הי, האמת, שקשה לי בחיים,
נראלי פשוט קשה לי להרגיש שקופה, אני רוצה להרגיש שמרגישים אותי, שמרגישים בנוכחות שלי (וביינתים אני לא לגמרי מרגישה ככה, וזהו נמאס לי להיות עם ההרגשה הזאת) אני רוצה להרגיש משמעותית, שאני עושה משהו משמעותי בחיים
וביינתים אני לא מרגישה שזה מתקרב מאיזשהו כיוון (אני בגיל סמינר, אם זה עוזר למשהו..)
אוףףףףף, מה עושים?
קצת נמאס לי מהחיים (וזה עצוב. מבחוץ אני לא נראלי נראית ככה).אני כאילו מחפשת אטרקציות במחשב כי פשוט אני רוצה להרגיש שייכת או להרגיש שמעניין לי וכיף לי, אבל באמת? זה לא ההרגשה האמיתית שלי, כשאין לי את הסמארטפון אני מרגישה בלי אוויר, אני מרגישה שאני לא מסוגלת להרגיש מעניין וטוב עם עצמי בלי המסך (וגם עם המסך זה לא תמיד עובד לי, כי לא ממש תמיד יש לי מה לעשות עם המסך, לא תמיד כותבים לי או מתעניינים בי )
אני מוכרחה לעצות בדחיפותת
כי באמת שנמאס לי מהמצב הזה שלי
תודה רבה!
תודה על זה שקראתן עד לפה, מעריכה ממש!! ואשמח אם תוכלו לתת לי עצות להמשך
תודה!!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
30 תגובות
איזה הרגשה מזעזעת!
זה גם מרגיש לך למה את בכלל חיה? אני מבזבת את הזמן שלי ואיפה אני בסיפור הזה למה צריך אותי?
אז זהו! אם את פה זה לא סתם. וזה אומר שההפצעה שלך זה הדבר הכי טוב שקרה ליקום.
התפקיד שלך זה לקום ולעשות את התפקיד שלך.
לחשוב אם את מועילה לעולם? איך את יכולה להועיל? במה את טובה ומוכשרת? מה את אוהבת לעשות.
איך את יכולה לתת מעצמך.
זה ייתן לך משמעות לחיים. מטרה. זה יעשה לך טוב.
רעננית, תודה על התגובה!
וכן, זה סוג של הרגשה כזאת…
תגידי, מה הכוונה "ההפצעה"?
אני לא מרגישה שאני מועילה לעולם…. יש לי כישרונות, אבל אני לא עושה איתם כלום, כי אני לא בטוחה בכישרונות האלו.. אין לי ביטחון בהם.. אז הכישרונות האלו לא באים לידי ביטוי, וגם רובם לא יודעות ומודעות לכישרונות האלו, כי אני לא מפרסמת עליהם כי אני לא בטוחה בהם.
מבינה?
זה נראלי כמו מעגל שכל חלק במעגל משפיע על החלק הבא, כמו דומינו.. שדבר אחד נופל ומפיל את הבאים בתור וככה הלאה…
ההפצעה זאת מילה שהמצאתי חחחח יעני שהפצעת לאוויר העולם. שבאת לפה.
את חשובה לה'. אם היית יודעת איזה כוחות מטורפים יש לך אז כל החוסר ביטחון הזה היה נעלם לך.
האמת היא שאני אוהבת לדבר מילים גבוהות ומפונפנות ומאמינה בהם אבל באמת קשה לי ליישם אותם באמת. זה השלב האמיתי והקשה. טוב אבל שיש בסיס…
פעם חשבתי שלעשות את התפקיד שלי אמור להיות משהו ענק. לשנות את העולם.
עכשיו אני חושבת שאני רק בת 18 וכל החיים שלי עוד לפני. אבל זה להתחיל בדברים קטנים. בלהיות אדם טוב. להפיץ בעולם טוב אפילו הקטן ביותר. זה יעשה לך סיפוק. מניסיון.
