היי בנות.. יש לי שאלה..
אני מתנדבת השנה בכמה דברים ומשקיעה את כל הנשמה!! תמיד אומרים לי ש'הרעבע לא נשאר חייב' וזה.. אבל קשה לי לראות את זה!!:( (בכמה תחומים אני לא ה"וואו.."..) איך אני יכולה לשים לב לזה???
אשמח לתגובות!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
32 תגובות
זה נשמע נדוש: תפתחי את העיניים. גם אני התנדבתי במלא התנדבויות, הרגשתי נתרמת והכל אבל לא מספיקקק. ואז הפסקתי, ופתאום דברים שפעם היו ברורים מאליהם גם הפסיקו.
סליחה, אבל אם אפשר להבהיר משהו..
הרבי לא נשאר חייב כי מלכתחילה הוא לא חייב לנו כלום. אם כבר, אנחנו חייבים לו, וחייבים לו הרבה מאוד.
בכל שנייה בחיים שלו הרבי פעל בשביל החסידים. התפקיד שלנו זה להמשיך לעשות דירה לקב"ה בתחתונים.
אז נכון, את מתנדבת ומשקיעה את כל הנשמה שלך וזה מאוד קשה להמשיך לעשות כשלא רואים את התוצאות שאנחנו מצפות להן.
אבל קודם כל, כל התקדמות ותוצאה, אפילו הכי קטנה שיש, היא התקדמות.
דבר שני, הרבי לא ביקש לעשות דברים "מפוצצים", הוא ביקש שגם נעשה עבודה עם עצמינו (שהתנדבות זאת חתיכת עבודה..) וגם שנשפיע על אחרים, שאת זה את עושה ועוד איך..
אז, את עושה את רצון הרבי, ולכן אני בטוחה שהרבי גאה בך ורוצה שתמשיכי. ומן הסתם הרבי לא ישאר "חייב" ויתן לך עוד כוחות כדי שתמשיכי בשליחות.
המון הצלחה:)
תאמת אין לי כבר כח להתנדב מזל שנגמרת כבר השנה!!!!!
חופש הנה אני באהההההה:)
לא תמיד רואים את זה מיד.. אבל אני בטוחה שהרבי שמח וגאה
גם לי קשה
אין לי מה להגיד לך..
הי יקרה.
קודם כל מגיעה לך מדליה מיוחדת.
את נהדרת!
ככה לתת מעצמך, ועוד בהתנדבות!!
מעריכה אותך.
ובקשר לשאלה, אני מבינה את האכזבה שלך. את רוצה לראות את העזרה הפלאית דווקא בתחומים מסוימים. וזה בסדר.
מנקודת מבט אחרת, אולי אפשר לנסות להבחין בדברים טובים ונחמדים, ההצלחות כיפיות, בתחומים אחרים. במה שנראה לנו מובן מאליו!
(נגיד זה שיש לך הכרות עם האתר המדהים הזה, זה מובן מאליו?)
לא הכל אנחנו רואות מיד.
לפעמים רק אחר זמן.
ולפעמים הישועה מגיעה, אבל אנחנו אפילו לא שמות לב…
מה שבטוח זה שנזק לא יצא לך מהתנדבות.
וכישורים ומידות טובות את מפתחת בתוכך. אולי לזה כיון הרבי?
את צריכה להבין שלא את כל הטוב אנחנו רואים ככה שאם אומרים לנו שהרעבע לא נשאר חייב מסתומא שהוא נתן לנו המון ורק הבעיה בנו, שאנו מוגבלים ולא יכולים לראות את כל הטוב הנסתר בעולם, ולכן כולם מתפללים לבוא משיח, כי רק אז נוכל לראות ולהבין את כל הטוב שהרבי נתן לנו בגלוי.
אז בואי נתפלל ביחד לבוא משיח במהרה!!
מקווה שעזרתי!
את לא לבד. אם זה עוזר לך.
