אם נכנסת לפוסט הזה, אז כנראה את מעריצה מושבעת של יונה ספיר, ועשית חיפוש באתר שהוביל אותך לכאן. או שהסתכלת בפוסטים החדשים והכותרת צדה את עינייך ומבלי לחשוב פעמיים הקלקת על הפוסט.
אני מתארת לעצמי שזאת לא הפעם הראשונה ש'יונה ספיר' מפארת את הכותרת של פוסטים כאן באתר..
כבר זמן רב שמגרדת לי בראש שאלה אודות יונה ספיר.
איך?
איך היא הצליחה לגרום לנערים ונערות (ולא רק) להתאהב בספרים שלה?
מה גרם לאנשים לקנות בזה אחר זה את ספרי הסדרה ולהותיר את מדפי החנויות ריקים?
בשביל לחדד את השאלה אני חייבת להגיד שאצל מיה קינן למשל, אני לא מתפלאת למה אוהבים כל כך את הספרים שלה, הם ברמה לא נורמלית, כתיבה מעולה ואחרי שאת קוראת את הספר את חושבת :'וואו! איך היא חשבה על זה? זה לא אנושי לכתוב ספר כזה!'.
אבל יונה ספיר היא כן מפתיעה לפעמים והיא כן כותבת מעולה אבל רמה מתחת מיה קינן. ובכל זאת אנשים יותר אוהבים את הספרים שלה! סטטיסטית!
אם למישהי יש משהו לכתוב שישקיט את מוחי הסוער- אז קדימה, התגובות זה כאן. למטה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
79 תגובות
בעולם הספרות החרדי יונה ספיר נקראת רמה אחת מעל כולם. את יכולה לבדוק.
לא פלא שהיא אהובה ככ.
בעולם ספרות המתח החרדית
אנחנו מבקשות ?
ומתח זה לא כל כך חינוכי בעיניי כל מיני אנשים ונשים כבודים וכבודות אז השוק הזה די דליל ומאכזב
צודקת, האמת.
הבעיה הציבור שקורא את הספרים שלה הוא בדכ לא אנשים ונשים כבודים כבודות.
והציבור הזה רוצה (וצודק) עוד ספרי מתח.
אז היא ממלאת את החסר. בצורה הטובה שאפשר בנתונים.
(כי הרי בל נשכח שהכבודים הנל הם אלו שמאשרים לה את הספרים בדכ)
כבדים וכבדות??
היא אולי נקראת ככה בגלל שכולם אוהבים את הספרים שלה, אבל מהבחינה של כתיבה ספרותית אני חושבת שאף אחד לא עוקף את מיה קינן, בזה אני חייבת להודות למרות שגם אני מהחובבות המושבעות של יונה בספיר…
לא מסכימה איתך.
חוץ מזה שאי אפשר להשוות, זה לא אותו סגנון.
אבל אין על יונה.
אני אישית לא אוהבת מתח וכן מאד אוהבת את הספרים של מיה, אבללל אני חושבת שזה פשוט עניין של סגנון ספר. כלומר, הקטע פה הוא לאו דוקא הכתיבה (למרות שגם)הנוער מחפש מתח ברובו, ולכן הם נמשכים לספרים של יונה, הספרים של מיה הם גם מתח אבל הספרים של יונה ספיר הם הרבהההה יותררר מתח.
נכון שבכתיבה היא לפחות רמה אחת מתחת מיה קינן (בממלכה במבחן לפחות)
אבל האקשן והמתח שבספרים שלה לא משתווים לשום ספר בספרות החרדית וזו עובדה.
אז דבר ראשון, תני לי למחות.
(על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ?)
יונה ספיר לדעתי באותה הרמה של מיה קינן,
ואני אף פעם לא מחליטה את מי אני אוהבת יותר…
יונה ספיר כותבת מתח מושלם ומיה קינן כותבת עם הרבה רגש, ודברים שמשאירים חומר למחשבה…
שתיהן מדהימות, מוכשרות, וגאונות.