לגרום למישהו לחייך. לעזור לאמא. לחברה לאחות נשואה. לחשוב שהיה קשה להם אם לא היית ושאת עושה טוב זה ככ משמח!
בקשר לאינטרקציה. אז דבר ראשון תביני שאת בן אדם מהמם. תעבדי על הבטחון העצמי שלך ושאין אדם ששווה פחות ממך. לאהוב את עצמך גם יעשה לך טוב וייתן לך כח.
זה יפה שראית את הדומינו… וזה כל כך יפה ולראות שאת רוצה לעשות שינוי לעשות לך טוב בעז"ה זה יביא אותך רחוק וישמח אותך!
בקשר לדומינו אז תחשבי מה המקור שעושה לך רע. להרגיע אותו ואז הכל מסתדר בעז"ה.
בהצלחה אהובה! מקוה שההרצאות שלי בסדר חח באמת ניסיתי לעזור…
❤️❤️❤️❤️❤️
וואוווו, איזה הסבר!
תודה רבה לך! יש לך הסברים טובים, ואת נשמעת ילדה ממש בוגרת..
השאלה איך מעלים את הביטחון עצמי- דימוי עצמי?
את הכי חשובה בעולם:
*להקב"ה
הוא אוהב אותך!!!
ומה שאת משמחת אותו במעשים שלך אף אחד בעולם לא משמח אותו!!
*את חשובה להורים שלך
בטוחה שהם אוהבים אותך
(גם אם לא תמיד רואים את זה)
*את חשובה לבעלך לעתיד
*לילדים שלך לעתיד
והכי חשוב לך בעצמך!!!
תאהבי את עצמך
את יכולה לעשות את זה הכי טוב מכולם!!!
תודה לך שקראת את הפוסט ותודה שהגבת!!
אבל..
*איך אני יכולה לאהוב את עצמי? איך בדיוק עושים את זה?
*כל האלו שבעתיד אני אהיה חשובה להם, זה כרגע לא בדיוק עוזר לי.. כי אני צריכה משהו עכשיו..
מבינה?
*איך אני יכולה להרגיש שה' איתי ושהוא אוהב אותי? ומי אמר שאני גורמת לו לשמחה בעקבות מעשים טובים שלי, כאילו מי אמר שאני עושה מעשים טובים? וגם אם אני עושה, הרבה פעמיים אני דוחה מצוות מסויימות שקשות לי, וזה בטוח לא עושה לרעבע ולה' נחת ושמחה ממני.. מי אמר שה' עדיין שמח ממני אם בכלל?
תודה!
לאהוב את עצמך. תתחילי לראות רק את הטוב שבך! תעשי רשימה של תכונות טובות שיש לך. רשימה של מעשים טובים שאת עושה. תתחילי לקבל את עצמך כמו שאת. ולראות מה את טובה!
רעיוןןן.. תודה!
שלום לך פנגויין:)
אני אגיד לך מה לדעתי אבל זה פשוט מההרגשה שלי, לא מחייב שככה אצלך.
יש לי גם תקופות כאלה שאני מרגישה לבד.
שאפחד לא רואה אותי ואני לא מעניינת אפחת
שכל העולם מסתדר בלעדי.
ואני מתכנסת בתוכי, נכנסת לאיזשהו מעגל כזה של דכאון, באסה
ולאט לאט זה נהיה יותר חזק ויותר
ותכלס, זה לא נכון
יש לי חברות ומשפחה, אני מדריכה ויש לי אחריות ענקיתת ועוד ועוד
הבעיה וכל הנקודה היא זה *שאני מכניסה אתזה לראש שלי!*
אני חושבת למה אני לא מועילה ולמה לא טובה
אבל ברגע שאני אפסיק עם זה, זה פשוט לא יהיה.
ונכון שיש רגעים שפחות הולך בחברה..
אבל את חשובה! להרבה! תמיד!
אני לפחות בטוחה בזה❤
בהצלחה:)
פינססי, תודה על התגובה..
זה באמת בעיקר בתקופה האחרונה..