גם אני תהיתי על כך אבל אם באמת תתמקדי בדברים תראי שרק הרווחת מיזה. גם עם העצבים והדאון וכו
דבר ראשון שימי לב לתחומים שבהם את כן וואו (בטוח יש כאלה..) ותזכרי שזה מאיתו..
דבר שני הרבע לא נשאר חייב זו אמירה מהממת אבל תזכרי שהרבע ממש לא חייב לך הרגע! וזה יכול להגיע בהמשך! ואולי רק בעוד תקופת זמן תוכלי להבחין בזה..
רשמתי בלבנות, אם תזהו את הטקסט;)
אנשים עושים היום כל מיני דברים ואז אחרים אומרים להם "הרבי לא נשאר חייב".
הרבי? מה הוא חייב לנו בכלל?
אנחנו אלה שחייבים לרבי!
לנו יש זכות להיות שלוחים של הרבי. לנו יש זכות להשמע להוראותיו ולהמנות על הצבא שלו.
והלוואי שנצליח להחזיר לו. אפילו קצת. על כל מה שהוא עשה ועושה עבורינו.
וזהו. אני מאמינה בזה מאד.
את עושה כי יש לך זכות.
הרבי יחליט שמגיע לך משהו?
אשרייך.
לא זאת המטרה. לא בשביל זה עושים!
מתקשר לי למאמר 'ויספו ענווים בה' שמחה' (כןכן שבת שורה) יש שם איזה קטע שמדבר על ההבדל בין 'שכר' ל'מתנה'.
שכר- תשלום על עבודה שעשית, תגמול שידעת שתקבלי ואת חושבת שמגיע לך.
מתנה- מגיע בלי שתכננת ואולי אפילו בלי שהיה מגיע לך, כי לא עשית כלום.
מה הרבה יותר כיף לקבל?
ברור שמתנה!
לא התאמצת. לא תכננת. פשוט הגיע, ככה.
ככה גם העניו, הוא תמיד חושב ששום דבר לא מגיע לו. ולכן, כל מה שהוא מקבל זה בגדר 'מתנה' אצלו, לכן הוא תמיד שמח במה שהוא מקבל.
הלוואי שנגיע לדרגה כזו.
ועד אז.. להכיר בזכות שנפלה בחלקינו;)
תקשיבי אני מאד מקווה שלא תפגעי אבל את לא אמורה להתנדב בשביל "הרבע לא נשאר חייב". ההתנדבות צריכה לבוא ממך והמטרה שלה היא לאמהטובה האישית שלך.
אני ממליצה לך לשים לב לדברים הקטנים ביום יום שמשתנים בעקבות הפעילות בהתנדבות. נראה לי שהשינויים הקטנים הם פרס אמיתי. אבל שוב זה קצת צרם לי השאלה…
אם את צריכה משהו מסוים- תבקשי מהרבי הכי בפשטות בעולם!! אני צריכה ככה וככה- אני יכולה להגיד לך מנסיון שזה פשוט עובד, בטח אם מה שאת צריכה זה משהו טוב!!!
היי תקשיבי הרעבע לא נשאר חייב אבל לאו דווקא בתחומים אחרים בחיים… תחשבי כמה הרעבע נותן לך בזה שהוא נתן לך להדריך! ועוד מול כאלה בנות מדיהמות (טוב נו, בד"כ או בסופו של דבר…) הוא פשוט רומם אותך מהבועה האישית שלך ונתן לך להשפיע על בנות תמימות ומתוקות! ותאמתי ששמעתי אתזה בקשר לשליחות אבל זה ישר קפץ לי כשראיתי את השאלה שלך..
כאילו באמת תסתכלי עד כמה השתנת בעצמך (אני בטוחה שהשתנת או לפחות צברת ניסיון מול ילדים, ניסיון שיעזור לך אחכ בבית;)) ועד כמה הצלחת להשפיע על בנות (כן גם על בנות בכיתות נמוכות…ואני מדברת מניסיון;)) וזה מתנה ענקית שהרעבע נותן לך!
