– – –
עֵט שָׁחֹר רוֹקֵד
עַל דַּף
הוֹפֵךְ מִלִּים לְשִׁיר
עֵט שָׁחֹר רוֹעֵד
עַל דַּף
לָבָן בּוֹהֵק מַשְׁחִיר
וְכַמָּה עָצוּב הָרִקּוּד
עַל דַּף
וּפְסִיעוֹת הַמִּלִּים שֶׁנּוֹתְרוּ
וְכַמָּה עָצוּב הָאַבְּסוּרְד
עַל דַּף
גִּמְגּוּמֵי הָעֵט שֶׁנּוֹצְרוּ
מִי אָמַר שֶׁרִקּוּד זֶה שָׂמֵחַ,
הַדַּף
בְּשֶׁקֶט-בְּשֶׁקֶט מוֹחֶה
מִי יֵדַע שֶׁעִתִּים עֵט מַנִּיחַ
הַדַּף
קוֹרֵא הַמִּלִּים וּבוֹכֶה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
קראתי כמה פעמים.
הכתיבה שלך מהפנטת, וחכמה, ומדויקת.
והתוכן… צובט את הלב.
אחח.
אוחח.
וואו.
תודה, טוהר.
ו..סליחה על הצביטה..
ואו, קלידוס.
לאחרונה אני כמעט לא מגיבה, אבל השיר הזה…
רמת כתיבה מטריפה למדי, הייתי אומרת.
את מוכשרת, בנאדם.
את בהחלט כמעט לא מגיבה לאחרונה. טעון שיפור דחוף מצידך.
תודה, הייקי!
את אומנית מילים ורגש
ועוד כמה דברים
תודה..
אהבתי אהבתי אהבתי.
זה לא סתם שיר יפה ונוגע, זה הרבה יותר מזה. זה הרבה מעבר למה שהמילים יכולות להעביר.
את מוכשרת בטירוף וזהו.
וואו, החמאת ממש.
תודה..
אע- –
נוגע ומהמם!
?
תודה, גרלדין..
מה, מה כותבים תגובה לכזה שיר, תגידי לי מה?
מה כבר אפשר לכתוב שבאמת יתאר מה הרגשתי כשקראתי אתזה?
אין מילים.
אחד היפהפים. בלי הגזמה בכלל.
גם לשתוק זה בסדר..
תודה, ברבור שחור.
לא מסוגל להגיב,
אז רק אגיד שקראתי.
התקבל במערכת. תודה על העדכון.
ותודה על הסאב-טקסט..
אעאעאע (ככה כותבים צרחה?)
זה יצירת אומנות.
מיוחד כל כך.
וואוו.
טוב המילים שלי לא באמת מבטאות… אז אולי אני רק אגיד שקראתי את זה, עשר פעמים.
וכמובן שומרת.
צרחה נכתבת לבד. לא כותבים אותה.
(אבל כן?)
וואו, שרהל'ה. תודה..
קשה לי להגיב, ממש קשה לי. זה מדי יפה.
וזה כואב לי גם, כי זה כזה אמיתי וטהור.
תודה,
ו..סליחה. לא התכוונתי להכאיב..
מִי יֵדַע שֶׁעִתִּים עֵט מַנִּיחַ
הַדַּף
קוֹרֵא הַמִּלִּים וּבוֹכֶה.
וואו, כמה זמן הסתבכתי עם הניסוח של השורה הראשונה כאן..
וגם עכשיו, הוא יכול להיקרא בשתי משמעויות. שהדף מניח את העט, ושהעט מניח את הדף.
אבל שתיהן יכולות להיות נכונות.
סליחה אם נגעתי איתן עמוק מדי..