כמה מילים לפני…
טוב כתבתי בעקרון לעצמי כמה דברים, שיהיה לי בראש. ואז אמרתי, למה בעצם שאני לא אשתף אתכן?:) אז משתפת בכמה טיפים ודברים שחשבתי עליהם. דברים שצריכים לעמוד לנו בראש שאנחנו הולכות להדריך…:)
(שיניתי את זה קצת, שיעזור אולי לכן. ואם עזר למישהי, יהיה זה שכרי)
בברכת הצלחה ענקית לכולנו. שייק תות ❤
בעצם, מה התפקיד שלנו בתור מדריכות?
התפקיד שלנו בתור מדריכות הוא טיפל'ה מורכב. אבל אנחנו צריכות להבין אותו. ואולי בשביל זה אני קודם יסביר מה בעצם המטרה של הפעילות? אוקי, אנחנו בעצם בתור מדריכות מגיעות פעם בשבוע להעביר לחניכות פעילות של שעה וחצי – שעתיים. מה בעצם המטרה שלה? איך היא צריכה להיות? – המטרה של הפעילות היא דבר ראשון והכי חשוב – לעשות לבנות כייף, כן. שבנות יהנו. וזה עוד לפני התוכן. לפני. אנחנו צריכות לגרום לזה שלחניכות יהיה שעתיים הכי הכי כייפיות שיש. וכמובן גם עם תוכן.
אז איך אנחנו עושות את השילוב הזה הכי טוב? קודם כל מה שצריך לעמוד לנו בראש, לאורך כל הדרך זה: "מה יהיה הכי טוב לחניכות?" "מה יהיה הכי כייף לחניכות?" "ואיך אנחנו גורמות לזה שהבנות יצאו עם הכי הרבה תוכן?"
זה שלושת הדברים שצריכים לעמוד לנו בראש.
ונגיד, את בן אדם שמאוד אוהב להשקיע. כמוני למשל. שרוצה להכין דברים מפוצצים, ולעשות הפקת ענק. אבל לא, זו לא המטרה. המטרה היא לא שאני אהנה מלהכין, שלי יהיה סיפוק. שאני ארשים את כולם. לא, ממש לא.
אנחנו צריכות לעשות מה שיהיה הכי טוב לחניכות וההנאות שלנו והרווח מגיע ממילא אח"כ. ואם זה חניכות קטנות שיותר מדבר אליהן שתשחקי איתן 'כתרים באים' / 'תופסת' / 'מחבואים'..? אז זה בדיוק מה שתעשי 🙂 תשחקי מחבואים ובסוף גם תשבי במעגל בחצר ותלמדי אותן מזה מסר. אתן שואלת מה? אוקי. אחד הדברים הכי חשובים בתור מדריכה זה יצירתיות, ומהירות מחשבה.
אני כן חושבת שצריך לחשוב על המסר לפני אבל נגיד יצא שהכנת תוכנית ולא הלך, ובסוף שיחת איתן משחק הכיסאות והבנות זרחו מאושר. אז דבר ראשון לא להתבאס, לנשום עמוק. ולהגיד וואו איזה יופי. שעתיים עשיתי לבנות כייף, הם יחזרו הביתה זורחות, מאושרות:) המדריכה שיחה איתן.. ואז מהר תמציאי מסר או אפילו תספרי סיפור קצר. אבל לא מעיק. סיפור שיהיה להן נחמד לשמוע והם יצאו ממנו עם מסר, לא לעשות להן מעיק. אה, ובוא נחזור למסר מה'מחבואים'. מסר..? מסר? מסר!
זוכרות? מושיבים במעגל חבורת בנות קטנטנות מזיעות, אדומות אך מרוצות ושמחות:) ומספרים להם: "כמו שאתן התחבאתן ואני (המדריכה) חיפשתי אתכן ככה גם לפעמים הקב"ה מתחבא לנו. ולא תמיד אנחנו רואים את הטוב בכל דבר אבל זה רק בגלל שאנחנו בגלות ואנחנו לא רואים את הקב"ה. אבל בגאולה אנחנו נראה בכל דבר אלוקות גם באבנים האלה שאנחנו עכשיו יושבות עליהם. אבל בגלות האלוקות מסתתרת והתפקיד שלנו זה לראות את הטוב שמסתתר.