כמובן אני לא אומרת שרק בזה הרעבע יכול להחזיר…יכול להיות שתראי את המתנות שהרעבע נתן לך בעוד תחומים ולאו דווקא עכשיו אלא אפילו בעוד כמה שנים:)
המון הצלחה בהכל!!:-*
אני מצד אחד מאוד מזדהה עם השאלה שלך
אבל מצד שני, אני כל הזמן מזכירה לעצמי שהרבי לא חייב לנו כלום
אנחנו אלו שחייבים לו
ואנחנו סה"כ משלימים חסך כשאנחנו מקיימים את ההוראות שלו וגורמים לו נחת
הרבי שנים עמד וחילק דולרים, שעות כל יום קיבל ליחידות, קיבל מכתבים והתפלל ובירך ודאג לנו
כל בעיה קטנה רצו לרבי
וגם היום כמובן אולי זה במובן הפיזי אבל ברור לי שהרבי ממשיך ודואג ומחזיק אותנו רגע רגע
אז מה? מי חייב למי?
זו לא הסתכלות נכונה לדעתי
בכללי אני שואלת מה המקור של המשפט הזה?
אחותייייי
קוראת את מילותייך ומשום מה מיד עולה לי לראש
למה מה את חושבת???
הרבי חייב לך משהו??
כל החיים אנשים מסרו את נפשם , אבל כפשוטו, ולא ראו כלום.
מבחינתם, עצם זה שהם זכו לתת משהו לרבי זה המתנה, זה הזכות.
צריך להגיד תודה בכלל שזכינו לתת לרבי, שהרבי צריך אותנו במשהו..
אולי יהיה לך קצת קשה לקבל את זה, כי התרגלנו שכל הזמן מגיע לנו, ה כ ל.
אז כל הכבוד לך שאת משקיעה תנשמה, ככה צריך. ותחשבי ותזכירי לעצמך שאת עושה אתזה בשביל להביא את משיח, לעשות נחת לרבי.
ומבטיחה לך שפתאום תראי שהכל דבש
האמת שגם אני מתנדבת השנה בדיי הרבה דברים ומשקיעה את כל הנשמה!!! אבל לרגע לא עלתה לי המחשבה הזו:)
פשוט כי… מזת'אמרת הרבי חייב? אנחנו אלה שחייבות לו! אנחנו אלה שחייבות לרבי על הזכות העצומה שהוא נותן לנו להיות חלק ממפעל השליחות!
וכשמבינים את זה גם לאט לאט מתחילים לשים לב לכל מיני דברים ש-וואי, אני מקבלת מזה המוןן!! אז כמובן שלא מגיעים לזה ברגע, ולקח לי הרבה זמן להפנים את זה באמת, אבל זה פשוט ככה!
אגב, עצם זה שאני עושה דברים ולומדת לקחת אחריות על דברים זה כבר משהו שממש נותן לחיים! עצם זה שאת עושה את זה-נותן לך, שכר מצווה מצווה:)
ואם תעצרי רגע ותתבונני באמת, תראי שכן קורים דברים. לפחות אצלי;) היה לי מבחן ובדיוק באותו שבוע ביקשו ממני לעזור לאיזשהו משהו, כמובן שחוץ מההתנדבויות הרגילות… לא למדתי למבחן הזה בכלל (זה היה נושא שבשביל לעבור את המבחן היו ממש חייבים ללמוד…) וכן, קבלתי במבחן הזה את אחד הציונים הטובים! אז אומנם ניסים זה לא כל מבחן, אבל מידי פעם הרבי שולח לנו כל מיני מתנות קטנות וחמודות, רק צריך לזכור לפתוח את העטיפה, כי לפעמים שוכחים. מניסיון;)
בהצלחה לנו:)
ו.. סורי אם ארוך :\
וואיי לפעמים גם אני חושבת על זה כי בתכלס את רוצה לראות את זה קורה!!
