אני הזקנה… (או הזְקֵיְנֶּע) 👵🏻

מסוגלת לדמיין את עצמך בעוד 80 שנה???

יש כאן כמה חברות שכן מסוגלות.

הן כתבו מכתב לעצמן, לעתיד שלהן המזדקן. וגם הגיבו לו בכישרון

אילו הגיגים…

__אדר התשפ"ג__
שומעת אותי? לא? תסדרי ת'מכשיר שמיעה. אה סידרת כבר? טוב אני אסדר את המיקרופון.
שלום שלום סבתא צללית מה קורה? את בטח מופתעת כשאת מוצאת את המכתב הזה- אם עשית מה שסיכמתי איתך (זתומרת עם עצמי) שתפתחי את המכתב עוד כך וכך שנים. מגניב לא? אשכרה את זו אני ואניזו את חיחיחי.

טוב משיח הגיע כבר בטח נכון? אמרת יפה ברוכה הבאה חזרה לעולם לסבתא שפרינצע שנפטרה עוד לפני שנולדת(י)? יופי יופי מנומסת את. זה כייף להחמיא לעצמי נכון סבתוש? זאת אומרת נכון אני?

אגב יש לך נכדות? איך קוראים להן? בנות כמה הן? באיזה גיל התחתנתי? מה השם של בעלי? את בטוח יודעת לענות. תראי את המכתב לבעלי לעבר-הווה-עתיד טוב? הוא יתפוצץ מצחוק (מקווה שהוא טיפוס מצחיקול כזה ולא מידיי רציני. ימים או סבתא צללית יגידו. בעצם סבתא צללית תענה רק עוד המון ימים ככה שבאמת הימים יגידו עוד לפניסבתא צצלית.)
מקווה שתזכרי בכלל לפתוח את הספר אשא עיניי של ליבי קליין (ספר יפהפה אגב! אמנם קראת אותו כבר בעבר(…) המון פעמים זוכרת? אבל בטח שכחת. ככה זה זקנים) ובעמוד 358 (גימטריא משיח! מגניב לא?) יתחבא או מתחבא או התחבא המכתב הזה. וספרי קצת על העתיד שלי (עבר והווה שלך). בסדר? וד"ש לאמא, האחיות והגיסים, אחים והגיסות, האחיינים ואחיניות, וכל המשפחולוגיה ממני-ממך.
יאלה ביי תמסרי לך דש ממני 🙂

___התתנ"ג___
חח בטח שאני שומעת! תזכירי לי מה זה משכיר שמיעה? אהה הדבר הזה ששמים באוזן! חהחה שנים זה לא קיים. יש כזה דבר רעינבסש- לאיודעת איך הוא פועל אבל הוא עושה שגם מי שהאוזן שלו בלי עור תוף יכול לשמוע. מיקרופון? הו, אין צורך. שמעת על ההמצאה הישנה: פלמעיכגה? זה מין מכשיר ששמים בפה ואז כשהאדם רוצה הקול שלו יכול להיות מה-זה חזק, וכשהוא רוצה הוא יכול להיות בלתי נשמע. את חושבת בטח שזה ציאטינבון. מצחיקולה, התרגלו כבר כולם.
פותחת וסוגרת את העין שלי, עם המגה גלירמנט שמושתל בה. זה סופר ציאטינבון (בתרגום לעבר המיושן: ממש מגניב) : סוגשל עדשה שגורמת שהחלום מתורגם מהמח לעיניים ומהעיניים למציאות ואת רואה את החלום מתרחש במציאות איפה שאתה נמצא.
חח האמת שלא התכוונתי למצוא את המכתב הזה. מי משתמש היום בדפים? יש ת'אייפון האצבעי (בגודל של אצבע) שיכול להיות קטן ויכול גם להיפתח לגודל בינוני וגדול כשלוחצים במקש האמצעי. באייפון יש את כ-ל מה שתצטרכי. אפילו יש בו מדפסת אוכל וחפצים אם צריך.
טוב בקי-צור איך מצאתי? הנכדה שלי (בת 15 קיין עין הורע) הייתה צריכה לקחת ספר מהעבר הנושן כדילתת למיקסי-רובי זה הרובוט שלה, חומר לעבודה בהסטוריה. לצערנו אין עדיין רובוט שגם אוסף ת'חומר. מהנדסים כזה עכשיו. אז שלחתי את ניביל הרובוט שלי לתת לה מהבוידם, והיא מצאה את המכתב. אגב אני באמת קראתי את אשא עיניי. רק לא הבנתי מה זה הקורונה שכתוב בסוף? באיזו ארץ זו? ארץ הקוידש? אז מה כתוב שמה אנטוורפן? מה זה המקום הזה? אבל באמת ספר מדהים. הנכדות והבנות והכלות וכל המישפוחה גם קראו את הספר והבינו פחות ממני. טוב אבל בהווה הן יודעות יותר ממני. לא חכמה.
כן בטחשמשיחהגיע. בי'אדר התשפג הוא הגיע (יום כתיבת האתגר. בעז"ה!! משיח יבוא היום עכשיו!!)
אמרתי שלום לסבתא שפרינצעכן אני מאד מנומסת.
כן יש המון נכדות וגם בנים ובנות חתנים וכלות. משתדלת להיות שוויגער טובה שלא תציק להם. בדיוק כמו השוויגער שלי. הנכדה הגדולה בגיל 40 קיין עין הורע והקטנה בת שבוע. (מזלטוב!) הנינה הבכורה בת 20 היא כלהההה תתחתן עוד חודש!! והנינה הכי קטנה בת שנה. הנכד הגדול בן 37 ןהקטן בן חודש. הנים הגדול בן 18 והקטן בן חצי שנה.
חח אני לא אגלה באיזה גיל התחתנת. למה להרוס הפתעות? הראתי את המכתב לבעלי-בעלך הוא מאד מאד חמודי אל תדאגי אני מסתדרת אתו מצוין גם את תסתדרי אתו מצוין. בעצם את זו אני 🙂 והוא צחק מאד מאד מאד אמר לי שאני-את יצירתית מאד וכדאי להגיד לנכדים גם לעשות ככה.
שולחת ד"ש לכל המשפוחה. זה לא כזה מסובך רק להגיד לרובוט ללחוץ על הכפתור שליד התמונה של החתונה שלי בסלון ולהגיד לו לשלוח שם ד"ש לכל אחד מהמשפחה ויגיע אליהם.
טוב, ארגיצו (להתראות)!!
את תראי שהזמן יעבור (בעצם עבר כבר) מהר!