אני, באופן אישי, הכי אוהבת לראות איך הן פותרות את הבעיות שהן יצרו לעצמן בגאונות שכזו.
דבר שני,
אין לי שמץ באמת.
זו המציאות?
והמציאות קובעת??
מעניין לשמוע את האחרות…
נכון זה בהחלט מה שעושה אותן מיוחדת היצירת בעיות והפתירה הגאונית שלהן.
חחח הצחקת אותי איילה?
בדיוק כמו שמבחינתך את מבינה למה מיה היא רמה אחת מעל כולם (אגב אני גם מטורפת על מיה אבל לא יותר מיונה) יש הרבה בנות שחושבות שיונה היא רמה מעל כולם.
הגיוני, לא??
היוששש
רק הבערה אחת קטנה..
אני לא אוהבת את כ-ל הספרים של יונה ספיר,
רק את סדרת מרגל להשכרה.
ואני לא חושבת שצריך להסביר למה…
וכן, ישר שראיתי את השם יונה ספיר נכנסתי לכאן
(מעריצה מושבעת של הסדרה)
ואני חושבת שרמת הכתיבה שלה מהממת,
אני לא אוהבת את הספרים שיש בהם שפה גבוהה מידי
עד כדי כך שאני לא מבינה.
ולא רק הכתיבה שלה נותנת לי את החשק לקרוא
אלא גם הסגנון
מתח מתח מ-ת-ח
סוכנים, עינויים, סיבוכים, חקירות, המוסד (אני פחות אוהבת את השב"כ)
וברור שאם יונה תכתוב ספר על שידוכים, אני לא יקרא אותו יעע?
או שזה יהיה בתור סיפור לפני השינה
אני פחות בקטע של רגש..
יותר בן אדם של מתח..
וכנראה אני לא היחידה אם את אומרת שהמדפים בחנויות ריקים
(אם היית כותבת פוסט שלא קשור למרגל להשכרה ,לא הייתי כותבת לך כזה ארוך..)
בקיצקץ מי שעדיין לא קראה, שתבדוק אם יש לשכנות שלה ת'ספרים
(בעיקר מרגל להשכרה) אוהבת אותכן??
מזדהה אתך לגמרי 'הסוכן אייל גלבוע' (מסקרן אותי למה בחרת את השם הזה?).
כמובן שמתי שאני כותבת 'יונה ספיר' זה אומר שאני מדברת על 'מרגל להשכרה' כי זה השם של רות רפפורט בספרי המתח שלה, אם היא תכתוב ספר על שידוכים היא לא תכתוב בקטגוריה של הסופר 'יונה ספיר'.
תודה על התגובה! אין עלייך מותק?
יש לה גם את משפט שדה ומצולע, זה לא בסדרה.
אה, זה גם מהמם אבל באמת שאין על אייל.
אני לא צריכה להסביר למה בחרתי בשם הזה
תבינו לבד..
(שאני מעריצה מספר אחת של מרגל להשכרה)
חחחה, בכל מקרה מקווה בשבילה
שלא תכתוב ספר על שידוכים כי אני לא היסבול שערורייה שכזאת!!
חחחח 🤣
כן
היא מביאה לנו אדרנלין היא נותנת הצצה לעולם אחר סודי ומעניין
היא צינית מאוד והעלילה מענינת.
אולי כי היום העולם מעריך פחות את העומק, את האמת, את הרמה.
אולי מה שמושך היום יותר אנשים בעולמינו השקרי אלו דווקא עלילות שאין בהן עומקים כי אם דרמה שלא מלמדת הרבה לחיים…?
ואני לא מכירה את כל הספרים של יונה (את של מיה כן, הם מאלפיםםם) ולכן לא כותבת עליה אישית…
אומרת בכללי שהיום העולם נמשך אחרי חיצוניות בעיקר…
פחות עומק, יותר רדידות.
