מקום לתשובות
הי שותפות אהובות!
במדור הזה עולות שאלות ותשובות שפורסמו בקבוצת וואטסאפ של מדרשת "פנימיות" בשם "המקום לכל השאלות" שאפשר לשאול בה שאלות בהשקפה, באישור מנהלת המדרשה כמובן וצוות המשיבים.
למה ההתייחסות של הרבי ושל חב"ד ליום הזכרון לשואה זה שלא יתקיים בניסן כי זה חודש בלי תחנון?
הרי כן מקיימים אבלות של העומר בימים האלה?
*
בשולחן ערוך יש הסבר ארוך על ימי זיכרון בחודש ניסן.
שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן רפד:
"נהגו להזכיר אחר קריאת התורה נשמת המתים ולברך העוסקים בצרכי צבור וכל מקום לפי מנהגו ונוהגים לומר יקום פורקן ואין בכל זה משום איסור תחינה בשבת שאין זו תחינה אלא ברכה. גם נוהגים לומר 'אב הרחמים'. ובכל יום שאין אומרים בו צו"צ אין אומרים אותו ואין מזכירים נשמות. וכן כשיש חתונה או מילה ויש מקומות שאין אומרים אותו כשמברכין החדש ואין מזכירין נשמות אלא למי שנקבר באותו שבוע ובימי הספירה כשמברכין ראש חודש אייר וסיון אומרים אב הרחמים מפני הגזרות שאירעו בימים ההם ואף אם אירע מילה בשבתות ההם אומרים אותו"
הסבר:
בשו"ע נפסק שבשבת מברכים אייר אומרים "אב הרחמים" מפני הגזירות שאירעו לעם ישראל בחודש אייר.
אלא שהמנהג בפועל הוא – כפי שרבינו כותב בסידורו – שאך ורק במברכים סיון אומרים, ואילו במברכים אייר, החל בחודש ניסן לא יאמרו.
מה זה מלמד אותנו?
שלמרות שיש סיבות טובות מאוד להזכיר נשמות הקדושים דוקא במברכים אייר – לא נעשה זאת בגלל שהוא חל בחודש ניסן.
וזכרון השואה שנקבע לכ"ז בניסן, שאין שום סיבה שיהיה דוקא כעת ולא אחר כך, כי לא באמת מתאים להזכירו בניסן.
עניין האבלות של ספירת העומר אינו בהשוואה לכך, שכן אין עניינו הזכרת מאורעות קדושים אלא סיבות אחרות (על פי הקבלה).
(השיב: הרב שמואל רסקין)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.