אני כיום:
אני מושלמת, כאילו, ברור שיש תמיד מה לשפר..
אבל לדעתי, אני סיימתי, אני כבר עשיתי את כל מה שאני צריכה.
אני כבר יודעת כל מה שאני צריכה וגם מה שלא.
זהו.
אני מושלמת!

אני בעוד 80 שנה:
ראית מה זה?
פעם חשבתי שאני הכי חכמה בעולם, והספקתי ללמוד כל מה שצריך, ומלאתי את מכסת המוח שלי.
היום, אני רואה שטעיתי.
תמיד יש מה ללמוד, תמיד יש מה לשפר
אני לא מושלמת..
ותדעי לך, שגם עם את יודעת הכל, יש לך עוד מה לדעת

היי אפרת!
בטח את עכשיו יושבת ולא עושה כלום (או שאת עדיין קוראת ספרים של יונה ספיר? לא נמאס לך כבר?)
כי יש לך את כל המכשירים שעושים בשבילך הכל, המכתב שאת עכשיו קוראת נשלח אליך בדואר אויר דרך רחפן היישר מהחלון,
(רק שתדעי שאנחנו היינו הרבה יותר משוכללים. פשוט שלחנו בוואצפ או במייל ) הרובוט המפחיד הזה, שנראה כמו… כמו רובוט! עושה לך ספונג'ה יסודית בסלון, (שמעתי שיצא דגם DIBURIKO) בטח קנית אותו…
אז בטח הוא גם מקריא לך את המכתב, שלא תתאמצי… ונכון עכשיו את רוצה ללכת למטבח להכין כוס תה?
אינצורך. אפילו לא לבקש. סורק המחשבות כבר העביר את הפקודה לקומקום הרובוטי, והופ! התה ביד שלך! כמה פשוט…
אה, את אומרת שנאבד לך הכרטיס האלקטרוני של הדלת? (מי בכלל משתמש היום בכרטיסים? רק זקנים…) פשוט מאוד, תלחצי על הלחצן השישי על הקיר, לא, לא משמאל, מימין! איזה שורה את שואלת? את יודעת מה, זה יהיה מדי מסובך, תנסי את שיטת הפון. תעשי חיפוש באנשי הקשר שלך 'כרטיס דלת' ופשוט תתקשרי אליו. הרובוט כבר ימצא אותו לפי הצלצול. מצאת? יופי.
טוב, אני מבינה שממש נחמד לך לשוחח איתי, אבל לצערי עוד לא עשיתי שיעורי בית ובימינו עדיין לא המציאו מכונה שתעשה אותם במקומי, אז אני חייבת לסיים. ביי.