נגיד אמא אמרה לי לעזור לה להלביש לאח שלי הקטן נעליים ואז חיפשתי אותן ולא מצאתי ועד שמצאתי והלבשתי לו איחרתי את ההסעה בבוקר לבצפר. ואז אחרתי לבצפר. אז נכון שזה עצוב ומעצבן? אז מי רוצה להציע רעיון מה יכול להיות בזה טוב?" [ואז הן מציעות רעיונות… ואם לא הולך. תגידו אתן. – וכמובן שזה יכול להיות כל סיפור אחר זה רק דוגמא… נגיד. שבזכות זה עזרתי לאמא והיא לא התאמצה. וגם אחרי זה אמא או אבא לקחו אותי לבצפר שזה הכי כיף. ואולי גם לקחנו בדרך עוד חברה טרמפ… קיצר זרמו עם רעיונות… זה סתם מה שעלה לי עכשיו..)
בקיצור אנחנו צריכות לחשוב מה יהיה להן הכי טוב. והבאתי דוגמא לבנות קטנות. עכשיו נגיד אני מדריכה של בנות גדולות? אוקי. אותו דבר. אותן שאלות צריכות לעמוד לי בראש. "מה יהיה הכי טוב להן?" "מה יהיה הכי כייף להן?" "ואיך אנחנו גורמות להן לצאת עם הכי הרבה תוכן?" כאן באמת זה דורש יותר השקעה, אבל זה כיף. שוב, צריך לראות מה הן אוהבות ומה יהיה להן הכי כייף. ותזכרו תמיד שהכי חשוב זה לא כמה קל לי יהיה, כמה טוב לי יהיה, ואיך אני מהר מתפטרת מזה. אלה מה יהיה להן הכי טוב, וכייף וחסידי. זהו. ובאמת שזה סה"כ שעתיים בשבוע. זה לא הרבה;)
ונחזור לשאלה הראשונה מה בעצם התפקיד שלנו? אז דבר ראשון זה להיות הכי אני בעולם בשבילן. הן צריכות אותי. סתם בתור משהו גדול שקרוב אליהן שחושב עליהן. ובאמת לעשות להן שעתיים בשבוע הכי חסידיות וכיפיות שיכולות להיות!!
ועוד משהו ממש חשוב. תדעו שהחניכות מסתכלות על המדריכה בתור וואו. אנחנו בשבילן דמות לחיקוי. הם מסתכלות עלינו בהערצה. אנחנו בשבילן המון. אני אומרת את זה בתור מדריכה, והכי בתור חניכה. שתדעו שהם מסתכלות עלינו וקולטות הכל. גם אם הן בכיתה א'. ובמיוחד אם הן בכיתה ח'. אנחנו הרבה יותר מהמורה שלהן, אנחנו קורבות אליהם בגיל ויש בזה משהו הרבה יותר גדול מכל מורה הכי דגולה בעולם. במילים אחרות דוגמא אישית, כפשוטו. הם מסתכלות עלינו החל מהמילים שיוצאות לנו מהפה, מאיך שאנחנו מתנהגות ועד לאיך שאנחנו נראות. ותדעו שמה שהכי משפיע זה המראה שלנו. הכי הכי הכי. וככל שנהיה יותר צנועות זה יגרום להן לרצות גם. שהם רואות מישהי לבושה צנוע ויפה. מישהי חברה'מנית וחמודה, שתדעו שזה הכי משפיע בעולם. יותר מכל פעילות שלנו. אז שזה יהיה הא-ב שלנו בתור מדריכות. וכן גם אם זה קשה, נשתדל. סומכת על כולכן:)
ועכשיו כמה מילים על ההדרכה בכללי, על השליחות. וואו אז אולי לפעמים זה נראה לנו כאילו מה? זה שאני מגיעה עושה פעילות לבנות שהן כבר חב"דניקיות. מה השליחות בזה? או-קי. תדעו דבר ראשון שזה שליחות מטורפת. ואולי אפילו יותר שליחות מהמועדון. אתן יודעות למה? זה דור העתיד של חב"ד. זה שאנחנו מחדירות בבנות תכנים הם חוזרות עם זה הביתה וזה מגיע לכל הבית. בקיצור גם הדברים הכי קטנים שאנחנו עושות זה שליחות וזה גורם לרבי נחת מטורף. אז כל אחת שעושה את זה שתדעו שאין עליכן בעולם.
דבר ראשון מעריכה ומצדיעה!!! אבל הכי הכי הכי חשוב זה לעשות את זה בשמחה, להשקיע. לחייך לחניכות לשאול מה בשלומן, להתעניין. תדעו שחיוך של מדריכה יכול לשנות עולמות. מילה של מדריכה יכולה לשנות עולמות, לטוב ולרע. ולכן צריך הכי להזהר בעולם, גם כשרוצים להעיר יש דרך:) תחשבו על החניכות כאילו זה אתן, איך אתן הייתן רוצות שיתנהגו אליכן, מה יגידו כמה התעניינו וכו. ועוד משהו בקשר למילים שלנו. אד דבר ראשון לשמור עליהם. מילים אי אפשר להחזיר. תחשבו כמה נפגעתן מזה שפעם מורה או מישהו גדול העליב אותכן כמה זמן זה הלך איתכן.
