שניה לפני שאת מעקמת אף בסלידה וחושבת "לא אוהבת לרחם על עצמי"…
חמלה עצמית, בשונה מרחמים עצמיים, מורכבת מכמה גורמים:
נדיבות – להיות טובה לעצמי.
אנושיות – הבנה שאני לא מושלמת וקורה שאני נכשלת.
קשיבות – יכולת להכיר בחולשות ובטעויות שלי בלי להקטין או להגדיל אותם.
באיזה עניין היית רוצה לחמול על עצמך?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
38 תגובות
צמחניות.
זה מעצבן שבגלל שאני בחרתי בזה כמעט ולא מתחשבים בי
אז בזה אני קצת קצת חומלת על עצמי כי באמת שלא מתייחסים לזה יותר מידי…
לא יודעת אם התכוונת לזה אבל רק בקטע הזה אני מרגישה מסכנה…?
אני חומלת עליך מרחוק…
מבינה עד כמה זה קשה…
ממליצה לך לעשות רשימה של פתרונות, מה כן אפשר לאכול ומה תעשי כשלא-בדיוק-מתחשבים.
אם זה יעזור לך אני יכולה לנסות לכתוב מה אוכלים אצלינו בבית כל השבוע (כןן גם בשבת, אני באה ממשפחה שהאבא צמחוני -אנילא- אז זה הבית)
[אם אני אתרחק מבשר ודגים זה בגלל שזה יגעיל אותי, לא ממקום אחר, יכול להיות שהניסיון שלי הוא שונה משלך, כי מקס' אני לא אוכל…]
אני אשמח לקצת רעיונות
המוח שלי ריק מהם ונימאס לי להתגרות…
תודה?
לחמול את עצמי במקומות החלשים והפגיעים שלי. לא מסוגלת להכיל חולשה מצדי. תאמת השבוע פעם ראשונה בחיים הצלחתי, לא לבד, מישהי עזרה לי. זה היה קשה אששש.
מעריצה אותך שטערני!
בול מה שהתכוונתי לומר. וקודם ירדתי לבדוק את התגובות:)
אנושיות וקשיבות
יש אנשים שלא מגיע להם לחמול על עצמם.
גם אני חשבתי כמוך.
אל תאמיני לזה, זה לא נכון.
זה רק הכאב רב השנים שחוסם אותך מלחמול על עצמך.
באמת באמת, את מסוגלת.
אאוצ'.
אני מקווה שאת לא חושבת שאת מישהי כזאת.
ובכל מקרה- אין אנשים כאלה, כל אדם הוא בן אנוש.
כן, אני מישהי כזאת.
לא מגיע לי חמלה. מאף אדם. גם לא מעצמי.
ושוב, לא נכון.
את רק מוכיחה שמגיע לך לחמול על עצמך
לא מגיע לי. אני בן אדם רע.
למה?
וגם לבן אדם הכי מושחת ואני בטוחה שאת לא נכנסת לתחרות בכלל מגיע לחמול על עצמו ויש לו את היכולת לדפוק אשמתי ולשנות כיוון ולהיות טוב
אני רוצה להכיר אותך רק כדי לחמול עלייך (לא לרחם), וללמד אותך לחמול על עצמך.
מעדיפה לא להגיד למה.
אולי.
לכולם מגיע.
לא נכון.
בזה שאני מרצה את כל העולם.
מעצבן קצת.
לחמול על עצמי בסיטואציות בהן אני מתנהלת לא נכון ולנוע לפעולה שתוציא אותי משם.
סתם שאלה
למה בחרת להיות צמחונית?
מאיפה זה בא לך?
מערכת, מה ההבדל בין "חמלה עצמית" ל"רחמים עצמיים"?
רחמים עצמיים הם ממקום חלש וחסר אונים, שמתמקד בכשלונות של עצמנו, מעצים אותם, מוביל אותנו להלקות את עצמנו ולהתייאש. בעוד חמלה עצמית היא יכולת להכיל חולשות וטעויות ממקום בריא ואוהב, וריאלי, שרואה בו זמנית גם את החלקים הטובים ומקבל את היותנו אנושיים. זה מוביל אותנו לקום מהנפילה ולא לטבוע בה.
חומלת על כל הזרתות שדפקתי ברהיטים ועל הזבל בכפית שאכלתי כל חיי. חומלת על המבחנים האומללים במתמטיקה ועל כל מה שאני לעצמי. ועל הדרך, אני מקדישה את ההודעה מלאת החמלה הזו לכל תפוחי האדמה הטבוחים, השחוטים, הנשרפים והניצלים, ובתוך כך אני רוצה להזכיר את תפוחי העץ אשר הקריבו את חייהם בתנור ואת חזות העוף אשר גמרו את מסכת קיומם האומללה בתור שניצלים.
אני רוצה להעביר מסר חשוב לאומה. בתאבון! תאכלו את הלב, זה טעים עם חמאה עצמית. אה, חמלה, סליחה
לא יודעת מה חירטטתי כבר – אבל לסיכום, אני לא מסכימה עם ההגדרה שלך לרחמים עצמיים.
כשאהיה שפוייה תזכירי לי להגיב בצורה עניינית יותר.
מצטערת שהשתמשתי בשאלה שלך כדי לפרוק את העייפות שלי, רוב תודות על הבמה, נתראה
–
אוף דיי זהו אני מפסיקה להקליד
קשיבות כנראה…
הייתי רוצה לחמול על עצמי בעניין של ביקורתיות ושיפוטיות עצמית בענייני חברה
זה פשוט סיוט!
אני צריכה לחמול על עצמי
פיקחו נפש
אהבהתי תהגדרות השונות
לענות לעצמי לפעמים כמו שהייתי עונה לבחרה טובה באותו מצב.
*לחברה
להפסיק לבקר את עצמי כמו מזוכיסטית פרפקציוניסטית בכל תחום שהוא כתיבה/לימודים/חברות/אני ועצמי/אני וקוני
להתייחד עם הכאב, כשהוא מציץ מבעד לסדקים הקטנים.
להקשיב לו עד כמה שניתן.
ולשחרר.
בעניין הרגשות שלי. להבין שלא תמיד אני שולטת בהם, וקשה לי להיות אחראית לתוצאות, וזה בסדר לגמריי.
חמלה. מילה ענוגה כמו פתיתי שלג יום חמסין. מילה שרק להזכרת שמה הנשימות הופכות רפויות יותר.
מבקשת מעצמי חמלה וסבלנות. ביחס להתקדמות שלי, ביחס לפחדים, ובעיקר ביחס למה שאני עוד לא מצליחה.
בא לי לחבק את עצמי ברוך, ולהבטיח לי שאי איתי, לא משנה מה. ושבשבילי אני בסדר, יחד עם החסרונות וההתמודדויות
לחמול על עצמי על החולשות, על הנפילות, על הכשלונות, על זה שלפעמים אני מרגישה רגשות שאין לי שליטה עליהם.
כל מה שכתבת.
דחוף.
בעניין הנשמה שלי
היא נדחקת לאיזו פינה חשוכה זמן רב מידי רק כי אני מיואשת מעצמי ומאשימה את עצמי על זה.