אבל באמת מנסיון הרעבע לא נשאר חייב!!!
סתם דוגמא…פעם אחת שעשיתי את הפעילות למרות שלמחרת היה לי מבחן ופשוט הרגשתי שהצלחתי למרות שלא ממש למדתי וזו דוגמא קטנה…
תנסי לחשוב על כמה דברים טובים שקרו לך בזכות ההתנדבות
אני בטוחה שקרו לך מלאאא דברים שפשוט לא שמת (לב) אליהם.
בקיצור שאני מאחלת לך שבאמת תצליחי לראות שהרעבע לא נשאר חייב!!
היי!
א. כל הכבוד לך שאת מתנדבת בכמה דברים, זה לא ברור מאליו!!
ב. אני חושבת שהרעבע באמת לא חייב לנו כלום!! וכשאני אומרת כלום, אני מתכוונת לזה!!
ועם כל הכבוד היחידים שחייבים זה אנחנו לרעבע בלבד!!
ג. הרעבע הוא מדהים ולמרות שהוא לא חייב לנו כלום, הרעבע נותן לנו מלאא!!
הרעבע יתן לנו מה שהוא חושב שאנחנו צריכים לקבל ובזמן שלו!!
גם אם נחשוב שעכשיו זה הזמן שבו אנו צריכים לקבל משהו מהרעבע, הרעבע חושב ויודע שעכשיו זה לא הזמן, ויכול להיות שיהיה לזה זמן.. ואנחנו עוד נודה לו על כך!! אבל באמת!!
מקווה שעזרתי.. בהצלחה!!
יותר ממה שאנחנו נותנו בשליחות,בהתנדבויות וכו אנחנו מקבלות!
כל הקעמפים המושפעות המועדונים
הרבי נותן לנו הרגשה טובה שאנחנו חלק ממעצמה אבל בעצם זה טובה אחת גדולה, להיות חלק מתוך המעצמה הזאת, כל התפקידים וההתנדבויות הם בשבילנו,בתכלס.
זה שומר עלינו, נותן לנו,אני אישית אחרי שיחות עם מושפעות מרגישה הרבה יותר מחוזקת, מרגישה יותר קשורה לרבי.
זה מתנה.
מתנה להיות חלק
והמתנה היותר גולה לדעתי זה שיש לנו הרגשה טובה, של להיות במד הנותן, למרות שאנחנו ממש בותה מידה גם בצד המקבל, ואלי יותר!
תודה רעבע על המסגרת!
על האפשרות להיות חלק
אחיות אהובות
חיזקתן אותי
קראתי את התגובות
כמה התמסרות מוחלטת
כמה אהבה לרבי
יאלללהה שיתגלה נאו!!
עניין של הסתכלות. פשוט תראי את כמויות הדברים הטובים שקורים לך יום, את הניסים שסובבים אותך ואת ההשגחה שרואים אותה בכל תנועה. כשנסתכל ונתמקד בזה, פתאום נהפוך למאושרים.
ועוד משהו בנימה אישית. שמעתי מהרב שנייבלג בהתוועדות- אנחנו אנשי עשיה, לא הצלחה.. אנחנו נמצאים פה כדי להשלים את הכוונה העליונה, לעשות לקב"ה דירה. כל מעשה קטן שיגרום לרבי נחת ויממש את המטרה הזו, ווה את ההשקעה. גם אם אני לא יזכה לראות את התוצאה..
תמרי שאלה מה המקור של המשפט, ומכיון שאני אוהבת מקורות, הלכתי באמת לבדוק באתר ספריית ליובאוויטש (אגב, אתר מומלץ מאד!) וזה מה שמצאתי:
זה מי"ב תמוז תש"י, הרבי מדבר שם על כך שהרבי הרייץ ממשיך להשפיע גם כיום, ובין הדברים אומר את המשפטים הבאים:
"הרבי אמר פעם שתמיד הי' בעל-חוב, אבל, אף פעם לא פשט את הרגל ("ער איז קיינמאָל ניט געווען באַנקראָט"), ח"ו. – עכשיו משלם הרבי את כל חובותיו, כל הברכות שהבטיח בכלל, ובפרט לאלה שעוסקים ויעסקו בעבודה שלו, וכאמור, שהמשכת הברכות עכשיו היא בהשפעה מרובה".