אבל אני לא תמיד מתמקדת בדברים הטובים שיש לי.. וגם הקטע עם החברות, אני לא לגמרי מרגישה שיש לי חברות, כאילו זה לא כזה בטוח אצלי, אני לרוב מרגישה שאין לי שום חברות טובות, ולא טוב לי עם זה.. מה אפשר לעשות עם זה?
חוץ מזה, השאלות שלך טובות, אבל נראלי אצלי הם לא יביאו אותי לכלום.. כאילו זה שאני לא מועילה זה בגלל שאני לא עושה כלום הם היכולות והכשרונות שלי, וזה בגלל שאין לי ביטחון וכו'.. מבינה?
ותודה רבה על האמון שלך בי, זה עוזר!!!
מעניין אותי למה את מרגישה ככה..?
זה שאין לך חברה טובה לא אומר שאת בודדה וחסרת חברות
ותכל'ס באיזשהו גיל הגעתי להבנה שדווקא ממש כיף שאת פשוט חברה של כולן
ואת לא תקועה רק עם חברה אחת..
ולגבי בטחון עצמי..
אי אפשר לממש את הכישרונות בלי שאת מאמינה בעצמך.
והדרך לשמה אולי נראת ארוכה, אבל מבטיחה לך.. היא לא ככ קשה..
אני אתן לך את *הטיפ* שעזר לי לעלות את הבטחון;)
הייתי עומדת מול המראה אומרת על עצמי 3 דברים טובים עלי:)
גם אם לא האמנתי בהם לאט לאט זה חלחל
ואני מדברת על הדברים הכי קטנים של " וואו איזה עיניים יפות יש לי" וכדו'
ממש ממש ממליצה לעשות אתזה
את מאמנת את עצמך לראות בך את הטוב!
ואח"כ גם החברה תראה את זה, באמת!
אוהבתת והצלחה ענקית לך!
אני לא יודעת למה אני מרגישה ככה.. כאילו אולי בעצם זה בגלל שבאמת לא טוב לי מבחינה חברתית..
בכל אופן, צריך את החברה\ חברות טובות שאת מרגישה בנוח וכיף לך איתן, והם עוזרות ומעודדות אותך וכו' וכו'..
תודה על הרעיון להעלאת הביטחון העצמי, אני אנסה את זה!
תודה על התשובה!
גם אם קשה לך להאמין לזה עכשיו. ,
אבל תדעי שאת משמעותית.
בזה שאת פה בכלל,
בזה שזה התהליך שאת עוברת עכשיו ,שיכול להוביל אותך לדברים גדולים בחיים !
וזה לא סוד שאנשים שהתמדדו ידעו לעזור לאחרים להתמודד.
בסוף הכל מחשל לחיים.
אני הייתי שם בתחושות האלה , בהרגשות האלה , בכל מה שכתבת (מילה במילה , באמת.)
אני מבינה אותך הכי בעולם ..
זה הרגשה הכי מזעזעת שיכולה להיות.
וזה קל להגיד תאהבי את עצמך וזה זזה .. (למרות שזה הפתרון),
כשאת אוהבת את עצמך כשאת שלמה עם עצמך וטוב לך בגלל מה שאת !
אז את כבר לא צריכה את האישורים של העולם…
וממילא את תעשי דברים משמעותיים.
פינגיווינית ,
מחבקת אותך מפה ❤️
(_למרות שזה לא הכי יעיל בעולם 😉)
ומבינה אותך הכי בעולם ..
מבטיחה לך שיום יבוא ותביני מי את ומה את שווה .
בתקווה שזה יהיה הכי מהר .
ותדעי שלכל יום בעולם הזה יש משמעות . !
שניצל מלאא שמן, תודה רבה על התגובה!
אבל בייניתים, עד שאני יגבש לעצמי ביטחון עצמי וכו, מה אני צריכה לעשות ביינתים ובמיוחד, מה אני צריכה לעשות בשביל להגיע לזה?
ועוד דבר, לכל יום יש משמעות גם אם לא ניצלתי אותו כראוי?
עזרת לי, תודה לך!
