אין לי שום כישרון /3

מתחילים להעיר אותם

הי שותפות יקרות. אנחנו ממשיכות במסע!! כיף שאתן כאן.

בפוסט הקודם דיברנו על ארבעה דברים שיכולים להפריע לך להעיז לממש את הכישרון שלך, מקווה שכל אחת מכן זיהתה (או לפחות ניסתה לזהות) את התקיעות שהכי מדברת אליה.
ממשיכים ב'עשה טוב'
חושבת שיש עוד הרבה מה לדבר על התקיעות, גם לשותפה הכי מושלמת פה (את כמובן ?) יש דפוסי חשיבה שמפריעים לה להצליח יותר ופחות.
מצד שני, 'עשה טוב' מפחית 'סור מרע' ואני מבינה מהתגובות שלכן שהייתן רוצות לגעת כבר בתכלס ולקבל כלים איך לדעת במה את טובה ולכן בפוסטים הבאים אציע כל מיני רעיונות לגלות את הכישרון והייחודיות שלך.

את כל הרעיונות המון אנשים אחרים ניסו לפנייך והם בהחלט עוזרים לקבל כיוון למתנות שקיבלת.

עם זאת, הודעה מנמיכה במקצת: אין עצה להתחפר במיטה, לקרוא ספר מתח וממנו לזהות (לפי הדמויות והעלילה והפרק שגרם לך לבכות) מי את. עוד גילוי עצוב: גם לא מומלץ לשבת על הדשא בביה"ס ולהשתזף ואז מכתב מהשמיים ייפול לך, אפילו לא מומלץ לעשות סיבוב או התבודדות בגן סאקר.

כל אחד מהרעיונות הוא התחלה. הוא קריאה בשבילך לנסות, להתאמץ טיפה, להשקיע כמה דקות מחשבה. להעיז לעמוד מול החסמים שהרחבנו עליהם. אחרי הזיהוי – יש עבודה של פיתוח, שזה נושא אחר.

מה לקחת איתך
בכל מקרה הנה התכונות שאני ממליצה לקחת איתך, מזמינה אותך לשלוף אותם מהלב, הן קיימות בתוכך:

1. פתיחות:
יכול להיות שתגלי/ תשמעי דברים שאת לא כל כך אוהבת לשמוע… ☹ תגלי שקיבלת מתנות לא הכי הכי נחשבות. דברים שבוא נגיד בעדינות… לא יכתירו אותך לקולית של השכבה.

רגע לפני שהמוח שלך צורח ללללאאאא. תעצרי רגע ותגידי כן!!!
כן לרעיון
כן למה שגילית
כן לניצוץ הקטן שזיהית שקיים בך.
כן למה שהקב"ה החליט, ולמה שהוא השתיל בתוכך.

2. סקרנות:
אז אם פתיחות זה ההסכמה הראשונית לרעיון,
סקרנות זה השלב השני.
זה בעצם היכולת להתעניין במשהו ולחקור אותו, לבדוק מה הוא מציע לך, להסכים לשחק קצת במה שגילית. בדיוק כמו תינוק שחתיכת גזר מעופש על הרצפה, מהווה בשבילו סיבה למסיבה ולליקוק, החתיכה המסכנה שגלשה מהשולחן היא עולם מלא בשבילו.
ככה הייתי רוצה שתהיי – גם אם מה שתגלי יהיה דברים בבחינת גזר או גרוע יותר מבחינת גזר מעופש עדיין תסכימי לנסות. בסוף תגלי שזה בכלל היה משהו מדהים.

3. תפילה:
תיקחי את הקב"ה איתך, כל רעיון שאציג שאת רוצה לנסות. תבקשי ממנו שיאיר לך, שאת רוצה לגלות. תזכרי שאת פותחת בסה"כ פיתחון קטנטן והוא יחליט אם זה יתרחב או לא, תבקשי ממנו שיתרחב, ובכלל גם היכולת לפתוח ממנו.

טוב, קדימה לדרכים לגלות את הכישורים שלך:

קפיצה לילדות
אני ממש חושבת שהדברים שעשינו בתור ילדות קטנות בטבעיות, לפני שלמדנו שאסור/ לא מקובל/ נראה רע/ ואיך תתחתני ככה ועוד כמה פנינים מגלים מה הכישרונות הטבעיים שלך.

