היינו חבורה של שלוש בנות,
חברות טובות!
עשינו הכל ביחד,
אכלנו,
ישנו,
צחקנו,
למדנו,
הכל!
ותמיד היינו ביחד..
והגיע סוף שנה
והתערבבנו😥
אני הייתי בכיתה ז'1 אחת בז'2 ועוד אחת בז'3
כל אחת במקום אחר..
אני בכיתה ז' עכשיו
וזאת שעכשיו בכיתה ז'2
ואיתה אני נפגשת פעם ב..
כי היינו חברות טובות מהגן..
ועם זאת שבז'3 אני כבר לא מדברת..
לאט, לאט, הכל נגמר..
עכשו היא לא ממש דתיה..
אבל היא עדיין לומדת בבית הספר שלנו,
הולכת עם חצאית והכל..
(בבית הספר)
ובכללי עם מכנסיים/חצאית קצרה
והכאב הזה פשוט שורף!
הגעגועעע הזהה!
והמצאתי שיר אלינו שתיים
זוכרת אותנו,
חיות בסרט,
עכשיו כל אחת לבד,
בסרט שלה,
עצובה,
הדמעות שלה יורדות בין העיניים,
לבין הגעגוע,
בכי של געגוע שלוש בנות מתגעגעות..
עברו שנתיים,
והכאב בא..
נזכרות בהכל,
ואני? לי טוב עכשיו,
איתה,
אבל רק בגללכן אני בוכה..
בכי של געגוע ואכזבה..
שעזבתי אתכן..
ורציתי להלחם,
עכשיו טוב לי,
מקווה שגם לכם
שיר2
שלוש בנות,
תמימות, שחקניות,
חושבות שהן גדולות,
שלוש חברות
חברות טובות,
מדברות, מדברות,
צוחקות, אוכלות,
שתי חברות
חברות טובות,
ביחד תמיד,
רבו עם השלישית,
ועכשיו הם לבד,
רק הם ביחד.
הם השלימו,
וחזרו להיות ביחד.
שנתיים עברו,
וכל אחת במקום אחר,
נלחמות על להיות ביחד,
לתמיד, וזה מבלבל,
ואני בוכה,
הבטחתן לי
שנהיה ביחד כל החיים..
עכשיו כואב
שורף!
הלוואי והיינו חוזרות, להיות חברות..
הכי טובות!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
"הלוואי והיינו חוזרות, להיות חברות..
הכי טובות!"
אמןןן😥
זה ממש מאכזב ואת לא יודעת כמה שאני יכולה להרגיש אותך
בתאוריה כעעע
אני אחת מחבורה של שלוש, והן זורמות לי בדם.
אנחנו לא באותו התיכון ונפגשות פעם בשבוע\שבוע וחצי
וחווינו כול כך הרבה ביחד, שרק לדמיין שנפרד מפחיד אותי ברמות
אני מקווה שלא ביאסתי אותך יותר…🧡
😥…
הצילו חוויתי את הכאב שלך.
מרגישים בשיר כמה רגש יש בו את באמת נשמה !
זה כל כך כואב אני מתארת לעצמי ,גם שתי החברות הכי טובות שלי המשיכו בדרכם ונהיו חילוניות בזמן שאני היחידה נשארה מאחורה.
זה כואב מאוד ,אני לא רואה אותם ולא מדברת איתם קשר כבר לא קיים כי הוא מזיק לי. אבל תשמחי בכל הכאב הכואב הזה שלפחות נישארת מי שאת ולא משתנה !
את יכולה להתפלל עליהם כל בוקר זה יוריד לך תכאב(זה הדבר היחיד שעזר לי! פשוט ליתפלל שהם יחזרו זה מה שהכייי עוזר .
זה גם יוצא לך מעל חצי כאב .
הצעקה שאת צועקת מגיעה לכל נים ושריר בליבי. אני מכירה את זה מקרוב, אני בוכה איתך על חברות טובה ויפה ומשם מה הרבה מזדהות איתי בעיקר בכיתה ז'
אוי כמה שאת נוגעת….
יש בכתיבה שלך משהו בוגר ממש!
מבין מהחיים
משהו שאין הרבה בכלל בכלל….