אמממ אני יודעת שהמקרה שלי הפוך, אבל בכל זאת אני אכתוב, הייתי הילדה הכי מוחצנת בעולם כולווו משתפת ומשתפת וכו, ואז….. ניהייתי ילדה מופנמת, בתחילת השנה, לא משתפת מדברת הרבה מסביב, בעקבות טראומה שקרתה בילדות ועלתה לאחרונה בעקבות סיפור שקרה לחברה קרובה. טוב לי ככה, אין לי כבר כוח לשתף, אז אני שומרת בפנים.
בטח. חברה שלי מהיסודי הייתה שקטה ממשש. היום אנחנו בכיתה י"ב באותו תיכון באותה הכיתה. אין לזהות את הבחורה. לפעמיים אני נזכרת וזה פשוט הזויי. ממש השתנתה. מכיתה ט אני חושבת. כאילו הגיע לתיכון בקטע אחר.
כן. אני. ממש. בכיתות הנמוכות הייתי הדג של הכיתה, לא שמנו אותי, הייתי ביישנית ברמות ולא רק בכיתה זה היה גם במשפחה. אמנם פחות, אבל עדיין… הייתי יושבת בסוף הכיתה ולא מדברת הייתי ממש ממש שקטה…. בכיתה ו' – ז' בערך התחלתי להיפתח לחברה ואת זה אני זוקפת קודם כל כמובן לקב"ה, והשליחה הטובה הייתה החברה הכי טובה שלי שהייתה ועודנה מאוד פופולארית בחברה, כשנהיינו חברות אני פשוט נכנסתי ביחד איתה לחברה ומאז אני פשוט לא ביישנית 🙂
..(שתי נקודות ) אם לא הייתי מכירה את חברה שלי מספיק טוב(או שאני באמת לא מכירה…) הייתי בטוחה שהיא כתבה את זה הפרטים כול כך מדויקים אמאלה!!!!!!!!! קרה לה בדיוק אותו סיפור ובדיוק באותן כיתות?
ההיתי רועשת, וקרה משו והביטחון העצמי שלי נפל לרצפה.. נהייתי ביישנית וסגורה ושקטה ברמות.. מדי פעם יש לי תקופות טובות שאני נפתחת בהן אבל כרגע אני בתקופה השקטה? מצחיק לי לשמוע חברות מתארות אותי כילדה שקטה כזו וביישנית.. וואלה שאני ממש לא
אני הייתי ילדה שקטה מאוד. היה לי את החברות שלי, את הסביבה שלי. וזהו. לא העזתי לפתוח פה בכיתה, בשיעור וכדומה. בכל פניה אלי לא מהחוג המקורב אלי הייתי מתבלבלת ונעלמת לתוך עצמי. זה השתנה. בסוף כיתה ח, לא משנה בדיוק למה, אבל זה קרה. בתחילת ט השינוי היה גדול יותר. וזה ממשיך עד עכשיו. לא משנה בדיוק בת כמה אני. אבל כן, נפתחתי. היום אין בת שאני לא יכולה לפתוח איתה שיחה, אין מצב כזה שאני מתביישת לענות בשיעור (חוץ משיעורים שעושים לך מעגל ומבקשים ממך לדבר על רגשות. עד כאן, רבותי). רוצה לומר, לפעמים, במקום קטן בלב אני מתגעגעת לפעם, לימים שהייתי יכולה להסתכל מהצד על הבנות, לנתח לעצמי ולהנות מהכיוון המדהים והשקט הזה. כי היום כשאני עושה את זה, כולן חושבות שאני לא מרגישה טוב. עצם זה שאני שקטה הוא מדד להרגשה הטובה שלי, מגניב 🙂 כמובן שאני לא מתלוננת חס ושלום ואני מודה להשם שהשתניתי, יש הרבה מעלות במעמד שלי. במיוחד שאני לא דברנית גדולה. אני אני. והכי טוב לי איך שאני. בהצלחה?
