אני דואגת לתלמידה שלי

מקום לתשובות

הי שותפות אהובות!

במדור הזה נעלה שאלות ותשובות שפורסמו בקבוצת וואטסאפ* של מדרשת "פנימיות" בשם "המקום לכל השאלות" שאפשר לשאול בה שאלות בהשקפה, באישור מנהלת המדרשה כמובן וצוות המשיבים.

(*לא נפרסם כאן פרטים אבל אפשר לשלוח מייל בנושא, מי שמעניין אותה: postimshutafot@gmail.com)

אני מורה לגילאי חט"ב ויש לי תלמידה שלאחרונה מתמודדת הרבה עם חוסר סבלנות, עצבים בבית, פאסימיות, חוסר תיאבון והרבה מחשבות שגם מקשות עליה לישון במנוחה.

(חשוב לי לציין שבאופי שלה היא לא כזו וכעת בחופש זה צף)

רציתי לשאול באיזה דרך אכוון אותה? היא מאוד חסידית.

אולי עיצות ותשובות מהרבי או דברים נוספים?

היא לא יודעת להגדיר על מה זה יושב. פשוט כל דבר מעצבן אותה.

*

מורה יקרה!

מרגש לדעת שיש לך קשר בחופש עם התלמידות שלך. שאת קשובה לצרכים שלהן, למצבי הרוח ולמה שמתרחש בסביבת הבית, והדבר אכפת לך.

את מציינת שתלמידתך חסידית ושההתנהגות הזו לא אופיינית לה.

כל דבר מעצבן אותה והיא חסרת מנוחה דווקא עכשיו.

כששומעים על נערה מוטרדת בהקשר כזה, נרצה לבדוק איתה במהלך שיחה מספר דברים:

א. מהם תחומי העניין שלה באופן כללי.

ב. ממה מורכב ואיך נראה סדר היום שלה כעת.

ג. מה טיב הקשר שלה עם בני הבית השונים.

נרצה לכוון אותה באמצעות השאלות לזהות מה ההבדל בין ימי הלימודים לימי החופש והיכן לדעתה מונח היסוד לחוסר המנוחה שלה.

ייתכן והקשר החברתי חסר לה / שסדר יום מסודר ירגיע אותה / שבתוך הבית יש קונפליקטים שמטרידים אותה.

נעזור לה למצוא כיוון בונה לנצל את היום בתחומים שהיא אוהבת וטובה בהם, ותחווה בם הצלחה. נעודד אותה ליצור קשר עם חברות חיוביות ולנהל קשרים באופן בריא וטוב.

כל זאת בהנחה שאין שום ארוע חריג מאחורי ההתנהגות הזו ומקורה בשינוי ההרגלים, שיעמום וכד'.

במידה ועולים תכנים חדשים ולא מצופים, כמובן שההתייחסות תהיה בהתאם.

חשוב להזכיר כי הרבי במכתבים רבים לחסידים, מדריך להסיח דעת ממחשבות מטרידות ולא לשקוע בהן או לייחס להן משמעות כבדה.

בנוסף, לעודד לעשיה חיובית של נתינה ותרומה לזולת, שיש בה הכח לעורר לרגשות טובים, היסח הדעת ותוספת אור בעולם.

המשיכי לשמור על קשר ולשדר אכפתיות. גם אם לא מיד תמצאי לה פתרון. זו שליחות אמיתית!

(השיבה: הגב' אסתי משי זהב)