ושוב, לא מדברת על ספרים כאלו ואחרים, כי אני לא מכירה עדיין.
ניתן לראות את הנהירה אחרי דברים רדודים בדוגמת האופנה המתחלפת, השירים חסרי המשמעות ובכלל, הרוח היום בדרא דעקבתא דמשיחא…
וואו אני ממש מרגישה בת תמותה ניבזית שכול מה שחשוב לה בעולמה זה חיצוניות אופנה ושירים מתחלפים
מותק, אני מעריכה ואוהבת עומק מאוד ובהחלט קוראת ספרים מהג'נר הזה
ואם זאת לקרוא ספר שנותן לי הנאה ולאו דווקא חומר למחשבה לא מצטייר אצלי כרדידות שאין לתאר.
זה בדיוק העיניין!!
איזה ספר נותן לך הנאה?
זה שלא משאיר הרבה חומר תוכני למחשבה…
זה רק מוכיח את מה שאמרתי;)
כן אבל המסר בספר זה לא העיקר בו
יש בבית הספר שיעורי יהדות, מוסר, קישורי חיים ואז כשאת קוראת ספר את רוצה להנות. המוסר זה רק תוספת
ואם אני קוראת ספר שהוא בשביל ההנאה שלי(כן כן אחרי שיעורי יהדות מלאים דיונים ואחרי שיעור מוסר) אני בשום צורה לא חושבת שזה מראה על ירידת הדורות ורדידות העם
כי המטרה של הספר זה לגרום לי הנאה אם הוא השאיר לך חומר למחשבה-מעולה. העביר מוסר-מצויין. אבל לא לשם כך קראתי את הספר.
ושום קריאת ספר באשר הוא לא מראה על רדידות האדם.
גינגית, כל מילה- חוץ מהמשפט האחרון. לא מסכימה עליו בכלל
זאנרים שונים.
זאנרים שונים.
תנו כבוד.
זאתי טובה במותחנים.
וזאתי בדרמות אפיות, היסטוריות, בדיוניות.
לייק על התגובה, בומרנג;)
וטואו
אז…
כי אין הרבה ספרות מתח ברמה כזו בציבור החרדי ישלה כישרוןן אדירררררררררררררררררררררררררר
וזה מטורףףף!!!!!
זה ספרים שמכניסים אותך עמוקקקק
שגורמים לך לשכוח מהעולם לקצת זמן
קיצצררר
היא כותבת מאד סוחף
וגםםם הדבר האמיתי זהההה-
היא בנתה לעצמה גיבור סיפור
מלאך מתוק כובש
שגם אם לא אוהבים ספרים כאלה בכללי.
אילושש גורם לכולםםם לאהוב אותו.
סורי על האורךךך
כל מילה בסלע?
מעצבן אותי.
מי החליט שמיה קינן או יונה ספיר הן הטופ?
ואם אני חושבת שזה דווקא דבורי רנד, רותי קפלר או חסיה ברטלר ??????????????
לא אהבתי את הכללה
"רמה מתחת מיה קינן".
אני אישית גם לא מתחברת למיה קינן.
זה טעם אישי.
לא?
צודקת לגמרי.
לא. רמת כתיבה לא נקבעת לפי הטעם האישי; יש פרמטרים שלא תלויים בזה.
נניח, משלב לשוני, שפה תקינה, שפה עשירה, ביטויים טובים, שנינות, לא קיטשי, אומץ, מקוריות, לעורר הזדהות עם הגיבורים ועוד הרבה…
נראלי שזה פשוט כי יש להן סדרה. דבורי רנד כותבת מהמם, אבל הסדרה שלה היא קצרה ככה שפחות מדברים על זה.
דבר ראשון כי על הכתיבה של יונה אין ולא יהיה היא כותבת ברמה ממש גבוה (אבל לא כמו מיה קינן שהיא כותבת בשפה גבוה שהופכת את הקריאה [למי שלא אוהבת את הדבר הזה] לקצת מעצבנת…)
ודבר שני שהיא מביאה דברים חדשים לא רק שידוכים וחולים עוד נושא
ובמיוחד מה שמושך זה ההומור השנינות (מה שמשום מה ירד קצת בספרים האחרונים, או שזה רק אצלי??)