ככה אתן דבר ראשון להימנע בכלל מלדבר אליהן רע ולהעיר – יש מרכזות בשביל זה. ודבר שני יש למילים הטובות שלנו כח לפעול! כח עצום ❤ סומכת עליכן הכי בעולם ומעריכה בטרוף. כל המדריכות שכאן, שתדעו שאתן עושות עבודתת קודשש, להדריך. והנתינה הזאת בסופו של דבר חוזרת אלינו, כמה שיותר אנחנו משקיעות זה יותר סיפוק, זה נותן דבר ראשון לנו, באמת. ואחרי זה, גם להן. אז הרווח כפול:)
תהא שנת פעילות ברוכה??
בהצלחה לכל מדריכה ומדריכה כאן, ובעצם לכולן. עם כל שליחות שאתן עושות.
נ.ב סורי שזה ארוך וסורי שחפרתי. אה וסורי אם ישלי שגיאות לשוניות… או טעויות הקלדה.
הכל מאהבה . ואם זה עזר למישהי באמת יהיה זה שכרי. אוהבת אותכן ומעריכה. שייקושש ?❤
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
29 תגובות
את חמודה ממש!
עזרת לי תודה שיקייי
בכייף אייסוש ❤
אני שמחההה
זה פוסט ממש חכם ומושקע!
מעריכה את המחשבה עלינו, על הניסוח וההקלדה.
כיוונת אותי לגמרי, וגם העצמת:)
בטוחה שהחניכות שלך נהנות מכל רגע איתך.
שנזכה עוד היום לעמוד בשורה הראשונה ולומר: "ראו גידולים שהדרכנו" (אוח, איזה סבתאית נשמעתי עכשיוווו)
וואיי את מהממת ממש!!!
איך ששימחת אותי, איזה כייף.
מקווהה 😉
אמן אמן נשמהה שאת ❤
ברר אני נרעדת מהאחריות שיש עלי, במיוחד מהדוגמא אישית. למרכזות אין שמץ של מושג מה אני שומעת, מה אני רואה וכמה ובמה אני מאמינה, ואני אמורה להנחיל לבנות תכנים שלא תמיד אני מאמינה בהם!! איך אני אמורה להעביר פעילות על כתיבה לרבי אם הפעם האחרונה שעשיתי את זה היה לפני שנתיים לפחות?? איך אני אמורה לומר להן דברים שאני בעצמי מציבה אחריהם סימן שאלה לפעמים??
מלחיץ אותי שהן יקלטו שאני הצגה.
תירגעי נשמה!!
קודם כל תנשמי עמוק. נשמת?
אוקי, באמת שהכל טוב.
וזה לא הצגה, כי בשעתיים שאת איתם את פשוט הכי טובה שיש וזה לגמרי עוזר לך בעצמך!!!
ולכן אמרתי שזה גם נותן לנו, לפחות כמו שזה נותן להם ואפילו יותר. כי כשאת מנסה להחדיר תוכן בבנות קטנות את עוזרת דבר ראשון לעצמך כי לפני את מכינה את הפעילות ומעמיקה עם מה שאת מחדירה בהם ואת מרויחה מזה, מלא!
שמעתי פעם סיפור על הרבי.
שמישהו בא להגיד לרבי שכל החסידים שלו הם בכלל לא כאלה צדיקים כמו שהם עושים את עצמם הם, 'צבועים'. כשהם לידך הם טובים וצדיקים אבל הם לא באמת כאלה.
וואי אוף. אני לא זוכרת מה הרבי ענה לו אבל זה היה כמו משפט מחץ כזה שכאילו בזמן שהם צבועים כביכול זה ענק והם פשוט יותר טובים.
קיצור זה עניין של הסתכלות;)
(אוף! לאחרונה אני לא זוכרת ??)
סיפור על אדמו"ז.
התשובה שלו הייתה שגם אם הוא שרוי בצבע, בכל אופן יידבק בו משו..
ואז הכל שווה.
ותמיד טוב להיות "צבוע דקדושה"
את יכולה להסתכל על זה כמו שוואי איזה צבועה אני.