א' – את חלק אלוקה ממעל , ורק זה מביא לך מאוות נקודות זכות לגבי כמה את שווה,
הקבה הביא אותך לעולם ותאמיני לי הוא יודע טוב מאד מה הוא עשה…
תתחילי בלהכיר את עצמך,
תשאלי את עצמך מה אני אוהבת מה עושה לי טוב מה אני רוצה ברגע זה וכו.
תביני מה את , מי את , ותקבלי.
לא קשור לסביבה , נטרלי את הסביבה,
היום זה מה שנמצא לך בראש . מה הסביבה חושבת כמה היא מאשרת אותך וכו .
אבל , חבל ! פשוט חבל בשבילך , למה שתחיי את החיים דרך החברה???
אם היום התיחסו אז יהיה לך טוב או לההפך . למה????
שחחררי את החברה, את הסביבה . תחשבי על עצמך.
הגיוני שיש בך גם תכונות שליליות זה לא אסון אנחנו כולנו בני אדם .
אבל אם ישלך תכונות שליליות בטוח לי שיש לך גם את ההפך ,
אל תשפטי את עצמך !!! (תכלס זה הכי קל…)
קבלי את עצמך ואת התכונות והמעשיים הטובים שלך וגם אם היום הם נראים לך מעט…
ותתחילי לחיות .
ולגבי המשמעות…
ברור!!!!!
מבחינת היהדות כל רגע של חיים זה הדבר הכי גדול שקיים !!!!
ואם את עדיין פה בעולם זאת אומרת שיש לך עוד מה לעשות פה וישלך משמעות לחיים.
ותזכרי תמיד את הקבה, תבקשי ממנו , תתפללי…כי מי יכול עליו !?…
❤️❤️
וואווווו, איזו תשובהה!!
תודה רבה לך שניצל…
מקווה שאצליח להשתמש במה שהצעת לי..
ואת העלת לי את המצב רוח והביטחון בקצת, אז תודהה רבה לך!!!
היי לך🙋🏿♀️🙋🏿♀️
נדירוננתת
געגועי ❤️.
איך מרגישה ?
קחי געגועים חזרה💌
שניםםם איתךךך
ואיך אני רוצה לענות על השאלה הזאת בכנות
אבל מדי הרבה אנשים כאן מכירים אותי
יש עילום שם וזה…
חבל לפספס תגובה שלך .!
אני ממש ממש מבינה אותך,
יודעת משהו – אני בשלב מסוים הרגשתי שהטכנולוגיה לוקחת לי את עצמי
שייכתי את הקטע הזה שאני חסרת משמעות לזה שאני פשוט ריקה, אינלי זמן לעצמי
אינלי זמן לאנשים סביבי, ואינלי זמן לחיים
כי כמו שכתבת "כשאין לי את הסמארטפון אני מרגישה בלי אוויר"
אנחנו רגילים כל הזמן שדברים חיצוניים מעסיקים אותנו, נותנים לנו ריגושים וכולי..
ובסוף את מוצאת את עצמך לבד, לא עושה כלום, לא מתקדמת וזה פשוט מצב מעצבן.
אז אני מציעה לך ולעצמי לנסות למצוא עיסוקים ודברים שהם לא קשורים לשום דבר טכנולוגי
פשוט להיות עם עצמי, עם החברות שלי, עם המשפחה, עם הכישורים ולפתח את הנושאים האלה…
(בהתחלה זה יכול להיות משעמם ומעיק, אבל ככל שמשקיעים בזה יש תוצאות יותר שוות)
כי בסוף יכול להיות אולי יותר מעניין בטלפון או מחשב, אבל תכלס זה זמני, זה משאיר אותך ריקה
והתעסקות בדברים מהותיים כמו הנ"ל , זה מפתח, מעשיר, ונותן הרגשת סיפוק…
אז מקווה שזה יכול לעזור לך, וגם אם לא תודה על זה שעוררת אותי לעניין.
תודה על התגובה!
ואת צודקת לגמריי. אבל איזה דברים אני באמת יכולה לעשות במקום להיות כל היום בסמארטפון, כגון פעולות של ניצול כשרונות?