וגם מה שאני מאוד אוהבת [אחרים אולי יתרחקו בגלל זה] התיאור שלה, היא מתארת ממש בצבעים עזים! כאילו את ממש נכנסת לעלילה.
אוווהווו
סופסוף מישהוא מסכים איתייי
באמת בספר האחרון שלה אין נעלמו
כל הדברים השנונים של אייל
וחבריו
ןחבל מאאדדדד
כל מילה נכונה!!
אחת אחת❤️🙃
אבל לא מסכימה עם מה שאמרת על הרמה. אם כבר הרמה רק עלתה. לא ירדה.
אנשים מחפשים ריגוש, אין להם כוח להתעמק.
רוב האוכלוסיה הם מהסוג שיבחרו בספר דרמה מסעיר ולא בספר שמצריך מחשבה.
ספר אקשן מסעיר התכוונת?
ההצלחה שלה הגיעה נטו בגלל שהיא כתבה על דברים שרצו לקרוא ואף אחד לא העז לכתוב. חוץ מנחמן גרשונוביץ, שממנו היא למדה איך לא לכתוב… היא הלכה על זאנר המתח והאקשן, עם אלמנט הגיבור שמקובל מאוד בחברה החילונית. זהו.
אהבתי את הנחמן גרשונוביץ????????
אעעע האתר הזה עדיין פעילל??
סתם נכנסתי לראות מה שלום האתר ואם הוא עדיין חי ומסתבר שכן?
אמאלה נראלי לא הייתי פה איזה כמעט שנה?
ואם יש פה יונה ספיר אז האתר נשאר אותו דבר?
יש כאן מישהי מתקופתי? שזוכרת אותי? חחח
יהלום מלוטש!
יוו, ישנה אחת! מה נשמע? זוכרת את ימי ה'שישה בשקיק' העליזים של פעם?
ולגבי השאלה שלך, כותבת הפוסט:
זה פשוט כי רוב האוכלוסיה, מה לעשות, אוהבת אקשן צהוב וזול. ומתח, ודרמה, ויואו איזה פחד הוא הולך למות. אז יונה ספיר פשוט זו שמכניסה את כל אלה בספרים שלה, אבל ברמה גבוהה מאוד יחסית לשאר המותחנים בשוק. וזה למה הספרים שלה רבי מכר כל כך.
זו התאוריה שלי..
חח ברוכשםם
יאוו כןן??
יאו אבן דרך את אשכרה עדיין פה וואי אותך אני זוכרת טובב?
יהלום מלוטש?! במה זכינו?
חח פרצלל אותך אני גם זוכרתת? רק אני זוכרת שגם היה לך בייגלה בשם? למה הורדת אותו??
חח זכיתן בזה שהיה לי נורא משעמם והחלטתי לבדוק מה שלום האתר הזה??
סתם לא היה לי כוח להוסיף? והייתי ממחשב שבו זה לא שמור….
מהאיתך? חוזרת אלינו?
תגידי בת כמה את עכשיו?
חחח
אני מעולה ב"ה
אממ לא נראלי חוזרת, סתם קפצתי לבקר.. אולי אקפוץ מידי פעם ככה בקטנה אבל לא חושבת שאהיה כמו פעם..
אני בת 17 וחצי גמרתי כיתה יא אשכרה אני יב שנה הבאה חח קיצר
מה איתך??
בארורר שזוכרים אותך!
מה שלומך?
חח אני בסדר גמור ב"ה?
איזה כייףף לדעת שזוכרים אותיי
רק, מי את? חוץ מ2 נקודות חח
יהלומוש!!!!
זוכרת אותי?????
ממ השם מוכר אבל לא בטוחה שזוכרת?
