היי חברות
יש לי שאלה
האם אתם פגשתן בחיים שלכן מגמגם/ת
איך הרגשתן/ הגבתן?
אשמח לתשובות מכולן
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
37 תגובות
וואי לא אבל לא נראה לי שיש לי בעיה עם זה אולי רק קצת הלם קל בהתחלה ואז הכל בסדר
נ.ב אצלי זה לא חוכמה אני נמצאת בחברה של אנשים עם מוגבליות קשות מגיל 0
כן פגשתי.
התייחסתי רגיל. הוא אדם רגיל אז אני יתייחס רגיל.
אני יודעת, יש כאלה שזה יותר קשה להן ויש כאלה שיותר קל להן… אז אולי זה לא חכמה שהתייחסתי רגיל כי זה פשוט לא משנה לי מגמגם או לא.
לא פגשתי
כן פגשתי
משהי מתוקה ברמות ולא היה שום דבר מעבר לזה.
פשוט לקח לה יותר זמן לדבר ואני חיכתי טיפה יותר כדי לשמוע את מה שהיא אומרת,
בעצם היה דבר קצת מעבר,
היא שיתפה אותי על הגמגום שלה וספרה על שיטרה מגניבה כזאת שהיא מנסה עכשיו ללמוד כדי להפסיק עם זה
זהו? עניתי מה שצריך??
כן, התיחסתי אליו כמו לכל בן אדם אחר, כי הוא באמת כמו כל בן אדם אחר…
הכל רגיל! זה לא מפריע לי!
פגשתי האמת שיש לה עוד בעיות חוץ מהגימגום אבל כן.. השתדלתי להתייחס רגיל.
למרות שלא היה לי נעים וראיתי שהיא מתביישת ממני..
כן.. פגשתי כמה אנשים. ברגע הראשון ברור שזה הלם וקולטים שזה לא אשמתו והוא פשוט מגמגם. לי אישית כואב הלב לשמוע אנשים מגמגמים..
פגשתי.
אני משתדלת לעזור לו לגמור מהר את משפטיו. להבין עוד לפני שהוא גומר ולהחזיר לו בנחת.
מנסה לעקוף על הגמגום ולהתייחס אליו כאל אדם. בעצם זה מישהו…
ממה שאני יודעת לעזור להשלים משפט לאדם מגמגם זה ממש גרוע
צריך לחכות בנחת עד שהוא יסיים מה שהוא מתכוון להגיד ולא להבין מתוך מה שכן נאמר
כמו שאת לא תרצי שמשהי תקטע אותך באמצע משפט שלך ותגיד "אה את מתכוונת לזה" אז גם הם לא רוצים. והמשפטים של אנשים מגמגמים הם קטועים לפעמים אבל אם הם לא סיימו להגיד את מה שרוצים צריך לתת להם…
ובאמת כמו שרשמת צריך לא להתייחס לגמגום אלא לאדם עצמו. כמו לבן אדם. 🙂
צודקת
כן השתדלתי להתייחס רגיל כדי שהוא לא התבייש או משהו
הרגשתי קצת לא נעים, אבל ניסיתי להיות טבעית. נראלי שהצלחתי ?
פגשתי
אבל זה היה גימגום קל
בכל אופן לדעתי אדם מגמגם הוא אדם רגיל לחלוטין
ממתינים בסבלנות עד שהוא יסיים את המשפט
ולא עוזרים לו להשלים מילים
הזדמנות בשבילנו לעבוד על מידת הסבלנות שלנו?
כן בהחלט פגשתי.
בהתחלה קצת ריחמתי וזה בלט לי..
אחר כך התרגלתי, אני כבר לא כל כך שמה לזה לב.
משתדלת להקשיב בסבלנות ולעזור להשלים את המילים אם צריך..
קצת מפריע לי שזה גמגום כבד אבל יש ךי חברה עם גימגום קל וזה בכלל לא מפריע לי.
אני משתדלת להעזר בסבלנות כי ממש קשה לי למדברים לאט, גם סתם אנשים ולא רק מגמגמים. אני. יודעת שזה בעיה, מנסה לעבוד על זה?
כן, יש לנו בקהילה כמה וכמה כאלה ואיך אני אמורה להגיב?
כרגיל… אני משתדלת להקשיב בסבלנו עד שהם יסיימו לדבר, שזה לפעמים קשה… כי גם לבנאדם שלא מגמגם הרבה פעמים קשה לי להקשיב…
וזהו… חוץ מזה הם אנשים רגילים, בלי שום דבר שונה.
אני מגמגמת לפעמים. לא קבוע אבל כן. יש פעמים שאני יכולה לומר מילה 10 פעמים.
מעניין מה חושבים עלי חחח
היי מאוהבת,
אז בואי תספרי את מהצד שלך!
איך את מעדיפה שיתייחסו, איך מתייחסים בפועל?
מאד מעניין אותי לדעת
תודה!
אני אשמח אם תחכו לי שאשלים את המשפט. ואם אני יעצר לנשום רגע אז פליז אל תמשיכו מהר מהר בשיחה..
היו כמה שראיתי את החיוך מבצבץ להם.. והאמת שהבנתי אותם:) אני גם הייתי צוחקת בלב אם מישהי הייתה מגמגמת לי בפרצוף?
