התכחשתי לכך שנפגעתי
כולם רואים בי סוללה של ביטחון עצמי.
אני מדרבנת את כולם לעשות מה שהם אוהבים, לא מפחדת לומר את דעותי (גם אם משתיקים אותי, או מתייגים אותי). אני מאוד אוהבת להיות במרכז ובעניינים, אוהבת להכיר אנשים חדשים מכל הגילאים והסוגים.
אמרו לי הרבה פעמים שאני עפה על עצמי, כי הבעתי את היכולות שלי בקול. השתמשו בי בתור מגן בסיטואציות חברתיות לפעמים- כדי שאני אחטוף את הביקורת או את הבושה.
אני לא מפחדת מהמילה 'לא', לא אכפת לי שידחו אותי ויגידו מה חושבים עלי, מאוד חשובה לי האמת.
החברות הקרובות שלי התחילו לשים לב ראשונות. התחלתי לומר 'אני אפסית' או 'תעשו אתן, אני אהרוס את זה' יותר מדי פעמים. הן לא ידעו איך לאכול את זה. אני תמיד חזקה, יכולה לעשות הכל. תמיד אמרתי 'סמכו עלי' או 'אל תדאגו, אני אהיה שם'. מצד שני, הכל היה רגיל, המשכתי לעשות כל מה שהייתי רגילה לעשות, המשיכו להיעזר בי ולבקש ממני לעזור. כשחברות שלי שאלו אותי למה אני מזלזלת בעצמי, לא עניתי להן. אני מודעת ליכולות שלי, אז זה משנה מה אני אומרת על עצמי?
המשכתי לעלות על במות, להיות מספר אחד, אבל משהו היה מת. הייתי צריכה המון אישורים על כל דבר. נזקקתי למילים 'היית מדהימה!' כשסיימתי. התנדבתי פחות.
כששאלתי את עצמי למה, צצו לי בזיכרון המורות שלי ביסודי שאמרו לי כל הזמן שלא יצא ממני כלום, החברות שהכי אהבתי שלא רצו לחלוק איתי חדר בשבת מחנה, המבטים העוינים והמקנאים של בנות שרוצות להיות כמוני. לא רציתי להאמין שזו התשובה. אני? נפגעת מזה? מה פתאום!! אני הכי בן אדם שלא נפגע, אני מעדיפה שיגידו לי 'לא' אמיתי מאשר 'כן' מאולץ. אני כבר גדולה, מה קשור מורות מהיסודי? כן יצא ממני משהו, נכון?
כן. המעשים האלה פגעו בי. אני הסתרתי את זה, התכחשתי לזה, ובמקום לקבל את הרחמים המגיעים לי אז, נתתי לדברים האלה לאכול אותי מבפנים, להאמין בהם. ברכה שרויה בדבר הסמוי מן העין. המילים האלה תפחו אצלי, עד שהאמנתי שאני אדם נורא.
גם אם אני צוחקת, גם אם אני אומרת שזה בסדר, אפילו אם אני מבקשת לומר את האמת- תחשבו רגע אחד לפני! האמת הרבה פעמים כואבת, לא צריך להטיח אותה בפני, לא מבושלת כזאת. מילים פוגעות גם בי, אפילו שאני משחקת אותה עור של פיל.
המצחיק הוא, שהאנשים שהכי פגעו בי- הכי צריכים אותי. האנשים שמרגישים הכי בנוח להטיל בי מום, הם האנשים שלא מוצאים את ידיהם ורגליהם כשאני לא בסביבה.
אז תעשו טובה, תזהרו עם המילים שלכן לידי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
את מדהימה. ואין לי עוד מילים
מהממתת אהבתי!
הי גם אני כמוך – נורא חשוב לי האמת. נגיד אם יש חברה שפגעתי בה – אני הכי אשמח שהיא תבוא אלי ותגיד לי "פגעת בי". החברות שלי כבר יודעות את זה, ביקשתי מהם שיהיו איתי הכי כנות וגלויות ובה זה מה שהם עושות:)
גם אני מצד עצמי הכי כנה וגלויה.. אומרת את מה שעולה לי (אלא אם כן אני יודעת שזה יכול לפגוע במשהי) אומרת גם את הדעות הכי לא מקובלות, וממש לא אכפת לי מביקורת.
ובניגוד אלייך, זה באמת לא פוגע בי… אני יכולה במשפט אחד ובאותה נשימה, גם לעוף על עצמי וגם לומר בצחוק ש'אין לי תקנה'. אני צוחקת על עצמי נורא בחופשיות, בנות לפעמים בהלם? אני מודעת בדיוק לחסרונות ולמעלות שלי….
ואני מאוד מאוד אשמח שהסביבה תשקף לי בדיוק את מה שאני! ואת מה שהיא חושבת עלי!
אחרת איך אני אדע להשתפר? אני רוצה להיות ביחסים טובים עם הסביבה שלי;)
וואו…
כואב.
נוגע.
עשה לי הרבה מחשבות….
באנה לא ראיתי שזה התפרסם חחחח
גמאני עכשיו פעם ראשונה רואה אתזה
ואני לא מפספסת פוסטים;)
את.. קצת מזכירה לי תעצמי. וזה מוזרר ממש ממש מוזר
אמאאלה איזה מהממםם!!!!!
אני מרגישה כאילו אני כתבתי את זה!!!
ואוו ואוו ואווו
תודה למי שהמליצה על זה:)
שומרת תפוסט הזה לעצמי….