אבל כייף לדעת שאת זוכרת אותי!!
אני חושבת שההבדל בין יונה ספיר למיה קינן זה שמיה בספרים שלה (אני מתכוונת לממלכה במבחן כמובן) היא בונה עולם שלם, מכלום. לעומת זאת יונה ספיר בספרים שלה (מרגל להשכרה כמובן) היא כותבת על המציאות, לפעמים היא אפילו מוסיפה אירועים ביטחוניים שבאמת קרו.
קודם כל – ביחס להרבה, הרבה סופרות חרדיות אחרות היא מעולה.
דבר שני – באופן כללי אין מספיק ספרים לא-בנושאי-שידוכים-ופרנסה במגזר החרדי, וכל ספר נוסף מתקבל בברכה, בטח אם זה סדרה.
דבר שלישי – כבר הזכרתי אותו בסעיף הקודם – האפקט של סדרה. לסדרה יש אפקט מעולה: קראת על הגיבורים, הזדהית, התלהבת והסופרת אומרת לך: בואי, יש עוד, זה לא נגמר! ואז את ממשיכה, קוראת עוד ספר, החיבור שלך לגיבורים מתהדק, את רוצה בטובתם ובעקבות זה – לדעת מה קורה איתם בהמשך, אז את ממשיכה לקרוא את הסדרה. (וכן בגלל שזה סדרה את עוקבת אחרי הגיבורים הרבה זמן וכך נקשרת אליהם יותר.)
דבר נוסף – לא נעים להגיד, אבל יונה ספיר מספקת את האקשן, הפעולה והדם שנמצאים בהרבה ספרים חילוניים, אבל לא אצל הדתיים. היא לוקחת משהו נחשק, מכשירה אותו איכשהו ונותנת לנו ספר דם ואקשן "גלאט". לא אומר את מי זה מזכיר לי….
עוד דבר – ההתלבטויות של האייל גלבוע, הן התלבטויות של גיבור-על, לא דברים שנוגעים לחיים שלנו, ולכן נורא נחמד לקרוא את זה; זה לא דורש ממך כלום. לעומת זאת כשאתה קורא ספר כמו למשל "הנורמלי האחרון" אתה בהכרח מתחיל לחשוב על עצמך, על החיים שלך ובאיזה שהוא מקום דורש שינוי. הרבה יותר קל לקרוא ספר נחמד עם דילמות שמשאירות אותך על הכורסא בסלון, ליד שקית הפיצוחים.
ודבר אחרון – יונה ספיר מקורית. היא פותחת למגזר החרדי עולם חדש, נוגעת-לא נוגעת בעולם שמחוץ לבועה. טוב או רע? שכל אחת תשפוט בעצמה…
אהבתי מאוד את התגובה, תרנגול הודו
מסכימה עם כל מילה
לא מסכימה איתך לגבי מיה קינן. יונה יותר.
וזה תלוי גם במה את אוהבת, אם את אוהבת ספרים מדומיינים תקראי את מיה, אם את אוהבת מתח אז יונה ספיר.
לא יודעת לענות לך. "לשאול תמיד אפשר, הבעיה מתחילה עם התשובות." (לא צריכה לומר שזה משפט של אייל)?
ספרים מדומיינים זה מיה???
אה, כי "המצולע" לא מצליח לחטוף אופנוע בתוך חצי דקה, עם חמש יריות ברגל ושתיים בזרוע… ת-מיד אייל-מצליח-להמציא-מאיזה-משחת-שיניים-
ואבקת-כביסה-רטובה-פצצה-קטלנית-.-.-.
כ—ל הספרים של יונה הם פשוט היגיון צרוף….
???
יש אנשים שההומור שלהם מצחחיק אותי כל פעם מחדש, קבלי את בניהם
וואלה🤣
הרמה של הכתיבה לא נקבעת על פי טעם אישי.
אבל המיקום של הסופרת שאני מעריכה דווקא כן.