אממ לא, לא ממש השתניתי לגמרי. תמיד הייתי שקטה וביישנית, כן קצת נפתחתי לאמא שלי בערך מכיתה ח', לא זוכרת איך בדיוק זה קרה… ,עדיין בישנית ,שקטה ומופנמת אנוכי, אבל יש יחידי סגולה שלידם אני יותר פתוחה… לא חושבת שאני רוצה להשתנות בקטע הזה.
היי, אני 🙂 ביסודי הייתי דיי שקטה/ ביישנית כזאת, לא דיברתי יותר מידי, לא הבעתי יותר מידי דעות. זה השתנה לי בתיכון, לאט לאט ובתהליך. היום אף אחד לא יכול להגיד עלי שאני ביישנית! אגב, חלק מזה זה פשוט לתת לעצמך להפתח לחברות, לדבר איתן ולתת לבנות להכיר אותך יותר, אפילו לאחת כל פעם 🙂 להבין שאף אחת לא יותר שווה ממך, ולך יש זכות להביע דעה בדיוק כמוה. שמחה מאוד מהשינוי ב״ה!
22 תגובות
אמממ אני יודעת שהמקרה שלי הפוך,
אבל בכל זאת אני אכתוב,
הייתי הילדה הכי מוחצנת בעולם כולווו משתפת ומשתפת וכו,
ואז…..
ניהייתי ילדה מופנמת, בתחילת השנה, לא משתפת מדברת הרבה מסביב,
בעקבות טראומה שקרתה בילדות ועלתה לאחרונה בעקבות סיפור שקרה לחברה קרובה.
טוב לי ככה,
אין לי כבר כוח לשתף, אז אני שומרת בפנים.
אווצ'
❤
בטח. חברה שלי מהיסודי הייתה שקטה ממשש. היום אנחנו בכיתה י"ב באותו תיכון באותה הכיתה. אין לזהות את הבחורה. לפעמיים אני נזכרת וזה פשוט הזויי. ממש השתנתה. מכיתה ט אני חושבת. כאילו הגיע לתיכון בקטע אחר.
וואי תיארת בול אותיי
אולי אנחנו חברות??
אני.
אממ CB, יש מצב גדול שאני יודעת מי את.. רק מעדכנת?
את מוזמנת לכתוב לי, אשמח שתעדכני אותי אישית
כן. אני. ממש.
בכיתות הנמוכות הייתי הדג של הכיתה, לא שמנו אותי, הייתי ביישנית ברמות ולא רק בכיתה זה היה גם במשפחה. אמנם פחות, אבל עדיין…
הייתי יושבת בסוף הכיתה ולא מדברת הייתי ממש ממש שקטה….
בכיתה ו' – ז' בערך התחלתי להיפתח לחברה ואת זה אני זוקפת קודם כל כמובן לקב"ה, והשליחה הטובה הייתה החברה הכי טובה שלי שהייתה ועודנה מאוד פופולארית בחברה, כשנהיינו חברות אני פשוט נכנסתי ביחד איתה לחברה ומאז אני פשוט לא ביישנית 🙂
השתנתי, וחזרתי לעצמי מהר מאד.
זה היה תהליך עמוק אז אני לא אפרט, אבל מסוקרנת לקרוא את התשובות שיבואו:)
אם… פחות שקטה יותר מופנמת.
היום אני יותר כריזמתית וחופרת לאנשים מרוב שאני מדברת וכו….
אבל. מופנמת נשארתי. בכל זאת.. ?
באמצע כיתה ז' בערך..
..(שתי נקודות )
אם לא הייתי מכירה את חברה שלי מספיק טוב(או שאני באמת לא מכירה…)
הייתי בטוחה שהיא כתבה את זה הפרטים כול כך מדויקים אמאלה!!!!!!!!!
קרה לה בדיוק אותו סיפור ובדיוק באותן כיתות?
?
כן.
בערך בכיתה ט-י כזה..
