אני מרגישה שההורים שלי כל הזמן עלי. מה אני עושה, עם מי אני הולכת ומתי אני חוזרת, ותמיד אני צריכה לקחת פלאפון איתי כי אם לא, לא מרשים לי לצאת. גם בעיניין האינטרנט, אם אני לוקחת את המחשב אז הם עוברים כדי לראות מה אני עושה וכמובן שואלים. נוצר מצב שגם האחים שלי היתחילו להתנהג ככה של כל הזמן לשאול. יש ממש חוסר אמון.
ההורים שלי בטח לא עושים כדי להרע לי הם בטח רוצים לשמור עלי אבל לי זה מפריע המון.
יש מישהי שמרגישה כמוני?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
זה הגיל אני ממש בובת חרסינה שומרים עלי שאני לא יצא בחושך גם בחמש בשעון חורף את לא לבד! זה פחד של ההורים יכול להיות כי להם לא היה מי שיבדוק והתעניין אז הם עושים את זה לך! תזכרי את זה ו שתגדלי על תעשי את זה לילדים שלך.
תאמיני שיש בנות במצב קשה יותר, נסעתי לא מזמן נסיעה ארוכה באוטובוס מחוץ לפריפריה שבה אני גרה וכל חמש דקות טלפון והרגשתי מאוד גדולה כי נסעתי לבד! משהו שחברות שלי עושות כל שלוש שבועות. משתתפת איתך❤️🔥🫶
מכירה את זה מאוד!!!
זה באמת עניין של תקופות גם שלך וגם שלך ההורים….
תשאלי אותם אולי למה זה ככה? ואם יש משהו שמחשיד אותם? או מטריד אותם…?
בהצלחה חיימוש
אני איתךךך🩷🩷🩷
ואת אלופה!
אוהו,ועוד איך!
אבא שלי לא מרשה לי לצאת לרחוב לבד למרות שאני בכיתה ח'!!!
"יחטפו אותך" או,"את רוצה לפגוש"אנשים נחמדים?"
כנראה שאם הההורים עושים ככה
זה כי הם עברו סיפורים מעצמם
או שמעו.
ושתדעו, יש היום המון דברים שעדיף לכם לא לשמוע עליהם בכלל,
זה לא צחוק!!!
תשמחו שיש לכם הורים שאוהבים אתכם ודואגים לכם.
גם אני חתית עצבנית!תיארת אותי אחד לאחד!(רק בלי האחים שאין לי…)
אמא שלי גם הייתה ככה בעבר…
היום אני יודעת להעריך אותה. ואני שמחה ומאושרת כי זה מראה כמה היא דואגת לי.
אני בטוחה שאמא שלך לא נהנית להציק לך.
אבל מה שהפריע לי זה שהיא לא סמכה עלי.
אז דיברתי איתה והיא באמת התחילה לשחרר…
נגיד היא התעצבנה שאני יוצאת הרבה חברות ואני לא בבית. אז אמרתי לה שככה אני ממלאה את הזמן שלי במקום לבזבז אותו בבית ולשרוץ על המחשב.
דברי איתה תסבירי לה. היא אמא שלך היא אוהבת אותך. והיא גם הייתה פעם מתבגרת… נראלי.
היי
האמת שאני לא מרגישה כמוך
אבל.. כשהייתי צריכה להגיד לאחד ההורים שלי משהו, תמיד היו לי התחבטויות עם עצמי. קשה, אוף. לא רוצה, אולי אוותר על זה?.
אך בסופו של דבר החלטתי להגיד להם בכל נושא שזה היה (אם הייתי רוצה להגיד משהו לאבא שלי הייתי אומרת לאמא שלי להעביר לו.. כי יש לי יותר קשר אליה) ותאמיני לי שרק שמחתי מזה.. אז ממליצה לך גם!
אה, ועוד משהו אחרון..
אתמול נשפכה הקערה של הנעגל וואסר (נטילת ידיים, מי שלא יודעת😉) בגלל שאבא שלי בטעות דחף את זה.. הוא התחיל להתעצבן בקטנה אז אמרתי לו כזה: "תסתכל על הצד הטוב! (כמובן אמרתי לו את זה בצחוק ולא בקטע מחנך בכלל) שיש לך ילדים ששמים נעגל וואסר ליד המיטה!"
ואז הוא פשוט חייך וצחק, ואמר "נכון! את צודקת! איך לא חשבתי על זה עד היום?!"
אז הייתי אומרת שתקחי את זה גם אלייך.. תגידי תודה לה', תסתכלי על הצד הטוב, שיש לך הורים, ששומרים עלייך, שמשגיחים עלייך..
אז המון בהצלחה!♥️