רובכן עדיין בתיכון ואנשים מבוגרים יותר ייזכרו בתיכון כדי לגלות במה הם טובים אבל לכן יעזור לנדוד במחשבות אחורה, לימים בגן וביסודי, להיזכר איזה מין ילדה היית.
מה באופן טבעי עשית ביסודי. מה הדליק לך אז את הלב? האם היית המתנדבת הראשונה או המתחמקת הקבועה לנקות את הלוח כשהמורה ביקשה?
האם היית חלק מאלו שאירגנו התוועדות גם אם היא הייתה מאולתרת וקטנטנה, עם חבילת במבה אחת שחולקה במשורה.
האם היית מקשיבה יותר לחברות? או מדברת?
מה עשית בשעות הפנאי? איזה תפקידים היו הבובות שלך? למה התחפשת בפורים?

לרובינו החוויות של הילדות נראות סתם ככה, טיפשיות, משהו שלא היה מי יודע מה, אלא סתם ככה. משהו שעשיתי כי הייתי משועממת או בכלל בגלל אימא שרצתה, אבל לדעתי, הכישורים הטבעיים מתגלים הכי הכי חזק כשאנחנו ילדים, כשפחות הבנו/ התקלקלנו מהעולם.

כשאני עשיתי את התרגיל הזה ונפתחתי בכלל לחשוב שהילדות יכולה לגלות משהו מקדם..

נזכרתי שכשסבתא רבא שלי נפטרה כשהייתי ילדה, פתחתי בכיתה גמ"ח של מכשירי כתיבה, קראתי לו בשיא הרצינות "זכרון בתיה לאה" בדיוק כמו השם של גמ"ח שקראתי בעיתון השכונתי, בתקופה הזאת אימא שלי גם הייתה מביאה לי כל בוקר כסף והייתי קונה עוגיות, כל ילדה שקראה שלוש פרקי תהילים לעילוי נשמתה קיבלה עוגייה.
בכנות אציין שאני רק הייתי מארגנת את הרשימות, מתחשבנת עם הבנות מי אמרה ומי לא וגונבת עוגיה פה ושם.. לא ממש אמרתי תהילים וד"ל. אבל כבר אז אהבתי לארגן דברים.

לגלות מה הטבעי שלך
נכון, דיברנו בפוסט הקודם שכישרון נקנה גם בעבודה קשה ובהסכמה ללכת דרך ארוכה, עם זאת, את הפוטנציאל אפשר לזהות גם מהיום-יום.

בסופו של דבר מה שאנחנו עושות באופן טבעי מגלה לאיפה הלב שלנו נוטה. כן בימים העצלים האלו שאת רובצת בספה וחוץ מ… (או לחשוב שאת רוצה לעשות…. אבל רק עוד חמש דקות) לא בא לך לעשות שום דבר הם רמז למה את אוהבת לעשות.

יש כאלו ש"באופן טבעי" נכנסות למטבח ומוציאות ארוחות ממש אבל ממש שוות. יש כאלו שבאופן טבעי יתקנו מנורה בבית אם היא נשברה. יש כאלו שישירו בקול באמבטיה. ויש את האלו שיכתבו למגירה וינעלו אותה פעמיים.
אז מה הכי זורם לך באופן טבעי?
ממה את מרגישה חזקה?
ממה הכי קל לך לשכנע את עצמך להתחיל?

בפעם הבאה נציג עוד חמש דרכים לגלות את הכישורים שלך.
מוזמנת בינתיים לא לחכות ולהתחיל לעשות בדיקה עם עצמך.

תקני לך מחברת קטנה וחמודה (וסודית!!) ותקדישי לזה השבוע עשר דקות כל יום. עם כל הקשקושים – לבבות – פרחים – יתגלה משהו.
כאן לכל שאלה וחפירה, נתראה בפעם הבאה

איתכן בדרך, איטי
לפרק השני של המדריך

לפרק הרביעי של המדריך

לכל הפרקים של המדריך