השתניתי לגמרי? לא יודעת להגיד,
ברוך השם נהייתי יותר משוחררת עם חברות ,
מסוגלת לשתף וליזום דברים וטיפה להיות יותר זורמת גם..
ההיתי רועשת, וקרה משו והביטחון העצמי שלי נפל לרצפה..
נהייתי ביישנית וסגורה ושקטה ברמות..
מדי פעם יש לי תקופות טובות שאני נפתחת בהן אבל כרגע אני בתקופה השקטה?
מצחיק לי לשמוע חברות מתארות אותי כילדה שקטה כזו וביישנית..
וואלה שאני ממש לא
אויששש
??
אני הייתי ילדה שקטה מאוד.
היה לי את החברות שלי, את הסביבה שלי. וזהו. לא העזתי לפתוח פה בכיתה, בשיעור וכדומה. בכל פניה אלי לא מהחוג המקורב אלי הייתי מתבלבלת ונעלמת לתוך עצמי.
זה השתנה.
בסוף כיתה ח, לא משנה בדיוק למה, אבל זה קרה.
בתחילת ט השינוי היה גדול יותר. וזה ממשיך עד עכשיו. לא משנה בדיוק בת כמה אני. אבל כן, נפתחתי. היום אין בת שאני לא יכולה לפתוח איתה שיחה, אין מצב כזה שאני מתביישת לענות בשיעור (חוץ משיעורים שעושים לך מעגל ומבקשים ממך לדבר על רגשות. עד כאן, רבותי).
רוצה לומר, לפעמים, במקום קטן בלב אני מתגעגעת לפעם, לימים שהייתי יכולה להסתכל מהצד על הבנות, לנתח לעצמי ולהנות מהכיוון המדהים והשקט הזה. כי היום כשאני עושה את זה, כולן חושבות שאני לא מרגישה טוב. עצם זה שאני שקטה הוא מדד להרגשה הטובה שלי, מגניב 🙂
כמובן שאני לא מתלוננת חס ושלום ואני מודה להשם שהשתניתי, יש הרבה מעלות במעמד שלי. במיוחד שאני לא דברנית גדולה. אני אני. והכי טוב לי איך שאני.
בהצלחה?
אממ כן הייתי ממש שקטה וביישנית ובערך בכיתות ד-ה כזה נפתחתי וככה לאט לאט:) היום אני מישי אחרת, לא לגמרי אבל כן;)
אני הייתי שקטה אבל מאז הקורונה וכל הרשתות החברתיות השתנתי..
ניהתי קצת יותר רועשת ויותר בעניינים..
הי כן, אנוכי;)
הייתי שקטה כזאת כי החברה ממש חסמה אותי
ובכיתה ט' אם כיתה חדשה (ומתוקה ברמות)
ב"ה אני די במרכז יש לי מלא חברות
תודה לה'
אממ לא, לא ממש השתניתי לגמרי.
תמיד הייתי שקטה וביישנית, כן קצת נפתחתי לאמא שלי בערך מכיתה ח', לא זוכרת איך בדיוק זה קרה… ,עדיין בישנית ,שקטה ומופנמת אנוכי, אבל יש יחידי סגולה שלידם אני יותר פתוחה…
לא חושבת שאני רוצה להשתנות בקטע הזה.
היי, אני 🙂
ביסודי הייתי דיי שקטה/ ביישנית כזאת, לא דיברתי יותר מידי, לא הבעתי יותר מידי דעות. זה השתנה לי בתיכון, לאט לאט ובתהליך. היום אף אחד לא יכול להגיד עלי שאני ביישנית! אגב, חלק מזה זה פשוט לתת לעצמך להפתח לחברות, לדבר איתן ולתת לבנות להכיר אותך יותר, אפילו לאחת כל פעם 🙂 להבין שאף אחת לא יותר שווה ממך, ולך יש זכות להביע דעה בדיוק כמוה.
שמחה מאוד מהשינוי ב״ה!