או, וואו שעתיים בשבוע אני כלכך טובה וצדיקה ומהממת. [אגב, אני בטוחה שאת תמיד כזאתי. ❤]
יש לנו שתי נפשות, אלוקית ובהמית. אז אני יכולה לחשוב שאני כזאת צבועה כי לפעמים אני רואה ושומעת / עושה כל מיני דברים שה' ישמור אותי… ולפעמים אני כזאתי צדיקה ומתפללת / נראית כזאתי צנועה. אז על מי אני עובדת??? אז זהו, אף אחד לא עובד על אף אחד זה פשוט בגלל שיש לנו שתי נפשות. אז לפעמים אנחנו טובים ולפעמים קצת פחות, נופלים. זה גם משהו שכדאי להכניס לראש ופשוט צריך לאסוף תרגעים האלה הטובים, האלוקיים.
אוף, נראלי שסתם חירבשתי פה שטויות. סליחה.
אני יודעת.
יודעת שיש לי שתי נפשות, שזה בדיוק הגיל של כל השטויות והבילבולים, שאני לא רעה, שאולי עוד אתאזן, אבל אולי לא.
אבל עדיין זה מבלבל נורא.
אתן לך דוגמא שקרתה לי אוקי? הייתי צריכה להעביר פעילות על משפיעה. מביאה ציטוטים של הרבי, מרצה כמה זה טוב בשבילנו ואיך זו בקשה נפשית…
את לא מבינה איזו תחושה רעה זה עשה לי. אני בעצמי בלי משפיעה, בטוחה שכל העניין הזה בלוף, מתווכחת עם חברות שחופרות לי לקחת אחת כזו, למה דווקא אני צריכה לעשות את זה?? פעילות שלמה שכנעתי בנות בדברים שאני לא מאמינה בהם!! זה מוציא כל כך הרבה אנרגיה נפשית, להיזהר לא לחשוף מי אני באמת, להציג את החסידית המושלמת, לחשוב כל שניה מה המרכזת הייתה רוצה שאומר להם, להתאפק מלצרוח.
די.
תדמייני שאת היית צריכה לעמוד ברחוב ולשכנע אנשים להיות ליטאים (ושלא יקפצו לי הליטאיות פה, זה רק בגלל שאני מניחה ששייקית המתוקה שלנו מעדיפה להיות חבדניקית ? לרגע לא מזלזלת). – איך היית מרגישה עם זה? תנסי באמת לדמיין ולהבין מה אני מרגישה.
אז נכון שלא בכל הפעילויות זה כזה קשה, אבל עדיין, זה מעיק.
את לגמרי צודקת.
זה נורא ואיום אפילו.
אפשר נשמה להגיד לך משהו מהלב? אל תסתכלי על זה בתור הערה, הכי בתור הארה. ומהלב שלי…
בחיים, אבל בחיים בחיים. אל תעבירי לאנשים מסר / ערכים שאת בעצמך לא מאמינה בהם או עושה אותם!!! בחיים. טוב נשמה?
אני אומרת את זה הכי בתור חניכה, בתור תלמידה, בתור ילדה ובן אדם..:)
זה מזכיר לי שהיתה לי איזה מורה, שהיה לה לק אדום והיא כולה העירה לנו שאסור לשים לק וכו… באמת שזה היה הכי איכסה שיכול להיות. אוף. זה מעצבן. מבינה אותי?
או כמו שמורה אחת צעקה עלינו לשים מסכות והיא היתה בלי…
כמובן שיש אלף ואחת סיבות והכי בעולם אפשר לדון אותם. אבל זה לא נעים ..:( לבןאדם שרואה לא נעים לקבל את הביקורות או כל מה שזה לא יהיה…
אז אין לך משפיעה? אולי זה באמת אף אחד לא יכול לדעת… אז אל תעשי להם על זה פעילות.
ובטוחה שיש לך מלא ערכים אחרים חוצמזה ללמד אותם. גם אם זה לא משפיעה ולא חת"ת ולא ניגונים. זה יכול להיות נתינה ואהבת ישראל וכיבוד הורים. וכל דבר אחר.
מאמינה בך! וסומכת עלייך הכי שיש!❤
נ.ב סליחה אם זה היה קצת בוטה.. מקווה שתסלחי לי???
אימלה גם אצלי זה ככה!!
אני מנסה לחשו על כל הפעילויות שאני אמורה להעביר והמסרים ו.. אני בעצמי לא עושה חצי מהם!
איך אני אמורה לתת לחמודה עצה בקביעות אמירת חתת אם אני לא מצליחה?
איך אני אמורה להעביר פעילות משפיעה אם לי אין?
זה מלחיץ נורא
סופסוף הזדהות אלוקיםם
למה הצגה?
אם היית אדם עם נפש אחת, זה היה באמת היה נכון. כי איך אפשר להיות גם וגם.. לומר כך, ולעשות אחרת.
