בינונית

הי, איזה כיף שהקדשת מזמנך ונכנסת!
כתבתי את השיר הזה לפניי יותר משנה, וכשמצאתי אותו צחקתי על עצמי ועל איך שהייתי, אבל החלטתי להעלות אותו בכל זאת…
החרוזים והקצב קצת צולעים, תתמודדו.
הלוואי ואהיה צדיק ולו טוב
אולי, לפחות, בינונית
אחת שחפצה רק לנצח היצר
להרגיש נשגבה, אלוקית.

אבל בינתיים אני בעמדה אמצעית
לא טובה, לא רעה, או אולי רק חלקית
בכל דבר שעושה, יש גם כמה טעויות
שמחשלות, מגבשות, ונותנות לי עצות…

ללהג, להרצות, לכל השכונה
(לתאומות, לתינוק, ואף לשכנה?)
ולגלות שאני לכולם כאן דואגת,
אבל בעצמי כלל לא מיישמת…

לחלק נש"ק בשדרה ההומה,
ובסוף לעמוד, כולי תדהמה
מול כוכב שמציץ ושקיעה אדומה
לא הדלקתי נרות, ושבת נכנסה!
אקבל בשוויון, של נפש ורוח
כי אני ממוצעת, מה יש?
ונמצאת כאן היום, מול שער פתוח
גאולה, ניצחון מרגש!