בהמשך (7 עמודים אחרי) יש גם את המשפט המדויק:
"שהרבי נוסע עם כאו"א מהנוסעים בשליחותו, ובודאי שבגלל זה ישפיע להם בכל המצטרך – כי הרבי לא נשאר בעל-חוב, ובלשון חז"ל ש"אין הקב"ה מקפח שכר כל ברי'" – להצלחה מרובה בגשמיות וברוחניות".
ועוד בנושא הזה משבת מברכים שבט תשי"א:
"הרבי אמר פעם על עצמו, שתמיד הי' בעל-חוב, אבל, אף פעם לא פשט את הרגל ("ער האָט קיינמאָל ניט באַנקראָטירט"). ולכאורה, הרי זה תרתי דסתרי: כיון שאף פעם לא פשט את הרגל, עכצ"ל ששילם את חובותיו, וא"כ, איך הי' תמיד בעל-חוב? – אלא הפירוש הוא, שאצל הרבי הי' תמיד הסדר שלפני ששילם את החובות הקודמים, לקח על עצמו חובות חדשים, גדולים יותר, מאנשים אחרים, ולא עוד אלא שגם אלה שהחזיר להם את החובות הישנים, באו מאליהם והציעו להלוות לו עוד, כך, ששני הדברים אמת, שאף פעם לא פשט את הרגל ח"ו, וביחד עם זה, הי' תמיד בעל-חוב, כיון שלקח על עצמו עוד התחייבויות.
ובנוגע לעניננו:
כיון שהרבי אף פעם לא פשט את הרגל ח"ו, צריכים לידע שכל הברכות וההבטחות של הרבי – ה"חובות" שלקח על עצמו – בודאי יתקיימו בפועל. כל אלה שהרבי בירך אותם בבני חיי ומזונא רויחי, וכן אלה שהרבי בירך אותם שהקב"ה ימציא להם שידוכים הגונים – בודאי יקבלו את הברכות במילואם.
אבל, יש צורך בעשיית כלים. – ההשפעות של הרבי ישנם, אבל צריכים לעשות כלים כדי לקבל את ההשפעות.
והכלי לקבלת ההשפעה של הרבי הוא, כאמור, שינוי הרגילות, ועי"ז זוכים לקבלת ברכותיו של הרבי בכל המצטרך, בני חיי ומזונא רויחי.
יב. ההשפעה של הרבי בשנה האחרונה היתה באופן שהרבי הראה ריבוי מופתים, אלא שיש כאלה שרצו לראות זאת, ואכן ראו, ואלה שלא רצו, לא ראו. – המופתים היו, אלא שהם לא ראו אותם, ע"ד מארז"ל "אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו"".
עד כאן ציטוטים;)
אני מאד מסכימה עם כל אלה שאמרו שאנחנו לא צריכות לפעול בשביל שהרבי יתן לנו, ולא לחשוב על זה שהרבי יתן לנו, אבל צריך לדעת את האמת. שהרבי נותן.
צריך לדעת את האמת, אצל יהודי כל ההשפעות בגשמיות וברוחניות (וכמובן גם בעניני מצב רוח, חברה, שמחה וכו'), קשורות עם העבודת ה' שלו.
עובדים יותר- מקבלים יותר.
נכון שלא מומלץ לעבוד בשביל לקבל, אבל צריך לדעת את האמת שאכן מקבלים.
ואם תשימו לב, הרבי כותב את זה במלא מכתבים…. בכל מיני ניסוחים שונים, נגיד ניסוח נפוץ: 'שזה ממשיך ברכת ה".
