היי בננות תקשיבו יש לי בעיה שממש מעסיקה אותי
כאילו כל השנה מבחינה חסידית ההיתי ממש בסדר מתפללת שחרית כל יום ומנחה וחתת וזה ופתאום הגיע החופש והכל נהרס לי… כל החופשות השנה הצלחתי להושיב את עצמי להתפלל שחרית וכזה ועכשו וזה פשוט לא הולך לי!! ונגיד בקטע של מנחה וחתת כבר איזה חצי שנה אני אומרת ופתאום ביום אחד לא היה לי כח וזהו… לא מצליחה להחזיר את זה לעצמי וזה פשוט חסר לי
ישלכן רעיון איך לנסות להחזיר ההרגלים האלה כי ממש קשה לי כאילו אני בירידה כזאתי וזה ממש מבאסס
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
שימי לב לחלק לך את הדברים, יש דברים כגון תפילת שחרית שהם חובה גמורה, ויש דברים שהם הנהגות טובות…
ואת החובה הגמורה חייבים לבצע…!
אחרי שהבסיס חזק, אפשר להתחיל בהנהגות הטובות…
ואם הבסיס פשוט לא עובד?
אז לוותר לגמרי?
לא עדיף לנסות הנהגות לפחות?
לא,
התכוונתי למצב שלפעמים אנחנו מרגישות עם הרבה מחויבויות, ועוזבות הכל, כי הרי אין לנו סיכוי להכל.
במצב כזה אנחנו צריכות לעשות סדר בראש, להבין שתפילת שחרית זו חובה (שהיא גם זכות) ואם ישאר לנו עוד כוח אפשר להמשיך עם השאר…
הבנתי אותך?
לא חייב לחזור מיד לומר הכל אני פשוט קבעתי לי בשבוע הראשון כל יום אני אומרת תניא שבוע אחר כך הוספתי יום יום וכו…. בהצלחה אלופה
וואהוו באסה ממש
אשמח גם לעצות
ואווו גם אני😕
אבל זה משהו ידעו.. תמיד חופרים בבית ספר לפני החופש לקחת החלטות וזה ולהשתדל ממש בחופש… לא יודעת זה עבודה באמת🤔
אני גם הייתי ככה ומה שממש עזר לי היה שאני וחברה שלי מדווחות אחת לשנייה כל יום שאמרנו חת"ת( במקרה שלנו) ואת יכולה לעשות את זה עם תפילת שחרית.
תחשבי על חברה שתזרום עם העניין ועופו על זהה
זה עובד מניסיון!
וואי, תקשיבי. כל הכבוד לך!
את ממש כנה עם עצמך.
ועצם זה שאת מרגישה שזה חסר לך, אומר שאת באמת כן יכולה ומסוגלת. שאת טובה בעצם מהותך.
אז מה? רק נשאר להביא למעשה.. שזה באמת קשה עם כל העצלות שמגיעה בחופש..
הפתרון תלוי מאוד באופי שלך.
אם את חברותית ואוהבת לעשות דברים ביחד, את יכולה לקבוע עם חברה שבעניין להתפלל מנחה ביחד (בטלפון/להיפגש) או לקבוע שעה שאתן מתפללות באותו זמן, לשלוח הודעה לחברה כשאת מסיימת.
או שנוח לך יותר בחברת עצמך; אם מדרבן אותך זמן קבוע של קביעות בנפש- שלא משנה מה יהיה בכל מצב אני בשעה האת מתפללת, יכול לעזור לך להצליח. או לקבוע לעצמך רצף של פעולות נגיד -לפני שאני אוכלת צהריים/אחרי/ משוה אחר שאני עושה, אני מתפללת מנחה ואם לא אני לא עושה את זה. כאילו להגדיר לעצמך שגרה משלך.. כי ממה שהבנתי את בן אדם של שגרה ושאי שגרה רגילה וסדר יום אז את מתפזרת..
חת"ת אם קשה לך הכל, את יכולה לקחת משהו קטן. נגיד- פרק אחד תהלים, פסוק אחד חומש וכמה שורות של תניא. או אפילו לקחת משהו אחד אבל ללכת איתו עד הסוף.. ולא להיבהל אם את מרגישה שלא הולך לך כי את בן אדם, והגיוני שיום יומיים תרצי לנוח קצת. רק שתדעי, שהרבי הגדיר את החתת כ"שווה לכל נפש", לכל אחד ואחת ממש!! ולכן את מסוגלת לעשות אותו גם אם נראה לך שפחות. (גם את זה כמובן אפשר עם חברה;))
בהצלחהה, באמת!!! והסיפוק שבא אחרי, שווה הכל!
שיהיה לך קיץ בריא וממלא-גשמית ורוחנית:)
לצערי גם אני ככה.
בבית הספר אני לא צריכה להיתאמץ לתפילה ובבית אני כן.
כנראה שבחופש מגיע יצר רע בא לשכנע אותך שזה חופש.
תתחילי בקטנה
נגיד
לומר תפילה קצרה
אני גם
גם לי קשה מאוד התפילות
היו חופשים שלמים שלא הייתי פותחת סידור
והחופש הזה החלטתי יוצר להקפיד על זה
אז לקחתי על עצמי משהו קטן שלא יהיה לי קשה ומעיק מידי
להגיד את התפילה עד הודו שמע ישראל ושמונה עשרה
ואני יכולה להגיד לך שעד עכשיו שזה חודש פלוס התפללתי כל יום
אז מה שאני אומרת לך זה שתקחי הקפדה קטנה ולאט לאט תעלי מזה
ניסית לעשות לעצמך איזה מבצע?
משו סיעודד אותך להמשיך..
אולי קחי איתך עוד חברה שמתקשה ותמשכנה יחד..
ובהצלחהה!