מה עושים שיש לך מישהו בראש ואת לא מצליחה להוציא למרות כל הניסיונות? אי אפשר פשוט להניח בצד ולשכוח! קשה מדי…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
להיות עסוקים!!
כל הזמן כל הזמן בלי להפסיק.
לאט לאט הוא ידחק אחורה מהזיכרון.
ולהתפלל להקב"ה שהזמן יעביר הכל הכל.
בהצלחות יקרה:)
הזמן. זה הסוד.
לעשות דברים, להסיט את הדעת ולהתעסק בדברים אחרים, לצאת נגיד לבילוי עם חברות, ללמוד, לקרוא, כל דבר שמסיח את הדעת..
ואל תדאגי, הזמן יעשה את שלו וזה יהפוך כבר לנחלת העבר. ואל תנסי להגיד למחשבות זוזו, נמאס לי לחשוב, הם לא יברחו ככה.
אהפתי את התגובות שלכן!
ולשואלת- בהצלחה ענקית!
לא להילחם עם המחשבות.
לחשוב על דברים אחרים.
מעצותיו של בעל התניא…
אם כל הזמן תרצי לשכוח את גורמת לעצמך בכוח לזכור אותו..
פשוט תעשי דברים אחרים, תהיי עסוקה וככה הראש שלך לא יחשבו עליו יותר מידי
ולאט לאט הוא פשוט ישכח מאליו
כי הזמן זה הרופא הכי טוב
אוהבת ובהצלחה
❤
המממ… בדיוק דיברתי לפני כמה ימים עם מישהי על זה..
כשאת מנסה לשכוח משהו, להילחם, אז גם הצד השני נלחם. ופה, זה את עם עצמך והרגשות שלך, אז את נלחמת עם עצמך..
לפעמים צריך לדעת מתי להילחם-ומתי להוריד ראש ולחכות שיעבור הגל. ואני חושבת, שתורידי ראש, תני לעצמך זמן. מותר לך להרגיש. הכל בסדר. במקום להילחם-תני לזה מקום. הכל בסדר. מותר לך
וואי לא
נראה לי שלא הבנת
היא התכונה כנראה למחשבות "זרות"
ממש לא מותר
הבנות פה כתבו יפה מאדד מה אפשר לעשות(ואדמור הזקן בעצמו מרחיב בזה)
אבל מותר??
לא ממוש, ממש לא
הבנתי בדיוק למה היא התכוונה.
בסדר ליפול שתמשיך ליפול, לזה לא התכוונתי.
והתכוונתי זה בסדר ליפול, זה בסדר להרגיש, מותר. יש הבדל? ומשמעותי. שימי לב. ואחרי זה-מגיע לקום.
ישמצב שאני כתבתי את זה?
לא נראלי.
לשואלת- שולחת לך מלא מלא כוח כי אני עוברת את אותו הדבר ויודעת עד כמה זה קורע. אוהבת ?
מכירה את זה מקרוב.
בכוונה לא כתבתי בשם שלי.
לנסות להעסיק את עצמך. להעביר את הזמן.
כל פעם שאת חושבת על זה זה סתם
באמת סתם
את חושבת שאני משועממת ולכן זה מגיע?
לא, להיפך, זה נדחף לכל דבר אחר שאני מנסה להתרכז בו ולא נותן לי… כך שלהסיח את הדעת לא בהכרח עוזר
*נקודה למחשבה
לנסות לעזוב את זה בכל זאת
זה לא שיש ברירה אחרת
זה קרה לך פעם?
קל לדבר…
אמאלה ואבאלה!! אני כתבתי??
וואו כמה זה קשה.
של החיים אני חושבת. אין קשה מזה.
אבל פשוט להעסיק את עצמך. לא לחשוב עליו יותר מידי..
זה קשה. וזה בא בלי הזמנה ובלי רצון בהכרח. אבל לנסות ישר שזה באלך לראש להעביר הלאה, כי פשוט אי אפשר אחרת. אי אפשר.
לראות אותו כמה שפחות. כי זה סתם מזכיר ומכאיב ומערבב.
אם יהיה לי עוד רעיונות אכתוב.
אוייי רעבע תעזור
ממש ממש מזדהה איתך
אהממ מהניסיון שלי לשחרר לא עוזר, וגם לא להילחם…
בהצלחה נשמה! תקווי שיעבור לך מתישהוא
ואיי
זה קשה!
הרבה הצלחות!!
ברגע שאת חושבת על המשהו הזה תתחילי לחשוב על דברים אחרים לגמרי על ובקיצור להסיח את הדעת אבל במהירות ולא לתת לזה מקום
את צריכה פשוט לשנוא בכוח מפגשים איתה (לא אותה חס וחלילה אלא את עצם המפגשים)
וכשאת מתרגלת לא לאהוב מפגשים איתה או דיבור איתה זה לאט לאט משדר לך למוח שאת לא צריכה אותה…
בהצלחהה…
רק שזה יגרום לה סיוט מתמשך…
ובהעתיד, שתזכור, זה יכול לגרום נזק..
ממנסיון.
וואי כשהייתי יותר קטנה קרה לי גם
קשה לטמון רגשות בלב,
הם כל הזמן מנסים לצאת החוצה.
בהצלחה