תעשי דברים שאת אוהבת. אם זה לצייר, לנגן, לאפות, לבשל, לשיר או כל דבר אחר.
מניסיון אני אומרת לך שזה ממש מועיל, זה עושה תחושה טובה.
ואולי יבוא היום שיצא מזה משהו.
כשזה מגיע זה קורה בהפתעה (לכן אל תורידי לעצמך שמשהו לא מושלם ולכן לא תעשי).
ותמיד כיף להראות למישהי או שתיים קרובות או לא כדי לקבל פידבקים וגם כי בסופו של דבר כמה שכיף לעסוק בכישרון לעצמך את צריכה את הסביבה שתעודד אותך.
כשתתחילי להתעסק בכישרונות שלך תתחילי לראות מתי צריכים אותם בסביבה שלך ואם תנצלי הזדמנויות תרגישי פתאום שווה משהו ומועילה לעולם.
בהצלחה!
אולי תנסי להתנדב במשהו , את לא מ אמינה כמה לפעמים התנדבות קטנה מרימה אותך ופותחת אפיקים חדשיים
יש בזה משהו, השאלה במה אני אתנדב.. אני צריכה לחשוב על זה, אבל תודה רבה על הרעיון!
מזדהה😔
קחי את כל הץגובות אליך
היי שמתם לב שהפוסטים האלה חוזרים על עצמם
למה החברה סבל בעבור כ"כ הרבה אנשים???
וגם הריקנות החוסר שייכות וכול זה
מה אתם אומרות?
האם זה משו שקשור לגיל?
אולי.. אבל כותבת הפוסט כתבה שהיא בסמינר.. לא כמו רוב הגילאים פה….
היי פינגווין 🙂
אני לא יודעת אם מה שאכתוב כבר יעזור לך, אבל תמיד טוב להחכים…:)
את ממש מזכירה לי את עצמי, בגילאי התיכון הרגשתי חסרת תכלית בעולם, הייתי בטוחה שאין לי זהות ואני רק סתם עוד מישהי, ובכלל הדימוי העצמי שלי והדימוי גוף שלי היו נמוכים והייתי ביישנית נורא..
אבל כשהתחלתי אפילו בחוסר חשק, לומר לעצמי מול המראה כמה אני טובה, וכמה אני אוהבת את עצמי, זה נכנס לתודעה לאט לאט.
כמו שמים שוחקים אבן, כך גם התרגול, חשוב מאד שתעריכי את עצמך, ותסכימי לזרוק לעצמך מחמאה מידי פעם, אפילו מול אנשים, וזה בכלל לא בקטע של להשוויץ, כי כשאנשים רואים שאת מודעת לעצמך וליכולות המופלאות שטמונות בך, הם מעריכים אותך כפליים!!
תסכימי לעצמך לטפוח על השכם בכל סוף יום ולומר לעצמך שהיום היית אדם טוב יותר מאתמול.
חשוב מאז שתשימי לב, שזה צריך להיות בשלבים איטיים, אל תפריזי מידי, אל תמהרי…הזמן יעשה את שלו…
ראיתי שהיו לך מלא שאלות אם זה קשור לחברה או לכישרונות.
תעמדי על שלך, אל תתכופפי לכל דעה של אחרים, כשאת הולכת זקופה זה מראה שיש לך ביטחון, גם אם אין לך, זה ישפר מאד את ההערכה העצמית שלך.
וחברות? חבר בא חבר הולך, תזכרי שאת החברה הכי טובה של עצמך, ואת לא צריכה להיות תלותית במישהי ואם מישהי פוגעת בך, תזכרי שבורא עולם שם אותה שליחה לפגוע בך… זה לא היא זה רק ניסיון.
כל החיים אנחנו לומדות כל החיים הוא בית ספר…
הייתי שמחה מאד להמשיך להרחיב לך בנושאים הללו, קודם חשוב שתביני שאת בת שלך מלך, יהלום הכי מנצץ בכתר שלו.
ויהלום אף פעם לא זורקים!!
אל תתני לעצמך להיזרק..
לא על ידי אחרים ולא על ידייך..