ואם כבר,
אז לדבורי רנד יש כתיבה מטורפת!!!!!!!!
שפה תקינה ומשלב לשוני גבוה פלוס פלוס
מי שקראה מבינה.
יש לה שפה עשירה וביטויים הזויים.
ואומץ ומקוריות זה השם השני שלה.
( הלוואי שתהיי, אדום לבן, פחות או יותר, תחנות…)
וגם רותי קפלר ככה.
אז מה העניין לקטלג שמיה קינן ויונה ספיר זה הרמה הגבוהה פה??
סורי אם אני קרבית פשוט יצא לי כבר מלשמוע על הרמה הגבוהה של מיה קינן ויונה ספיר.
אגב, אני קראתי חצי מספרים של יונה ולא אהבתי (טעם אישי, לא?)
וגם כמה ספרים של מיה קינן.
אז אני מדברת מניסיון ולא מברבורי שכל.
מסכימה איתך עם הסתייגות:
דבורי רנד היא פצצת כישרון ואני משוגעת על הכתיבה הלירית שלה ועל הסגנון המתפייט הזה (בעיקר בשומרת השערים..)
א-בל, את לא יכולה להגיד שאומץ ומקוריות זה השם השני שלה. הדמויות שלה- שימי לב, ה ד מ ו י ו ת- מגוונות ומקוריות ומשעשעות ואנושיות ומפתיעות ותוסיפי מה שעולה לך, אבל! העלילות שלה סטטיות למדי, דלילות וחסרות בשר. כל הספרים שלה מתובלים בהמון רגש, המון פנימיות ובגלל שהדמויות שלה בנויות טוב הן כובשות את הבמה ויש לה מוניטין גבוה (כמובן גם בגלל הכתיבה המטורפת) אבל מבחינת עלילה היא ממש לא וואו,
ואל תשווי אותה ליונה ספיר או למיה קינן כי זה פשוט סגנונות שונים לחלוטין
לדעתי הסופרות הטובות היום בציבור החרדי הן מיה קינן, רותי קפלר, דבורי רנד ויונה ספיר (אין חשיבות לסדר) ומכיוון שכל אחת תפסה לה נישה אחרת אי אפשר להשוות ביניהן, מעבר לזה שבסוף זה עניין של טעם:)
אומץ זה כן דבורי.
להסתכל למציאות בעיניים ולכתוב אותה זה אומץ.
נכון. לגמרי. אם תתמצתי את מה שקורה שם- גם בספר מאוד ארוך זה מסתכם בשלושה משפטים…
אין על יונה ספיר. היא כותבת מושלם!!!
זה יהיה קצת בוטה.
לדעתי זה בגלל שעמוק בסתר ליבנו הרבה ממנו מתות להיות הדמויות של יונה ספיר.
יש להם הילה שאנחנו לא ניגע בה בחיים, והאפשרות לדמיין חיים אחרים קורצת לנו נורא.
אנחנו לא בנים, לא בשירות ביטחון, ולא חוות הרפתקאות מסמרות שיער, זה אולי אמור לגרום לנו לא להתחבר, אבל זה עושה את ההפך.
זה ככה לדעתי בהרבה ספרים, גם ספר לא דתי, לפעמים נקשרים אליו כי עמוק בלב ממש רוצים לחוות את מה שהגיבורה חווה.
אם אני לא יכול להיות – לפחות אקרא ואדבר על זה.
הבלתי מושג הזה קורץ לנו, מסקרן אותנו, מסתורי. (אחת מהסיבות, יש עוד הרבה, כן?)
זאת דעתי לפחות.
?
כל מילה בסלע, פנרס.
(ואם כבר, שמך מהווה רצון פנימי להידמות לדמות הזו?)
אכן.
הזדהתי איתה, בעיקר עם מעמקיה האפלים;)
את חכמה, פנרס. אהבתי את התשובה שלך
מצטרפת לכל מילה מדברייך. חזק.