וזה בעצם גם כל הרעיון של בדיקת תפילין ומזוזות, שאם שומרים מצוות, זה משפר את המצב.
סורי על האורך;)
חסידה אחת! באמת תמיד רציתי לדעת מה המקור, מאיפה זה מגיע תודה ענקית!
קראתי
וממה שאני הבנתי זה שהרבי אומר שהרבי לא נשאר בעל חוב לגבי ברכות שברך בעצמו!!
אם הרבי ברך אותך. בוודאי שזה יתקיים. נכון, צריך להכין כלי ולפעול כדי שיהיה משהו יקבל את הברכה.
אבל להכין רק כלי זה לא מספיק. צריך גם את הברכה עצמה.
ולכן, לדעתי, לצאת לשליחות זה להכין כלי. וביחד עמזה, תני לרבי לברך אותך ואל תציבי לו חובות ותחשבי שאם זה לא מתקיים אז הוא נשאר בעל חוב.
מקווה שהובנתי
בנות כמה שאתן צודקות!!!! תודה לכל הבנות שהשקיעו בתגובות:)
עזרתן לי מאוד!
מורידה את כובעי בפניכן p:
זאת שכתבה, סתם מעניין באיזה דברים את מתנדבת?
אני לא יודעת מה אתכם אבל אני מתנדבת השנה בשתי מקומותת כל מקום שונה לגמרו (מעודון ובת מלך) ואני נהנהתתת פשוט ככה לפעמיים אני אפילו מחכה ליום רבעי רק בשבי להמעדון ובת מלך זה בשבת אז לפעמיים אני קצת עייפה אבל איך שאני מגיעה לשם אני נהיית זורחת בקיצור אני פשוט נהנהתת ובחיים לא חשבתי שהרבי לא נשאר חייב בהתנדבות לא יודעת למה
אכתוב את דעתי, גם היא לא תתקבל בלב קל אצל כולן.
הרבי לא נשאר חייב, זה בטוח.
לתרום ולהתנדב בכל מיני דברים זה גם דבר חשוב ונעלה.
השאלה מתי עוברים את הגבול.
אתן דוגמא:
יש לי חברה מבית מסורתי שהתקרבה לחב"ד, והיא התלהבה מאוד מהעניין שעושים מהתנדבויות בחב"ד והחלה להעמיס על עצמה. 3 ארגונים בשבוע, באה לעזור לפני כל אירוע חבד"י, בי"ט כסליו היא עזרה ב5 התוועדויות וכן על זה הדרך.
כל עוד זה מרצונה ובזמנה החופשי הכל טוב ויפה.
אבל לאט שמתי לב וגם היא הודתה בזה שהיא לא מצליחה לתמרן. היא מאחרת הרבה פעמים בזמן ניכר ללימודים כי ישנה מאוחר אחרי פעילות/התוועדות/ השלם את החסר.
היא לא מספיקה ללמוד למבחנים והציונים בהתאם.
גם בבית כבר ממש כועסים עליה שהיא לא תורמת הרבה מעצמה לבית, והיא נשברה ובכתה ושאלה אותי איך זה שהיא לא רואה את השכר על כל ההתנדבויות שלה?
אחרי שהסברתי לה שהשכר קיים גם היא לא רואה אותו, הסברתי לה בכנות שיש מצווה הבאה בעבירה, ועליה אין שכר.
תתנדבו, תעזרו, זה חשוב וזה חלק מהשליחות שלנו כרגע!
אבל הכל צריך במידה הנכונה, אנחנו לא מלאכים ולא יכולות לתמרן בין הכל, מה לעשות. צריך להתבונן מאיפה נובע הרצון להתנדב כרגע להתוועדות- מהנפש הבהמית שאין לה כח ללמוד למבחן או מהנפש האלוקית?
משם הדרך תיהיה כבר קלה.
קצת נראה צלב השם שלך..כדאי לשנות
מסכימה איתך מאד!!
וואו , חוי ומלכי , גם אני חושבת ככה . –