דרישה חד-משמעית
לפרק הקודם
זרות
כמו כדורים קוצניים הם נפלו באמצע שום מקום. יותר נכון, באמצע התפילה.
ולמחשבות כאלה יש משמעות אחת… כפירה ח"ו.
'הניה, מה קורה לך??' אני מנערת את הראש בכח, אולי זה יעזור לי.. מאיפה צצתם פה??
מעלה את כל התשובות האפשריות, על זה שהקב"ה עבר הווה ויהיה ומחיה את העולם ואין מלבדו, ודרך התורה והמצוות היא התפקיד שלנו והאמת שלנו ולא אין מצב שאני חושבת אחרת… פשוט לא!
חץ קולע לי בלב וציטוט מהדהד לי במח "תעשה פחות ופחות ואז לך לעבוד…" בגלל זה שמעתי את הדברים האלה. ועכשיו הכל ברור לי , גם מה אני צריכה לעשות.
מתעלמת מהמחשבות האלה. אם זה באמת מטריד אותי, לא במצב הזה. למה זה לא בא באמצע קריאת ספר? הא?!
'נדסקס על זה אחר כך' אני אומרת ליצר החצוף הזה… יש קצת גבול נראה לי.
אני מסיימת תפילה ומוזר לי, באמת. אני בוחרת אחרת ממה? אם הקב"ה והתורה והמצוות זה דרך האמת, מה אני חושבת לעצמי שאני מנסה לבחור אחרת?
מרגישה קצת במוחש את מלחמת היצרים. אני בוחרת לדחות. מחכה לסימן, אם לא יבוא אני לא אתאמץ. מרגישה שהבחירה זו התווית שלי להתחמק בלי ייסורי מצפון. אבל זו בחירתי, לא כך?
ליל שבת, 2:00 בלילה.
עם ישראל ישן, ברחוב דממה. האוויר הצלול ממרומי הגבעה מנפנף לי את קצוות השיער הפזור כשאני פותחת את החלון. נמאס לי לחשוב, אבל כל רגע של שקט המחשבות והלבטים קופצים. עייפה אני לא, עושה לילות כימים. מרפרפת עם עיני על הסלון, קולטת בזווית עין את ערמת העיתונים, מתיישבת באנחה ולוקחת את העיתון הראשון בערמה, מדפדפת בעמודים ומחניקה צרחה.
ה'אני' האמיתי של יהודי. הכותרת זועקת וחודרת, מכתבים מהרבי.
רגשות מעורבים, אני בולעת את המילים.. התאריך, המילים.. זה הסימן שלי! אין אופציה אחרת. אין!
ב"ה ד' תמוז , תשל"ה
הנערה מרת..
ברוקלין נ.י.
ברכה ושלום:
"הנני לענות על מכתבך, בו את כותבת על שינוי בהשקפה שלך על היהדות ובקיום היהדות, משום שנוכחת לדעת שהיא מחניקה, עצרת בעדך מלהיות מה שאת עצמך, וכו'.
זה בא אלי בהפתעה, משום שההתכתבות הקודמת שלך לא העידה על הצורך להסביר לך כמה נקודות בסיסיות אשר אמורות להיות מובנות מאליהן, וכדלהלן:
אפתח בשאלה: מה היית אומרת על אדם (לא בהכרח יהודי) שיוצא בהצהרה שמכאן ולהבא הוא יוותר על נאמנותו בחיים ובהתנהגות היום-יומיים לרמות המינימליות של אתיקה ומוסריות, כפי שסודרו במה שמכונה 'שבע המצוות שניתנו לבני נח', שהן (יחד עם הסעיפים שלהן) היסודות של החברה האנושית?
בתור סיבה להתכחשות זאת, האיש מציין את העובדה שדבקות בנורמות הנ"ל מחניקה אותו ועוצרת בעדו מלעשות כפי שהוא רואה לנכון, ללא מעצורים וללא נקיפות מצפון!
ברור שגישה כזאת הינה מנוגדת להגינות האנושית, מעוותת את עצם מהותו של האיש כבן אדם, ומדכאת את התכונות האנושיות האמיתיות שלו. לא רק שזה לא יעזור לו להיות מה שהוא באמת, או מה שהיא באמת, זה יביא לדבר הפוך מזה.
בתוך האנושות בכללה, היהודים נבחרו בתור אומה וניתנו להם – בנוסף ל'שבע המצוות' – כל המצות האחרות של התורה, שכולן קשורות באופן הדוק למהות היהודית ולזהות היהודית. האם היהודי יכול לומר עם כל המצפון שמאחר שנאמנות למצוות אלה מגבילה את ה"חופש" שלו לפעול כפי שהוא רואה לנכון, הוא פשוט יתעלם מהן? כמובן, זה לא יעזור לו להיות אמיתי כלפי האני האמיתי שלו, ורק יעוות ויסתיר את התכונות האמיתיות שלו…"
צביעות
"…אין שום סתירה בין מה שנאמר למעלה לעובדה שיש כמה יהודים, אשר מסיבה זאת או אחרת, עשויים להרגיש למשך זמן מה תחושה של אופוריה בכך שאינם שומרי מצוות, כשם שבדוגמה הראשונה גוי עשוי להרגיש "חופשי" בכך שינטוש את 'שבע מצוות בני נח' של אתיקה ומוסריות אשר מגבילות את ההתמסרות שלו להנאות.
