ללכת עם הרבי ועם הדרך שלך ורק אחכ אפשר לנסות סוג של לישר קו ולהבין מה עומד מאחורי כל דבר.
ושתדעו
משהו אחד אחרון, מבטיחה 😉
שלכתוב את הפוסט הזה נתן לי את הידיעה הכי גדולה
כל שורה שניסחתי
נתן לי להבין כמה אני עושה
ולהבין שתכלס..זה כן משפיע עלי. אני כן מאמינה בזה
רק השכל מתערב..וצריך לדעת לכופף גם אותו לרבי
כי אמונה וכל מה שנגזר ממנה-זה מעל השכל
רק עכשיו מצאתי את הפוסט הזה… קראתי אותו אז ורציתי להגיד לך כ"כ הרבה!! ויש לי עוד מה להגיד… רק שזה קצת ארוך;) אז את אם עדיין עוקבת אחרי בפוסט הזה ואת בקטע, תיכתבי ואני יכתוב לך בעז"ה… אני יבין אם לא;)
מגניב לראות שלא רק אני נכנסת לפוסטים ישנים
ממש לא לבד;) בהתחלה חשבתי שאני לבד…;-);-)
וכתבת מהמםםם! מיזדהה כ"כ!!!!
חח כו אני עוקבת
חח;) אוקיי, אז אני יכתוב..:-)
אמרת צבועה, וישר נזכרתי בכמה סיפורים… אז משתפת:
"פעם אמרו לאדמוה"ז שהחסידים שלו 'צבועים',
אמר האדמוה"ז: "מוטב שכך, שהרי יתקיים בהם פסק הדין האמור על כך. איתא: "כל מי שלא חיגר ולא סומא ועושה עצמו כאחד מהם, לא ניפטר מן העולם עד… שיהיה כאחד
מהם" – סופם להיות חסידים באמת!"
גם בפני הצמח צדק הציגו תלונה דומה, השיב הצמח צדק: "הרי הדבר מוכיח עליהם שהם אוהבים
את הצבע רק את ה'צבע' הזה!"
בהזדמנות אחרת השיב :"שכשרויים כל היום בצבע הרי לא ימלט שמשהו מזה לא יכנס גם פנימה…"
[בפעם הראשונה שקראתי, חשבתי שאת מתכוונת למשהו אחד, בקריאה שניה. הבנתי למה התכוונת… אבל בגלל שזה נקודה קצת חשובה- לפחות לדעתי, אני כותבת…]
עד כאן על הצבועים…;-) אבל את כתבת בכזה ביטחון:) "עומדת בשער של הרעבע", כנראה שאת יותר ממה שאת חושבת, בעצם בטוח שאת יותר!!
הרעבע כתב לאחד מהחסידים שהתאונן על מצבו הרוחני:
"ומה שכתב במכתבו על דבר עצמו, החסרונות וכו' – נזכרתי, בקוראי מכתבו, במה שאמר לי כ"ק מורי וחמי אדמו"ר הכ"מ, בנוגע לסיפור אחד :"מ'טאר ניט רעדען לשון הרע אף א אידן. אויף זיך אויך ניט" (= אסור לספר לשון הרע על יהודי, גם על עצמך לא…) – ואחכה לבשורות טובות ומשמחות".
אז תחשבי עם עצמך שוב, ותהיי כנה!! תגלי כמה מעלות ומתנות יש לך וגם כמה את… באמת(!!) חסידית!!!
את כותבת מטורף!! ואת מודעת לעצמך ברמות!!! תמשיכי לעשות גם כשאת שזה לא הכי מיסתדר… וזה יכנס!! בטוח!!! בהצלחה יקירה!
יפה וואו.
אני יוסיף לך עוד סיפור שזה ישר התחבר לי אליו –
על חסיד אחד שהיה הולך למסור חסידות כל שבת בבתי כנסת,
ופעם אחת הוא החליט שהוא מפסיק כי זה גורם לו לגאווה. הוא אמר את זה לרבי. והרבי ענה לו (איזה מילת מחץ שלא זוכרת אותה)- אבל חסידות תמשיך למסור! כלומר זה שיש לך גאווה זה בעיה שלך ולא כולם צריכים להפסיד מזה ולא לשמוע חסידות בגללך.
וואו! מיתחבר ממש!:) איך באלי להכיר אותך, תמרי!!! את בד"כ מוסיפה/משלימה על מה שאני אומרת…;) אם זה סיפור, אימרה:) וזה מהמםם מבחינתי! את שיא המענייינתת אותי!!! הסיפור הזה מדגדג לי בזיכרון, אבל לא ממש מצליחה להיזכר מי ומה.. אבל זה לא סיפור עם הרעבע שלנו, נכון? תקני אותי אם אני טועה…
הוא אמר לו: תהיה בצל ,אבל חסידות תמשיך לחזור.
כאילו שהגאווה שלך תסריח כמו בצל אבל אל תוותר על לומר חסידות משהו כזה