את לא יכולה להשוות ברמת הכתיבה בין שתי הסדרות,
מיה בסדרתה צריכה לכתוב בצורת כתיבה שכן,
היא יותר מרשימה כי היא יותר "קדומה" סוג של,
בגלל שהסדרה לא מדברת על עשרים עשרים ושתיים אלא עשרות שנים אחורה.
אבל יונה לעומת זאת לא יכולה לכתוב את מרגל להשכרה בצורת הכתיבה של ממלכה במבחן כי הסדרה היא כן מדברת על התקופה בה אנו חיים.
אם היא בכל זאת הייתה מנסה זה היה מגוחך ביותר, כי אין קשר בין הנושא (שהוא לא רלוונטי ל1542 לדוג') לצורת כתיבה ספרותית-קדומה.
עכשיו אם את רוצה להשוות את רמת הכתיבה של הסדרה מרגל להשכרה בין עוד ספרים חרדים יפים ומותחים שכתובים בצורת כתיבה עדכנית ויפה, – *יונה ספיר עשר רמות יותר*
ואם יש למשהי ספק על הנתון האחרון שכתבתי כאן, היא כנראה לא מדברת לעניין ומתוך ידיעה.
השורה האחרונה שלך לא מכבדת והייתי אומרת..
קצת לא היה לי נעים לקרוא אותה.
לא חייבים להסכים במאה אחוז עם דעות שונות ממך, אבל מותר לכבד. ואני בטוחה שבקהל של האתר הזה יש גם מגיבות שלא אהבו או התחברו לספרים של יונה ספיר ודעתם קצת שונה משלך..
אני לא מגיבה בתור אף אחת מהדעות, ואני לא מעריצה מושבעת של אף סופרת ומעולם לא הייתי, ולא שאני לא אוהבת לקרוא ספרים.
אבל רק רציתי להעיר בבקשה.
אמרתי נתון (עובדה), לא דעה.
לומר שספר הוא טוב יותר או פחות זו דעה, זה לא יכול היות עובדה.
מה זה עובדה?
מאיפה את מביאה את הנתונים איזה ספר יותר טוב ומספר רמות מדויק?
זה שאני מסכימה איתך לגבי זה שיונה ספיר עשר רמות מעל שאר המותחנים החרדיים- עוד לא הופך את זה לעובדה, וגם אם תאספי קואליציה של אלפי מעריצים שיטענו כך זה לא יהיה עובדה אלא דעתם האישית וטעמם האישי של אותם אלפים
עובדה היא רק משהו מבוסס מציאות שניתן להוכחה ובלה בלה בלה?
פצצה!😜
ואוו פנרס אהבתי ממש את הניתוח?
ואם כבר יש פה כמה שהזכירו את קפלר זה סימן שאני חייבת להתעורר??
אין_על_קפלררר?#
היא כותבת על כל הנושאים שאף אחד לא רוצה לכתוב, כת השאלים, גזענות ובצורה מהממתת! בלי לתת מקום לדעה האישית שלה בצורה נחרצת. מציגה מהמם את שתי הצדדים.
אין אין חולה על קפלרר??
(גם על מיה ויונה ואיילושש(❤) אגב??)
הדעה של רותי קפלר- שזה גם המסר החוזר שמופיע בכל הספרים שלה- היא שכל אדם שווה וראוי להכרה מעצם היותו אדם, בלי קשר למה הוא ולאיפה הוא משתייך, בלי גזענות, בלי סטיגמות. זו הדעה האישית שלה ואותה היא מציגה בצורה הכי נחרצת שיש ועם זאת הכי עדינה וזהירה שבעולם.
היא מעבירה השקפת עולם חד משמעית בספרים שלה וגורמת לקורא אפילו הכי גזעני להסכים איתה שכל אחד ראוי להכרה ולכבוד- החל מקבצן עלוב עבור דרך אטאיסט שמאלני וכלה בנשות כת השאלים. החל מהפרומר הכי גדול וקיצוני וכלה באחיו המודרני ופורק העול- כולם טובים, אף אחד לא רע. הטעויות שלנו לא הופכות אותנו להיות רעים.
