(בסוגריים) / פרק שמיני

נעים להכיר ל… רבקו'ש!!! תודו שהתגעגעתן:)

לפרק הקודם

לפרק הבא

אז מה נזכרתי בכן??

אני צריכה עצה מה עושים בבית עם ילדה אחת (דיני במילים פשוטות) שמחפשת בגדים כבר אנ'לא יודעת כמה זמן ומשגעת לכללללל הסביבה שלה (אמא, אני, יהודית, חני ועוד כמה) את השכל שהיא צריכה בדיוק כמו שהיא חלמה, ורוד עתיק עם נגיעות של ורוד רגיל בפונפונים ומלמלה בצד ימין וגם שיהיה בד—- (כאן עצרתי את הנאום גם לכוח הסבל שלי יש גבול לא?)

בקיצור, היא יצאה לקניות עם כל הנ"ל וביקרה כבר בכל מקום אפשרי במסע בגדי החגים שלה.
עד שאני לקחתי יוזמה לידיים והחלטתי להחזיר לה ופתחתי במסע נקמה מ-פ-ו-א-ר ושיגעתי לה את השכל שאני צריכה מגבת חדשה לנטילת ידיים בבצפר ושהיא צריכה להיות בדיוק כמו של רחלי…
ואז דיני היתה צריכה לעשות הפסקת אש (מוגבלת מאוד, לא לדאוג) והחברות שלה הודו לי מאוד כי הן בדיוק כמוני כבר סבלו מהפזמון החוזר שלה (יותר מהצלצול של הבית ספר שלה והיא אמרה שהוא מאוד חופר).

ויצאנו לחפש מגבת חדשה…

והיו כללים למסע, שלא תחשבו:

*אסור לדיני להציץ לחנויות בגדים באמצע

*אסור לי לגעת בדברים שהם לא שלי

*ואסור לשתינו לעצור לדבר עם החברות שלנו מלאן זמן כי אז לשניה נגמר הכוח והיא משתעממת מאוד מאוד מאוד.

יצאנו. ואז דיני קלטה שזה לא כיף לצאת לקניות עם מישהו מעצבן.

חזרנו ובידינו המגבת, ו-רשימה של חנויות פוטנציאליות למסע בגדים בשביל דיני (כמו ששמתן לב היא הפרה כלל בבוטות מרשימה ביותר).

לאחר שבועיים מתישים הארון החום בחדר הבנות היה מלא בבגדים שמצאה לעצמה הוד נסיכותה והעיר שושן צהלה ושמחה עד עצם היום הזה.

נראה לכן?

עכשיו היא צריכה סוודר, אבל בגלל שאני מרחמת עליכן (משהו שדיני לא מכירה לגבי) אני אדלג על כל המסע מתחילתו וניגש לעניין הבא.

לדיני יש תלבושת מאוד מכוערת שנראית מזעזע על הגוף (וזה ציטוט מדויק מהמקור העלום והלא ידוע בכלל שלי) ולכן היא מרגישה צורך  להצר, לקצר, להרחיב, לשנות, להחליף ולקרצץ את התלבושת שלה (ברוך שלא בראני תופרת) עד שהיא מקבלת הערות מהמורה שלה ואז מתחיל ה-בלאגן,

דינו'ש היקרה שלנו החליטה שזה ממש לא בסדר מצד המורה להעיר לה ולכן היא התחילה לרכל עם כל העולם ואשתו ובנותיו (בדגש ברור על בנותיו) על העם המורתי המרגיז והמעצבן.

דיני– "המורה שושי עפה על עצמה, הבנאדם בן 27 איפה היא חייה?"

אני-"27 זה גדול ממך אחותי היקרה באיזה 10 שנים, והיא גרה בבנין מולנו אז אל תצעקי כל כך חזק"

דיני– "דקה יהודית פשוט אחותי כאן ואני צריכה לעשות גירוש קל"

כיסוי פומית

דיני– "רבק'וש מי הסכים לך להיות כאן? לכי למטבח הרגעעע"

אני– "אמאאא"

דיני– "כן היא הלכה, כן היא בובה אני מזה אוהבת אותה (?)

אני– "עוד אהבה עזה אחת כזאת ואני כבר לא אכיל את זה יותר!

דיני– "רבקו'ש בובה, את רוצה אולי ללכת מכאן לפני שאני אכעס??
וכאן אני כבר פשוט רציתי להישאר חיה בשביל לכתוב את זה אז החלטתי להיכנע (כן אני יודעת שזה מעשה מוג לב במיוחד שהיא עם יהודית בטלפון אז אין מצב שהיא תעשה לי משהו.)
אז אני הייתי אני ואתן, אני מניחה, הייתן אתן. והיה לי מאוד כיף מהנה.

אזזז,

בגלל שבקרוב גומרים עם הבלוג שלנו.

מה אתן רוצות לשמוע עוד וממי?

©כל הזכויות שמורות.