אבלל יש לך שתי נפשות! זוכרת?
אף אחד לא מצפה ממך להיות מושלמת, כי אין אדם מושלם.
בתפקיד ההדרכה מאוד חשוב להראות לחניכות את החלקים הטובים שיש בך. כי החניכות רואות בך את האדם המושלם..
ובקשר לכתיבה לרבי, בטוחה שאת מאמינה בזה, את מאמינה ברבי, נכון? אחרת למה הלכת להדריך בארגון שלו?
יכול להיות שהתקררת קצת בקטע הזה, או שאת מתעצלת;)
אבל זה לא נורא, תמיד יש על מה לעבוד..
וגם אם את לא עושה הכל.. רצוי שתיהי אחת שלא עושה אחד בפה אחד בלב..
אז אם את הולכת להעביר פעילות על נושא מסוים, כדאי שלפני כן תלמדי את הנושא הזה לעומק כדי שתרגישי ביטחון. וכן. כדאי שתיהי מחוברת אליו באמת, כי החניכות מרגישות אם את מתכוונת למה שאת אומרת..
למה אני הולכת להדריך בארגון שלו? כי אחרת לא תהיה לי תעודת בגרות. לא שיש לי אופציה אחרת.
נשמה שלי.
להיות מדריכה זה באמת לא פשוט.
אבל יש את המועדון יש התנדבות עם זקנים יש עם ילדות.
אבל – בטוחה. שאם הקב"ה שם אותך זה לגמרי בהשגחה פרטית ואת הכי מתאימה שיש!!
אם חלילה מרגישה שזה ענק עלייך ואת סובלת אז תמיד יש עוד אופציות, טוב?
הדוגמא אישית פשוט מלחיצה אותי ברמות!
לדעת שכל מילה שלי יכולה להשפיע עליה וואיי איך אפשר לתת תפקיד כזה לבנות תיכון
שהרבי יעזור לנו שנצליח כולנו:)❤
לגמרי.
ולדעתי זה באמת חתיכת תפקיד… אולי אולי היו צריכים לעשות מזה קצת יותר. זה באמת משהו ענק.
את תצליחי נשמה, בעז"ה. אני בטוחה❤
החיילות שלי פה באתר?♀️
היי מתוקות נהנות לקרוא על מאחורי הקלעים??
ואו, שייק, איזה יפה כתבת!
יש לי הרגשה שאחרי שאתחיל את ההדרכה השנה אני יסתכל כמה פעמים בפוסט שלך, אז שומרת אותו
כתבת מלא דברים שחידדו אצלי נקודות. תודה!❤
רק בקטע של ההשפעה וזה שבשבילן המדריכות זה ואוו:
למה לא זכור לי שהמדריכות בשבילי היו דמות לחיקוי וכו וכו?!
נראה לי שהיא התכוונה לבנות שמתוסבכות לפעמים ???♂️
לא מחייב
המדריכות הם כמו מורות אבל בסגנון כיפי יותר
הגיוני שיש בנות שיותר מרגישות ובנות שפחות (את המודל לחיקוי)
וגם, חח מתאים פה איזה אימוגי זדוני, יכול להיות שהם מודל לחיקוי בתת מודע שלך;)
אהה
גם זה לא זכור לי שהיה אצלנו אבל יש סיכוי שהיה בסתר;)
איזה מוזר זה להיות מושא לתסבוך בעוד שאני בעצמי מתוסבכת?
תודה נשמה, כייף לי לקרוא, באמת!!
מרשה לך להסתכל מלא פעמים.
שתדעו שזה באמת עוזה להבין מה הולך פה.. נכנסתי לזה חזק לגמרי;)
הממ, כן.
גם לי זה לא היה הרבה שנים. אבל בתור חניכה שאני גדולה (תיכון) המדריכות היו לגמרי דמות להערצה. ומשש לא תיסבוך:)…
מה שכן, אני חושבת שזה מאוד תלוי מי המדריכה, זה הכל.
ואני בהחלט נדפקתי עם מדריכות… איך שאומרים – לא משהו. ולכן אני לגמרי חושבת שלהיות מדריכה זה תפקיד לא קל, שליחות מטורפת אבל בפרוש לא לכל אחת זה מתאים. כן.
מהממת!!
איזה כייף ששיתפת אותנו:)
בשמחה נשמהה❤
שייקוש, תודה ענקית על הפוסט הזה!
את מהממת:)
בכייףף מותק❤❤
את גם, תודה!
מהממתת
חותמת על כל מילה שלך!!!
את בעצמך מהממת!!❤
תודה נקודההה שימחת אותי:)