#גם_אני_מעריצה_שרופה_של_רותי_קפלר
#כנ"ל_על_ההשטאג
ואני אוסיף על השאלה:
למען ה' איך אנשים (כלומר נערות) אוהבים את הספרים שלה אם הם כאלו דמיוניים.
אני קראתי את כל הסדרה.
התגובה שלי אחרי כל ספר היא "מממ.. נחמד.. אבל דמיוני ומעצבן מידי"
כל מה שהיא מנסה להעביר שם זה הערצת המדינה. הערצת הצבא. הערצת המוסד.
תגידו לי אתם מה יש כל כך להעריך בחיילי צבא הגנה לישראל שכיום הם לא יותר מאשר נמושות פחדניות ברמות. ולא באשמתם חלילה וחס.
הם יהודים צדיקים, שמנסים לפחות להגן עלינו.
אבל משהו שם למעלה כובל את ידיהם, לא נותן להם להגן עלינו.
והמדינה….. וואו יש לי המון מה להגיד על המדינה שלנו! אבל מסיבות חסויות, אני אשמור את דעותיי לעצמי כרגע.
בנוסף הספרים של יונה מעבירים מסר "בנות, הנורמה היא לא לישון בכלל, לא לאכול בכלל, לסכן את עצמנו כדי להרגיש טוב עם עצמנו וכו'"
בשביל מה??
איזה מסר כן טוב היא מעבירה שם??
מצטערת מעריצות אם פגעתי ברגשותיכן
עד כאן נאומי להיום
תודה רבה ויום טוב
אז את בעצם אומרת שאין כאן שום מסר.
ואמרת גם שקראת כל הסדרה. משהו פה לא מסתדר לי.
אם קראת את כל הסדרה אז כנראה שלא שמת לב למה שהסופרת כתבה בסוף.
אני לא ממש קניתי את המסר שהיא הקריצה שם, אבל מה לעשות שהיא הייתה חייבת לתרץ את הספרים שלה במשהו מוסרי.
זה לא דמיוני, היא ציינה בפירוש שכל מעשה הירואי וכביכול דמיוני שאייל ביצע כבר נעשה בעבר על ידי סוכן של אחת מיחידות העילית. אולי זה לא אמין שסוכן אחד עשה את כל זה.
אני אסביר לך מה גורם לאנשים להתמכר לספרים שלה: ספר טוב מורכב מאין סוף אלמנטים: עלילה מעניינת, דמויות צבעוניות, כתיבה טובה, זרימה של הטקסט, חיבור הסופר לקוראים ולמה שהוא כותב, נושא מעורר עיניין, דרמות אנושיות נוספות בנוסף לעלילה המרכזית, עריכה טובה, תקציר בכריכה שיהיה מושך, כריכה יפה.
ויונה ספיר היא סוג של כשרון מטורף, כי היא הצליחה פשוט לכסות על כל מה שציינתי פה ועוד הוסיפה.
היא לקחה את הנושא הכי מעניין שיכול להיות: סוכני מוסד. יצרה את הדמות הכי טובה שיכולה להיות: אייל גלבוע. עשתה מחקר לא נורמלי על כל העניין, חיברה בגאוניות עלילה מסובכת ומרתקת שתשאיר אותנו פעורי פה, היא לא התפשרה על איכות או על אותנטיות, היה לה חיבור נהדר עם הדמויות שלה ואיתנו הקוראים, היא נגעה בנקודות אנושיות רגישות, תוך שהיא מכניסה אותנו לתוך הבית של אייל ולתוך הזוגיות שלו. והכי חשוב: הכתיבה שלה ממגנטת, פשוט ככה, זורמת, מדוייקת, לא נמרחת.
בקיצור, האישה הזאת היא לדעתי אגדה.
מקווה שזה ענה לך על השאלה.