בכך יש תשובה לאותם אנשים אשר טוענים שהם לא רוצים להיות "צבועים" בכך שיקיימו את דיני השולחן ערוך ללא רגש וללא אמונה. ההיפך הוא נכון; תהיה זו צביעות עבור יהודי להרשות להתנהגותו להיות מושפעת מדחפים חיצוניים במקום להתעורר על ידי המהות האמיתית שלו והרגשות הפנימיים והאמיתיים שלו.
אם מה שנאמר למעלה הוא נכון, ניתן לשאול, איך ייתכן שישנם אנשים שאמורים לדעת יותר טוב, ובכל זאת אינם פועלים בצורה שהיא נאמנת לאני האמיתי שלהם? ההסבר לכך, כמו לכל דבר אחר, נמצא בתורתנו, ברמות שונות. ההסבר הפשוט ביותר הוא שהיצר הרע הוא מפתה ערמומי. הוא לא יגיד לאדם ביסודו של דבר שיתעלם מדין מוסרי על מנת לספק תשוקה לשם עצמה, משום שכל אדם ישר יבין את השטות שבדבר וישלול את זה מיד במקום. במקום זה, היצר הרע יגיד לאדם שלדכא את התשוקות הטבעיות שלו זה דבר רע עבור ההתפתחות האישית שלו ועוצר בעד האישיות שלו, וכו'. ולכן הוא לא צריך להיות מעורב בדרך חיים שהיא מגבילה, וכו'. רק בדרכים כאלה ודומיהן יש ליצר הרע סיכוי לבלבל אדם ולהוציא לו את החשק, וכו'…"
בריחה? דרישה!
הלב שלי מפרפר.. לכזה סימן לא ציפתי. חד, חודר… אני מעיפה מבט על התמונה של הרבי, מתקרבת. מסתכלת בעיניים החודרות ובחיוך, ויורדות לי דמעות…
מעיפה מבט על ההמשך, הרבי מדבר על החובה המוסרית לעזור לאנשים למצוא את דרכם ולהאיר את עיניהם..
"… אני מקווה שהשורות הנ"ל, אף שהן מועטות מדי ביחס לנושא הנידון, תהיינה מספיקות כדי לסייע לך לראות את הדברים בפרספקטיבה הנכונה שלהם עם קצת תובנה -אם רק תתבונני במה שנאמר למעלה, בראש פתוח וללא דעות קדומות.
בברכה,
"
סוגרת את העיתון במין אינסטינקט נרדף.. ובורחת, כאילו זה מה שיעזור לי.. יוצאת למרפסת והדמעות נהפכות לבכי. מסתכלת על השמיים הם בצבע כחול כהה, יש גם קצת כוכבים. אני יודעת מה הרבי רוצה ממני, אבל אין לי כוחות!! אני מרגישה את זה, חזק חזק, זה בוער לי בנשמה! כל מילה בסלע, תחושת השחרור והחופש פגשה אותי חזק.. האמת שצפה בין המילים.. הדרך היחידה היא לחזור. לחזור לאמת שלי, האמיתית. אבל אני לא מסוגלת. זה אבוד.
' אבל אמרת, הניה! הבטחת שתחזרי!'
'לא הבטחתי, וגם לא קיבלתי סימן ברור. זה מדבר על יהדות בכללותה. ובכלל, אני רציתי תשובות! לא התבטלות בלי הבנה, לזה אני לא מוכנה. חיים שלמים אני הייתי כזאת כי לכאן נולדתי, עכשיו אני רוצה להבין..'
אבל המכתב, המילים.. הופיעו לי בחלום, בכל מבט מחוץ לחלון, בכל חשיבה.. ודרשו.
דרשו שאחזור לאמת שבי.
למהות האמיתית.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
וואי כתבת מושלםםם
רק שניה שאלה. זה באמת ציטוט ממכתב אמיתי??
תודה לך חגיגל!!
כן, אמיתי לחלוטין. מתנצלת שלא ציינתי מקור בפוסט, אבל אעשה זאת כאן ברשותך?
*המכתב פורסם בשבועון כפר חב"ד 1863*
הניה הבלוג הזה מדהים ואת מדהימה פי אלף!!?
אני בטוחה שבסוף הבלוג הזה את תגיעי למסקנה האמיתית והיחידה המושלמת שיש בעולם הלא מושלם הזה…
מאחלת לך פולללל של הצלחות!!??
תודה במבי!! בעז"ה:)
אין. בין הבלוגים האהובים עלי!! תודה לך:)
ב"ה! תודה גם לך!
אמאלה הניה!!!
איזה מכתב מהמם!!!! תודה שהבאת אותו! את כותבת כל כך חודר…
זה לא הסוף נכון?
מצטרפת לכל מילה בנוגע למכתב!
לא, בעז"ה עוד לא:)
הבלוג נכתב על עצמך?
הוא מושלםםםם