(לפעמים אני רואה את האנשים שמולי נבוכים וזה מצחיק חח אז אני צוחקת על עצמי והם מצטרפים בהקלה)
ולכל נותנות העצות (אחותיי החופרת לדוגמא) אז אתם לא יכולות לשפוט. זה דבר שאני לא מצליחה לשלוט בו! ואת כל העצות החכמות שלך (אחותי החופרת, כבר אמרתי?) אני מכירה בעל פה וגם הייתי אצל קלינאית ולא עזר?
למגמגמת אחרת:
זה גמגום כתוצאה מלחץ נפשי וכו..
או ממש בשרירים?
וזה כל הזמן או שרק לפעמים את נתקעת?
וסתם שתדעי שאני מעריכה אנשים כמוך!
אה ועכשיו ראיתי שמישהי הגיבה שהיא עוזרת להם להשלים את המשפט. שתדעו זה הדבר הכי מעצבן עבר! אז בבקשה תתאפקו?
לא מעניין אותי תכלס. עדיף שיזרמו.
נגיד הייתה אחת שאמרה לי: מה את מגמגמת? לא… סתם אני תוקעת לי את המילים בגרון?
מגמגמת אחרת ענתה גם בשמי
פגשתי וזה דווקא סבבה לא משהו מיוחד…
בן דוד שלי מגמגם… מאד מביך לדבר איתו…
לא פגשתי בינתיים
אבל אם אפגוש אני אתייחס אליו כמו אדם רגיל.זה לא אשמתו שככה השם ברא אותו
פגשתי,
אבל מה זה משנה?
היא/הוא בן אדם רגיל!
עם רגש והכל, למה שאני התייחס שונה????
פעם אחת פגשתי בטיול אחד, המדריך היה מגמגם…
פשוט התייחסתי כבנאדם רגיל. הוא מגמגם אבל הוא בנאדם.
ואף אחת שם לא צחקה או הגיבה אחרת
לא פגשתי בחיים שלי אדם מגמגם. אז באמת אין לי מושג איך אגיב בזמן אמת… אבל אני חושבת שהייתי מתנהגת אליהם כאל כולם. כי ת׳כלס, הם כמו כולנו, רק שהגימגום קצת מקשה על הדיבור שלהם, אז לא נורא! הן יכולות להיות חמודות, חברותיות, כישרוניות, חכמות, ועוד מלאאא דברים!!! זה באמת לא סוף העולם, רק בעיה קטנטונת, שא״יה גם יכולה להעלם. אז באמת אין סיבה שאתייחס אליהם שונה, כי הם רגילים ל ג מ ר י.
מקווה שעזרתי ?
נ.ב למה בדיוק שאלת את השאלה
הזאת?
אח שלי טיפה מגמגם ואנחנו מקשיבים רגיל
אם מראים קוצר רוח הוא לא ירצה לדבר בכלל וזה יהיה יותר גרוע…
היי פליז מגמגמת אחרת ומאוהבת ברבי תחזרו לכאן,
יש לי מלא שאלות אליכן!
חזרתי נשמה?
4 אחים שלי היו מגמגמים שהיו בגילאים קטנים 3-6, אחת ממש קשה. חמודות אני מכירה את זה מקרוב, אל תגידו שזה בנאדם רגיל, זה לא1 פשוט לא, כאילו בקטע טוב, צריך להתיחס אליהם ביותר רגישות
כאילו אני לא יכולה לדבר איתה כמו שאני מדברת עם אח שלי מאחורי הגב צריך להסתכל לה בפנים, להנהן להרגיש שיש את כל הזמן בעולם, בגלל שזו אחות קטנה אני גם משלימה לה בסוף את המשפט וחוזרת "אה.. רצית את זה וזה נכון מותק" ואל תגידו לי שזה לא נכון כי זה מעולה והיא ברוך השם יוצאת מזה, בשאר הדברים אני אתייחס אליה גם כן ביתר רגישות, היא הרבה יותר פגיעה, היא מוגבלת טיפה, לא, דיבור זה חלק מהותייי בחיים זו לא ילדה רגילה, מצטערת
כן שכנה\חברה ממש טובה שלי מגמגמת
היא בנאדם רגיל לכל דבר!!!
אין סיבה להתייחס אליה שונה…
אני מכירה כזה רק חבר של אח שלי אז אין לי מה להתייחס אליו…
אבל אם להיות כנה אני חושבת שיהיה לי קצת קשה לנהל שיחה עם מגמגם/ת…
בעצם כשאני חושבת על זה פגשתי גם ילדה בכיתה אלף אבל היו לא מלא בעיות בדיבור לא רק גמגום, והיא סתם ילדה קטנה שנדבקה אליי (לא בקטע רע!! אני באמת אוהבת ילדים אבל היא פשוט הציקה לי).
אז רציתי שהיא תגמור כבר לספר את כל הסיפורים שלה וניסיתי ללכת משם כמה שיותר מהר בלי שהיא תפגע… אבל זה לא רק הגמגום!
וכשאני פוגשת אנשים שצריכים קלינאית תקשורת, בין אם זה גמגום או משהו אחר, אז בא לי ללכת קשה לי עם זה וסוריייי אל תקחו אישי…